פורום אוצר החכמה

שאלה קשה מנקרת במוחי זה זמן רב, בחומש דברים בעיקר בהתחלה עומד משה ומוכיח את העם בדברים חריפים שאתם עשיתם כך ובגללכם קרה כך וכו', ושאלתי בפי, וכי הם אלו שעשו? הלא אבותיהם הם אלו שעשו.
למה הדבר דומה? למשגיח שיבוא כמה שנים אחרי שקרה משהו לא טוב בישיבה, אחרי שכבר כל אלה שהיו אז התחתנו, ויצעק על בני הישיבה דהיום אתם עשיתם כך וכך וכו', הלא ללעג וקלס יהיה, וודאי שלדברי תוכחתו לא יקשיבו.
אם יש מישהו היודע פשר דבר- יבוא ויודיענו.

בראשונה יש להדגיש שלא היה זה לשם תוכחה אלא לשם הוראת דרך לעתיד, ממילא זה מתאים גם לבנים.
בר מזאת, הלא חיו עתה אלפים רבים מבני אותו דור שלמזלם הטוב עדיין היו צעירים בכמה ימים, שבועות או חודשים מגיל עשרים, ומסתבר בהחלט שהיו שותפים מלאים בלהט נעורים באותם עבירות, אז כיון שלא מתו לא מגיעה להם תוכחה?!

ראה בספר החדש 'ליקוטי הרי"ם על דרך דברי הזקן ששכח. וראה שם שהרר"ב מפשיסחא היה לומד 'משנה תורה' כספר מוסר.

אני קורא בביתי בפרשת ואתחנן את החומש במקום דברי תורה, זה ממש כמו סמינר לחיזוק האמונה, שאל נא לימים ראשונים הנשמע כדבר הזה וכו'.

ובאמת גם אני חשבתי שמדבר ל'כלל ישראל', אבל הנוסח של אתם, בגללכם היה וקצת נשאר לי קשה.
ובשביל זה הבאתי את המשל מהישיבה, כי גם אם נשארו גם כאלו שעוד לא התחתנו מ"מ א"א לגעור בכולם בצורה ישירה, מקסימום אפשר לומר שרואים בהם שייכות לאותם המעשים, וממילא חייבים להשתנות, אבל אך אפשר לומר אתם עשיתם.

שמעתי פעם שכל חטא שהוכיח אותם, היה כדוגמתו באותו דור.
מי יתן מותנו וגו' - ולמה העליתנו ממצרים
וכן על זה הדרך

ביותר קשים לי הפס' הבאים:

יאיר, האם תשובתי לעיל איננה נכונה לשאלתך? אם יש לך פירכא עליה נא כתוב ויאירו אף עיני בתורת אמת.

אכן גם אני סברתי כסברתך הראשונה..ונראה דחייבים לתרץ כך (שהדבר בא כהוראה לעתיד ועם ישראל כ"גוף אחד" והדבר רק מראה עמקות מושג "אחדות כלל ישראל") ואם בכל זאת יהיה למישהו ביאור אחר או תוספת כלשהי נשמח לשמוע..

שפת אמת:

דברי השפ"א מחודשים וטעונים ביאור רחב כדרך כל דבריו, כי זה מובן שצריך לתקן אבל איך אמר אתם עשיתם כך וכך, שזה מודגש בשאלה לעיל.
עכ"פ מה שנכתב כאן שיש מושג של 'כלל ישראל' ואליהם דברו כ'כלל' מסתבר ונראה מוכרח, רק שלפעמים יש המחפשים דברים יותר ע"ד הפשט כי צריך להתרגל לשמוע בפשטות מושגים כאלה.
ישר כח.

אני איש פשוט, לא זכיתי להבין.
וה' יאיר עיני.

כבר הוסבר כאן באחד הנושאים שאע"פ שיש אומרים שספר דברים אמרו משה באופן אחר משאר התורה
זה אמור רק לגבי צורת אמירתו לבני ישראל באותה שעה אבל כחלק מן התורה כל התורה כולה פרנס אחד אמרה מפי הגבורה
בשווה וכל התורה כולה עניין אחד והסכמה אחת.

