...כמו שאי אפשר לאחד מן המלאכים להבטל בביטול אחד מגופי הנבראים אם גלגל או זולתו, ואי אפשר שתשוב כנפש הבהמה ותתבטל
חכם באשי כתב:כבר כמה שעות אני 'שובר' את ראשי בנסיון למצוא מקור ברור, בחז"ל או בראשונים,
שהמלאכים, בסיום שליחותם הם בטלים מאליהם. (והנאמר בחגיגה יד רע"א: "כל יומא ויומא נבראין מלאכי השרת מנהר דינור, ואמרי שירה ובטלי...". אינו ענין לכאן).
אודה לכל חכם ומעיין על כל בדל של מידע ועזרה, ושכמ"ה.
בורגני בורגני כתב:מקור הדברים באקדמות מילין .
בצלאל כתב:הבה נתבונן.
לכאורה, מלאך הוא הוא שליח, גם בשפה וגם ברעיון הדברים. שליח הוא שם תואר ולאו דווקא גוף. כשאנו אומרים ששליח קיים את שליחותו ומעתה אינו שליח, הרי שהשליח התבטל ואינו קיים יותר, שהרי השליחות אינה קיימת כבר. כל זה נכון אם נאמר בטרמינולוגיה של אריסטו והרמב"ם שמלאך אינו חומר אלא צורה, כלומר רק רעיון ולא משהו פיזי.
ברם, אם נאמר שמלאך הוא פיזי, דבר שנשמע רחוק ומוזר, אכן תהיה קיימת ההתלבטות מניין לנו שהוא מתבטל והופך לעפרא דארעא אחרי קיום שליחותו.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 248 אורחים