פורום אוצר החכמה

??? ראיתי בספר תכלת מרדכי [פישהוף] על מסכת מגילה עמוד מס' 166, שבלשצר לקח אחשורוש לחתן בשביל הצלחתו בתחרות סוסים.

מניין מקורו?
במגילה פ"ק נזכר שאחשורוש היה שומר הסוסים של נ"נ, ותו לא.

ז"א שמדובר על דרשת מילה, ואילו נאמרה ע"י חז"ל - החרשתי.
אך כיון שהיא אפילו נסתרת מדרשת חז"ל, ואין משמעות לדרשנות 'סריסים - סר סוסים', בלתי אם 'פורים תוירה', אפשר לוותר עליה.

באמת דרשה משונה.
ועוד כמה שנים 'דרשנות' מגוחכת זו תהפוך ל'מדרש מוסמך', שלא יחוסו על המפקפק בו. הנה לכם ב'תנאי מעבדה' תהליך הפיכת 'ווארט' מופרך למדרש מוסמך...

הרב פישהוף מחבר תכלת מרדכי הוא אברך שלא מלאו לו שלושים שנה.

לייטנר כתב:ז"א שמדובר על דרשת מילה, ואילו נאמרה ע"י חז"ל - החרשתי

לא התכונת לזה, אבל המינות מבצבצת ממך גם בלי כוונה....

שאלתיאל כתב:הרב פישהוף מחבר תכלת מרדכי הוא אברך שלא מלאו לו שלושים שנה.

לייטנר כתב:ז"א שמדובר על דרשת מילה, ואילו נאמרה ע"י חז"ל - החרשתי

לא התכונת לזה, אבל המינות מבצבצת ממך גם בלי כוונה....

אני שמח שאתה הספקת כבר להיות אחראי על המינים בפורום, ואם אין לך, אז תחפש בכוח.
השימוש בלשון הנ"ל נאמרה אך ורק בגלל הציטוט מתוך מגילת אסתר שבה דנים.

קצת סדר בדברים. (בבקשת סליחה מבעל תכלת מרדכי - בלתי מכירו, אבל מהמעיינים בספרו שמעתי שניכר מתוכם שהוא ת"ח ולמדן הרבה יותר מכולנו פה).

א) יש כאן סיפור מוזר על אופן לקיחתה של ושתי לאחשורוש. סיפור בלי מקור כלשהו, רק קלוטה מן האויר. אין לזה סימוכין בחז"ל, בגמרא מוזכר רק היותו בן שומר הסוסים (או שומר הסוסים, תלוי לפי הגירסאות), גם במדרשי חז"ל כן. ואדרבה במדרשי חז"ל מוכח (באסת"ר בקצרה, ובשאר מדרשים בארוכה) שבלשטצר לא לקח את אחשורוש כחתן, אלא אחר מות בלשאצר ונפילת הממלכה הבבלית לקחה אחשורוש לאשה. ובכלל, לפי אופי מלכי קדם לא מסתבר שימסרו בתם לזוכה בתחרות סוסים (לגבור בגבורתו שמענו, אבל לרוכב סוס לא שמענו ולא מסתבר). משום מה המחבר מפריך את הסיפור על בסיס שלא משמע מחז"ל שבגין תחרות סוסים זכה אחשורוש למלוכה, אך זו אינה דחיה, כי אף אם היה אמת בסיפור זה, לא בגלל זה זכה אחשורוש למלוכה, אלא לכל היותר זכה בגלל זה לבתו של המלך בלשאצר שבינתיים כבר בטלה מלכותו כליל. אבל הסיפור מופרך ממה שאמרו חז"ל שאחר מות בלשאצר לקחו אחשורוש כנ"ל.

ב) יש כאן דרשת סירוס לתיבת סריסים - שר סוסים. רגיל הוא בדורות האחרונים שמנסים למצוא רמז וסיבה לדברי חז"ל בהמקראות עצמן, לפעמים ביותר הצלחה ופעמים בפחות. הדקדוק ש"אשר ביד הסריסים" מיותר, הודגש כבר בפירושים למגילת אסתר כל אחד לדרכו פונה. אף לדרכו של התכלת מרדכי אין הכרח להרחיק לכת עד כדי סירוס תיבת סריס, היה מספיק להסיק מזה (אם היינו מקבלים שזו היתה מקורן של חז"ל) שושתי מיאנה או נתנה טעם למיאונה בגלל שאחשורוש היה לא יותר מאחד הסריסים בבית אביה. יתירה מזו, אף אם היינו מקבלים את הדרשה כשלעצמה אין לה סיבה להתגלגל עד כדי תחרות סוסים, וכל עצמה לא באת אלא להביא רמז לדברי חז"ל שהיה (בנו של) ממונה על הסוסים. אלא שהוסיף בעל תכלת מרדכי ואף צייין לסיפור מוזר הידוע לו (מהיכן?), ותוכ"ד דחאה.

בקצרה, אין כאן הפיכת וורט למדרש מוסמך, אלא אמירת וורט במקורה, ובסמוך לה איזכור סיפור מוזר שאחרים היו מצמידים לה שם מדרש, והמחבר נזהר ומפריכה מדברי חז"ל.

(ובבקשת סליחה מהחברים, משהו ברוח שלשים יום קודם החג..
על ידידנו חברי הפורום אתמה. הרב לייטנר מכחיש כוונות זרות בתגובתו. אבל לפי דרכו באשכולות אחרים היה לו מכבר להציע תחליף ליחוסה של ושתי לנבוכדנאצר מאחר שאין לה רמז במקרא. (יתכן שימצא גם בתרגום העברי של הוולגטה שהיתה אחותה של זרש, ושניהן בנות השגל אשר לארתחשסתא [כמובן לא לא לפי דרשת חז"ל ע"ז] מזיווגה הראשון, וזו עצמה הסיבה לקשיות רוחם שתיהם, מאחר שגדלו בבית שהאם לא היתה ידוע בשמה רק בכינוי, סימן שהאב היה אדם קשה וכו'). לעומת זאת הרב חכם באשי, מאמין הוא אף במדרשים הקטנים שלא שמענו אנחנו ואבותינו, וא"כ מה הזלזול ב"מדרש מוסמך" זה ובמאמיניה שלעתיד?)

תודה לכולכם!