אוצר החכמה כתב:כבר הוסבר כאן באחד הנושאים שאע"פ שיש אומרים שספר דברים אמרו משה באופן אחר משאר התורה
זה אמור רק לגבי צורת אמירתו לבני ישראל באותה שעה אבל כחלק מן התורה כל התורה כולה פרנס אחד אמרה מפי הגבורה
בשווה וכל התורה כולה עניין אחד והסכמה אחת.

ראה דברי אברהם ב'ספר דברים-ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ'.

זקן ששכח כתב:בראשונה יש להדגיש שלא היה זה לשם תוכחה אלא לשם הוראת דרך לעתיד, ממילא זה מתאים גם לבנים.
בר מזאת, הלא חיו עתה אלפים רבים מבני אותו דור שלמזלם הטוב עדיין היו צעירים בכמה ימים, שבועות או חודשים מגיל עשרים, ומסתבר בהחלט שהיו שותפים מלאים בלהט נעורים באותם עבירות, אז כיון שלא מתו לא מגיעה להם תוכחה?!

לא היו כאלו שהיו שותפים לעבירה. כי מי שהיה מעל גיל עשרים מת בכל אופן במדבר - גם אם לא היה שותף בעבירה.
ומי שלא הביא ב' שערות לא נענש בשום אופן.
ומי שהביא ב' שערות ומתחת וקטן מעשרים שנה- תלוי אם היה שותף בעבירה.
וע"כ מי שהיה שותף ממילא לא היה קיים אז. ואם היה קטן אין מעשיו כלום.

(מקור הדברים בבמדבר רבה פרשה טז "ואולם חי אני אם יראו האנשים העולים מבן עשרים שנה ומעלה בן עשרים שנה בין שהיה עמהם בעצה בין שלא היה עמהם בעצה פחות מבן ך' שנה ולא הביא ב' שערות בין שהיה עמהם בעצה בין שלא היה עמהם בעצה ואם הביא ב' שערות והוא פחות מכ' היה עמהן בעצה לא היה נכנס").

אולי אפ"ל ממש"כ "אל כל ישראל". ר"ל אלה העומדים כאן וכן אותן נשמות ישראל שכבר איננו כאן. על כולם יבוא תוכחתי.
כמו: "אבותינו חטאו ואינם ואנחנו עוונותיהם סבלנו"...

ישראל הר כסף כתב:שאלה קשה מנקרת במוחי זה זמן רב, בחומש דברים בעיקר בהתחלה עומד משה ומוכיח את העם בדברים חריפים שאתם עשיתם כך ובגללכם קרה כך וכו', ושאלתי בפי, וכי הם אלו שעשו? הלא אבותיהם הם אלו שעשו.
למה הדבר דומה? למשגיח שיבוא כמה שנים אחרי שקרה משהו לא טוב בישיבה, אחרי שכבר כל אלה שהיו אז התחתנו, ויצעק על בני הישיבה דהיום אתם עשיתם כך וכך וכו', הלא ללעג וקלס יהיה, וודאי שלדברי תוכחתו לא יקשיבו.
אם יש מישהו היודע פשר דבר- יבוא ויודיענו.

באמת שיש להקשות קושיא זו על העגל בלבד שהרי כל אלו שחטאו בעגל מתו אם בחרב אם במיתה בידי שמים וכו' ומה יש לייסר אותם על חטא העגל.
--
ולעצם הקושיא יתכן שמכאן ראיה למה שכתב האור החיים שמתו אלא אלו שהיו בגיל עשרים כאשר יצאו ממצרים ולא אלו שהיו בגיל עשרים בחטא המרגלים ע"ש באור החיים שלח י"ד פסוק כ"ט.
ובאמת שגם ברש"י יתכן לפרש כן.
וכידוע קושית רש"י ושאר הראשונים איך יתכן כדבר הזה שגם אחר העגל וגם במניין בשנה השנית ליציאתם ממצרים היו שווים במספר וכו'.
וכבר כתבו לפרש בדעת רש"י שהשנה נמנית לפי ראש השנה ולא לפי תאריך לידה וצריך ישוב בזה
בכל אופן לפי האור החיים לבטח שאין כאן קושיא כלל.
וכבר כתב האור החיים הק' להביא ראיה לדבריו - מזה שחשבו בט באב האחרון שהגיעה שעתהם למות וחשבו כך עד טו באב ואז כשלא מתו שמחו - משמע מזה שטעו בחשבון, ולא ידעו שכוונת הקב"ה היה כפי חשבון האור החיים ע"ש.
ועדיין יש להאריך בזה.

