פורום אוצר החכמה

ראה לשון מהמהרש"א: מהרש"א חידושי אגדות מסכת שבת פרק יח - מפנין [דף קכז עמוד א]

א"ל העבודה כך כו'. לאו בעבודת המקדש קאמר דהא מעשה דחסיד א' הוא ר"י בר אלעאי או ר"י בן בבא אחר החורבן היה אלא דכך היה שבועתם העבודה לשמים וברמז נקודות עבודה הם נקודות שם של ד' וק"ל:
---------------
לאיזה שם הוא מתכוין, כנראה ל-א-ד-נ-י? כי שם הוי-ה הוא עם ניקוד אחר, או שמא הוא ניקד את שם הוי-ה בנקודות אלו?

אתמול באמצע ההקפות, שאל אותי ידיד שיחי', לפתור דברי המהרש"א הללו,
בפשטות, כונתו על ניקוד שם הוי"ה, אבל לא הצלחתי לפענח האיך מתיישב ניקוד העי"ן של 'עבודה' בחטף פתח, עם ניקוד היו"ד שבשם הוי"ה
מישהוא יודע פשר דבר?

כידוע, הניקוד המופיע בסידורים תחת שם הוי"ה אינו אלא ניקוד שם קריאתו "אדנ-י". (ראה ביהגר"א או"ח ה).
וממילא מה שתחת א' או ע' שהיא אות גרונית הוא חטף פתח - תחת י' שאינה גרונית הוא שווא, והוא הוא.
לא זו בלבד, אלא שכנ"ל ניקוד הוי"ה בעצמו אינו אלא ניקוד אדנ-י, שבו באמת יש חטף פתח באות הראשונה, בדיוק כמו במילת העבודה, א"כ נמצא שמילת העבודה מזכירה בדיוק את ניקוד שם הוי"ה = ניקוד שם אדנ-י הנקרא.
[והגע עצמך, אם ניקוד זה של שווא תחת הי' בשם הוי"ה הוא ניקוד שם הקריאה ונועד עבור הקריאה - דהיינו אדנ-י - שבו יש תחת הא' חטף פתח, ואעפי"כ אותו שווא מחליף אותו / מזכיר אותו - א"כ באותה מידה מילת/ניקוד "העבודה" מזכיר את ניקוד הוי"ה].
זו לכאורה כוונת המהרש"א.
ויש להמתיק את עומק כוונתו שהוא ע"ד מש"כ שם הגר"א, שכוונת שם הוי"ה אצלנו היא כוונת קריאתו, ולא כוונת כתיבתו.
ממילא ניקוד העבודה - שהוא ניקוד אדנ-י - מזכיר את שם הוי"ה, שאנו מכוונים בו את כוונת שם אדנ-י.
[אם בשם הוי"ה מכוונים את כתיבתו כדעת השו"ע, קשה יותר להבין מדוע להיזכר בניקוד קריאתו - הוי זכירת שם הוי"ה, ולא זכירת שם אדנות].

יישר כח, דבר נאה ומתקבל
אולי תציין איזה מ"מ למה שכתבת, שמה שתחת אות א' וע' חטף פתח, תחת יו"ד זה שווא
ייש"כ

תוכל לראות כאן:

תהיה בריא ומבורך!