פורום אוצר החכמה

האם יש ביאור על ביאור הגר"א על יו"ד כעין ה"דמשק אליעזר" שיש באו"ח

קיימת סדרת ספריו של ר' ברוך רקובר, "ברכת אליהו", אבל כמדומני שיש רק על או"ח, חו"מ ואבה"ע. כמו כן יש ספרים נקודתיים, כמו ספרו של הראי"ה קוק "באר אליהו" על חלק קטן של חו"מ.

יש מאברך בזמננו על מליחה נדה ועוד לא זוכר כרגע את השם

לונדון כתב:האם יש ביאור על ביאור הגר"א על יו"ד כעין ה"דמשק אליעזר" שיש באו"ח

לענ"ד כפי הידוע לי לא קיים ביאור על יורה דעה מלבד כמה סימנים בודדים! [כי גם אני חיפשתי בלומדי את ביאור הגר"א. ויתכן שישנם אנשים שעובדים על כך להוציא דבר שכזה לאור].

אך אולי אוכל לעזור לך בהבנת ביאור הגר"א באמצעות כמה כללים. כפי שעולה מן האחרונים.

א. דרך ביאור הגר"א לקצר!! ולכן מבחינת הבנת מהי דעת הגר"א? אזי המקום הקצר שבו גילה דעתו עדיף על הארוך. כי במקום שהוא מאריך הסיבה לאריכות הוא בגלל שעירבבו את הליקוטים וכן את כל המקומות בשו"ע שכתב על אותו הדבר יחד עם אותו הבאור (שהוא בעיקר מראה מקום, כעין ביאור הגולה רק מעט יותר מורחב). ויתכן שהאריכות גרמה לנו לא לרדת מספיק לעומקו ולהבינו כדבעי.
ב. מקום שנראה חידוש גדול מאוד (למשל: שהוא כנגד כמעט כל הראשונים). יש לראות מה הם ראיותיו ולדקדק בהם, האם זה מתישב בפשט הגמרא או שצריך לדחוק! כי זה מורה בדרך כלל שהמסדר ביאור הגר"א התקשה בסידור שבאותו המקום. ולכן לא צריכה להיות פה הבנה מיוחדת יותר משאר סימנים אחרים!
ג. כשרואים שהרבה מהאחרונים מתקשים בהבנתו ומקשים עליו סתירות מינה וביה וקושיות מגמרות מפורשות, אזי יש להניח את אותו הסעיף בסימן שאלה גדול, האם לזה התכוון באמת ביאור הגר"א? ולחפש ולבקש את דעתו בעניין הזה ממקומות אחרים שכתב על זה.

מקווה שזה יקל עליך את ההבנה בביאור הגר"א.

וזאת למודעי: שכל הדברים הללו תחילה נתקלתי בהם היינו בקושי הגדול בהבנת ביאור הגר"א על בוריו. עד שזכיתי והאירה לי ההבנה בזכותו של הגאון ז"ל. וראיתיה (את הכללים הנ"ל, וכן עוד כללים) בספרם של רבותינו האחרונים ז"ל.

אגב, לא הבנתי אותך בדיוק לשם מה נצרכת לביאור על הביאור
אשמח לקבל את תגובתך

יש גם את ספר פסקי הגר"א, שפעמים רבות גם מבאר את כוונת אדוננו הגר"א.
כמדומני שבימינו כתב ביאור לביאור הגר"א על יו"ד הרב לוונטל.

שלמת אליהו 4 כרכים על יוד

שומר כתב:שלמת אליהו 4 כרכים על יוד

למישהו ידוע האם החיבור הנפלא הזה עומד לצאת/יצא ג"כ על שאר חלקי שו"ע?

ברכת אליהו נכתב גם על חו"מ ואה"ע (איני יודע אם הספיק לכתוב על הכל). לפי זה יש סבירות גבוהה שלא.

עדיאל ברויאר כתב:ברכת אליהו נכתב גם על חו"מ ואה"ע (איני יודע אם הספיק לכתוב על הכל). לפי זה יש סבירות גבוהה שלא.

חבל. הוא נראה הרבה יותר מקיף ומרחיב מברכת אליהו.

בברכה המשולשת כתב:יש גם את ספר פסקי הגר"א, שפעמים רבות גם מבאר את כוונת אדוננו הגר"א.
כמדומני שבימינו כתב ביאור לביאור הגר"א על יו"ד הרב לוונטל.

אפשר עוד פרטים?