משתיקתו של ר' ישראל אני לומד שאינו מסכים עם מה שכתבתי...
ובכן כתבתי בקצירת האומר מבלי לפרט מספיק וגם לא באתי לחלוק על ר' ישראל...
העניין הוא כזה:
רבי ישראל שאל למי פונה משה רבינו כאשר כל אלו שהיו במרגלים וכו' כבר מתו - וכתב לדון עם ר' זקן שמא משה פונה לאלו שהיו פחות מעשרים וכו'..
ואני באתי להוסיף שגם אם נאמר שלא כמו ר' זקן יש לנו פתרון כל שהוא לקושיתו.
והוא:
שבאמת לא דיבר משה לאלו שלא היו בני עשרים בשעת חטא העגל ויתכן בהחלט שכל אלו שהם פחות מבני עשרים אינם נחשבים לחוטאים כלל ושלא כדברי המדרש שהביא ר' ישראל...
ואעפ"כ לא קשיא למי דיבר משה
דיש לומר בזה:
שדיבר לאלו שהיו בני עשרים בחטא המרגלים ולא מתו במדבר כיון שספירת הארבעים שנה מתחלת מאז היציאה ממצרים לפי האור החיים - וגם לפי רש"י יתכן שהיו ביניהם כאלו שהיו בני עשרים בחטא המרגלים לפי מה שכבר כתבתי שמנו מניין שנותיהם לפי ראש השנה ולא לפי תאריך הלידה...
--
ועל הקושיא שכתבתי להביא הרי כל אלו שהיו בחטא העגל מתו אם זה בחרב אם זה בשתיים המים אם זה במיתה בידי שמים - כבר כתבו מפרשי התורה שכל עם ישראל אשמים בעגל מדלא מיחו למרות שלא היו בעצה...
ולפי זה יוצא לנו בעצם עוד תירוץ:
שבאמת דיבר משה לאלו שלא חטאו במרגלים ואעפ"כ ייסר אותם מדלא מיחו
ואחד מגדולי המפרשים [אולי הרא"ם] כותב בפרשת כי תשא שהחטא של מדלא מיחו הוא הקשה מכולם למרות שלא היו בעצה...
ועם כבוד ר' ישראל הסליחה שכתבתי ואמרתי בחופזי.. ולא כדי לחלוק עליו חלילה אלא להאיר וכמראה מקום בלבד....

ישר כחך. לא התעלמתי סתם. אלא פשוט לא הבנתי מקודם. ועכשיו הבנתי בברירות. ישר כחך. נפלא עד למאוד.

הקפצה - תשע"ב לפ"ק

ישראל הר כסף כתב:שאלה קשה מנקרת במוחי זה זמן רב, בחומש דברים בעיקר בהתחלה עומד משה ומוכיח את העם בדברים חריפים שאתם עשיתם כך ובגללכם קרה כך וכו', ושאלתי בפי, וכי הם אלו שעשו? הלא אבותיהם הם אלו שעשו.
למה הדבר דומה? למשגיח שיבוא כמה שנים אחרי שקרה משהו לא טוב בישיבה, אחרי שכבר כל אלה שהיו אז התחתנו, ויצעק על בני הישיבה דהיום אתם עשיתם כך וכך וכו', הלא ללעג וקלס יהיה, וודאי שלדברי תוכחתו לא יקשיבו.
אם יש מישהו היודע פשר דבר- יבוא ויודיענו.

יעוין בספרו של הגרא"ל היימן זצ"ל 'חקרי לב' חלק ג' מאמר כ' שביאר את הענין בצורה יחודית כדרכו.