פורום אוצר החכמה

כידוע ישנם כמה פירושים בביאור תיבת "לאמר" (ראה רמב"ן ו, י) האם כונתה לאמר לאחרים, או ביאור ופירוט על הדיבור.
אני מחפש בספר או בקובץ וכדומה ריכוז על הענין בביאור שיטת רש"י ואודה מראש למי שיוכל לכוונני.

זוכרני שבגליוני דאצ'ה היו מספר מאמרים אודות משמעות תיבת 'לאמר', אך איני יודע לומר בבירור אם היה זה בדרכו של רש"י.

קויתי שבשובי מחופשתי אמצא כאן סחורה אך התבדיתי, בכך אופן אוסיף עוד פרט בשאלה, מה הפירוש "אזוי צו זאגן" בטייטש המקובל בחדרים?

בדרך כלל האור החיים מתייחס לכל "לאמר" שאינו ברור כל הצורך, עיין בו ותמצא נחת. :idea:

זאת ידעתי שהאוה"ח מתייחס אל לאמר כציווי לאמר לאחרים, אך שאלתי היא על שיטת רש"י שככל הנראה יש מחלוקת בין מפרשי רש"י, ולכאורה מה שנראה לי שיש הבדל בין וידבר... לאמר לסתם לאמר, אך כיון שהדברים לא ברורים לי די הצורך אני מחפש חומר ממי שכבר עבר על כל הנושא (ובלית ברירה אצטרך לפנות לעצמי זמן ולברר את העניין כל צרכה)

תולדות אדם כתב:קויתי שבשובי מחופשתי אמצא כאן סחורה אך התבדיתי, בכך אופן אוסיף עוד פרט בשאלה, מה הפירוש "אזוי צו זאגן" בטייטש המקובל בחדרים?

פשוט. שכך יאמר הוא לאחרים, כמשמעות השגורה בפי רבים.

"בן ביתו של רש"י" - הרא"ם כותב בכמה מקומות שלאמר הוא הסבר ופירוט על הדיבור, וכמו"כ בגו"א גם מצינו הסבר זה. וישנם מקומות שא"א לפרש אחרת לדוגמא "ויברך אותם ביום ההוא לאמר" וכדו'. וראה גם רש"י עה"פ (עזרא א, א) "וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר" - שמפרש לאמר "וכה אמר להם".
ובכן לדעתי יתכן לומר שהביאור "אזוי צו זאגן" ע"פ צורת ההתבטאות באידיש בדורות קודמים גם הכוונה "וכך היתה אמירתו".

ומה שקשה לי ע"ז הוא מהרא"ם בפרשת פנחס (כז, טו) שכ' וז"ל: "שכל לאמר האמור בתורה אחר דבור ה'... לא באו אלא לדרשא, או צא ואמור להם לישראל דברי כיבושין, או צא ואמור להם דברי והשיבני אם קבלום". וזה נראה סותר למש"כ במקומות אחרים.