שומע ומשמיע כתב:

בברכה המשולשת כתב:יש גם את ספר פסקי הגר"א, שפעמים רבות גם מבאר את כוונת אדוננו הגר"א.
כמדומני שבימינו כתב ביאור לביאור הגר"א על יו"ד הרב לוונטל.

אפשר עוד פרטים?

על הספר הראשון או על השני?
פסקי הגר"א נמצא מן הסתם באוצר

בברכה המשולשת כתב:

שומע ומשמיע כתב:

בברכה המשולשת כתב:יש גם את ספר פסקי הגר"א, שפעמים רבות גם מבאר את כוונת אדוננו הגר"א.
כמדומני שבימינו כתב ביאור לביאור הגר"א על יו"ד הרב לוונטל.

אפשר עוד פרטים?

על הספר הראשון או על השני?
פסקי הגר"א נמצא מן הסתם באוצר

גם של הרב לוונטל נמצא, נקרא 'שלמת אליהו'

חכמת אליהו לרב בצלאל דבורץ שליט"א

באוצר יש רק שני כרכים על חו"מ, אבל יש לו גם על חלק מיו"ד (הלכות נדה ועוד).
ראה כאן.

הרה"ג ר' מנחם אדלר מחבר ספרים רבים וחשובים שוקד בשנים אחרונות על מפעל עצום של ביאור לביאור הגר"א ליורה דעה.
עד עתה יש תח"י כמאה עשרים סימנים מהל' נדה ואילך, והם במתכונת חדשה שלא קדמו אדם מעולם.
מחד הוא מדפיס את ביאור הגר"א כשביאוריו משובצים בתוכו, כשם שעשה הגר"ב רקובר (כמובן לצד הדפסת הביאור כצורתו), מאידך ביאוריו הם פרי עיון בתכלית הדקדוק להבין כוונת הגר"א בציוניו. עבודתו של הרה"ג רש"מ לוונטל היא במתכונת אחרת, הוא לא ההין להכניס דבריו לביאור הגר"א, ואת עבודתו החשובה הוא מציע במתכונת של הערות, בנוסף לכך הרב לוונטל יש לו שיטה יחודית לפיה ביאור הגר"א בנוי על באר הגולה, ושיטה זו יש לה השלכות רבות על הבנת דברי הגר"א לד', ואילו רמ"א חלוק עליו בפרט זה.
לכשיזכה הרב אדלר להשלים את מפעלו אור גנוז ישן חדש יזרח על הלומדים.

שמעתי שמתיבתא על השו"ע עושים עבודה רצינית על ביאור הגר"א. יבואו היודעים ויספרו.

ישא ברכה כתב:שמעתי שמתיבתא על השו"ע עושים עבודה רצינית על ביאור הגר"א. יבואו היודעים ויספרו.

זה לא יכול בשו"א להגיע לרמה של כל האחרים שהקדישו שנים ארוכות מחייהם לעבוד על זה.

בנוסף לכך הרב לוונטל יש לו שיטה יחודית לפיה ביאור הגר"א בנוי על באר הגולה, ושיטה זו יש לה השלכות רבות על הבנת דברי הגר"א לד',

מה הכוונה בנוי. כל אחד יודע שביאור הגר"א מתבסס על באר הגולה. מה כוונתו מעבר למה שיודעים כולם.

אוצר החכמה כתב:

בנוסף לכך הרב לוונטל יש לו שיטה יחודית לפיה ביאור הגר"א בנוי על באר הגולה, ושיטה זו יש לה השלכות רבות על הבנת דברי הגר"א לד',

מה הכוונה בנוי. כל אחד יודע שביאור הגר"א מתבסס על באר הגולה. מה כוונתו מעבר למה שיודעים כולם.

עיין כאן, שלדעתו יש ללמוד מן הדרישה ומן הפרישה

על זה שאלתי. את זה יודע כל מי שלומד ביהגר"א שהמילה שם מתייחסת לדברי הבאה"ג. ולא הבנתי מה הוסיף ובמה נחלק עליו הרב אדלר.

הרב אדלר טוען שההנחה הזו לא מוכרחת כלל. הוא כ"כ משוכנע בטענתו עד כדי כך שהוא שוקל שלא להדפיס את באר הגולה כלל במהדורתו!

איש_ספר כתב:הרב אדלר טוען שההנחה הזו לא מוכרחת כלל. הוא כ"כ משוכנע בטענתו עד כדי כך שהוא שוקל שלא להדפיס את באר הגולה כלל במהדורתו!

וכיצד הוא מסביר את ציוני ה"שם" היתומים?