פורום אוצר החכמה

אם הרמב"ם כותב, בלשון רבים: "וזולתינו מן הגאונים מתירים...", האם כוונתו בדווקא, ובאמת הוא הכיר, לכל הפחות, שני גאונים שהסכימו להתיר, או שבאמת הוא הכיר רק גאון אחד שהתיר אלא שנקט לשון רבים בדרך כבוד.
הלשון הנזכרת מופיעה בתשובות הרמב"ם, ששם לכאורה לשונו פחות מדוקדק מספרו 'משנה תורה'.

יש לבדוק את שפת המקור של התשובה, אם נכתב ערבית או עברית, ואם נהוג וכמה נהוג בערבית לדבר בלשון רבים כלשון כבוד.

ועכשיו מצאתי, שיש נוסח: "וזולתינו מן הגאונים מתיר".
יש לאגרת מקור ערבי, מאוחר יחסית, אך אולי את המילה הערבית (יגוז?) ניתן לתרגמה בכמה פנים.
גם בתרגומים עברים קדומים לתשובה הלשון הוא 'מתיר', בלשון יחיד. משמע ש'וזולתינו מן הגאונים' - שבלשון רבים - נאמר דרך כבוד.

מי יכול לעזור???
אנא!!

במה עזרת? על המשפט הזה אני מדבר!

עיינת במקורות שם?

גם המקורות לא יעזרו, כי כוונתו למשפט זה בתשובה אחרת ובנושא אחר.

באיזה נושא?

בחיפוש נמצאה רק תוצאה אחת.

ראה אגרות הרמב"ם מהד' שילת כרך א עמ' סד (המקור הערבי, המילים דלהלן נכתבו במקור בעברית)
נכבדינו כג"ק מרנא ורבנא אהרן הלוי וכן בהמשך האגרת עוד כמ"פ

יפה יפה, יתר 10, תודה רבה לך!

והאם מצאנו, שהרמב"ם מדבר על עצמו בלשון רבים?

עכ"פ רב פפא נהג לדבר על עצמו בלשון רבים (עירובין נא. ועוד), ובספר חסידים (טו) שהוא דרך ענווה. לא שיש מכאן ראיה למנהג הרמב"ם.

חכם באשי כתב:והאם מצאנו, שהרמב"ם מדבר על עצמו בלשון רבים?

בכמה מקומות, כגון בתחילת אגרת תימן (שנכתבה בלה"ק) וכאשר יצאנו מן המערב לחזות בנועם ה' ולבקר מקום קדשו שמענו כי נחה נפשו, ובאגרת לרבינו יהונתן מלוניל (המתחלת מי זה בא מאדום) וזה המעט אשר דברנו בהם ודברנו בעניניהם לפי שהם דרך כל חבירינו לפנים, ועוד הרבה.

תודה רבה לכולם, יישר כוחכם!
שבוע טוב