פורום אוצר החכמה

זה סיפור ששמעתי מפי מומחה לכתבי יד, שהוא גם משתמש מכור באוצר החכמה:
בא לידי קונטרס קטן בכתיבת יד מסוף שנות השי"ן, ובו שיר המסדר את דיני טריפות הריאה, כשלצידו פירוש. הכתב ספרדי, עם המאפיינים של ארצות המגרב, כנראה מרוקו. אבל שם החכם לא נמסר וגם לא נרמז. את בעל השיר עצמו הצלחתי לזהות בקלות באוצר החכמה על ידי חיפוש המילים הראשונות של השיר "אני ריאה אני מראה", אך המפרש שבכתב היד לא היה כותב השיר עצמו, כי בכמה מקומות הוא משיג עליו.
הקשתי באוצר כמה מילים מתוך הפירוש, ואין תוצאות, ניסיתי מילים נוספות וגם הן לא העלו תוצאות, הגעתי למסקנא שאכן הפירוש לא נדפס מעולם.
אך הרצון לעמוד על זיהוי המפרש רק גבר. החלטתי לבדוק יותר לעומק את הענין של דיני טריפות הבאים בדרך שיר, אולי אמצא ידיעה על מי שכתב פירוש כזה.
הקשתי באוצר שני מילים בלבד: טריפות השיר. התוצאה השניה(!) שקיבלתי היתה שו"ת ופסקים של ר' יהודה בן עטר, מרבני העיר פאס שבמרוקו, הוצאת מכון ירושלים. עמוד מ' טור 2, ושם נכתב: "#והמפרש# של שיר אני ריאה אני מראה כתב וזה לשונו באות למ"ד: ודע שאם נקב גם האונה...". מיהרתי לעיין באות למ"ד שבכתב היד וכמה שמחתי לראות שהציטוט אכן מופיע גם בכתב היד. בהערות המהדיר שם מפנים העורכים לסימן הבא, שם כותב רבי יהודה בן עטר: וכפי הנשמע המפרש הזה שפירש השיר הזה הוא החכם השלם הדו"מ המובהק כמה"ר יעקב אבן דנאן הראשון זלה"ה (בהערות שם מבואר מי היה חכם זה). כך, בעשרים שניות עלה בידי לעמוד על זיהויו של כותב זה.
הסיפור הזה ממחיש יותר מכל את התועלת העצומה שמביא 'אוצר החכמה'. בעבר, היה צריך בגאון עצום דוגמת הגר"ע יוסף כדי להעלות פירור מידע כזה מתוך הים הגדול, ידיעה אגבית בתוך אחד מאלפי השו"תים שיש בספרותנו. אבל כיום אתה צריך ללמוד רק דבר אחד, אומנות החיפוש. לחשוב על דרכים מקוריות ועל מילות המפתח הנכונות שיסייעו בעדך לדלות את המידע הנחוץ בעזרת המכשיר היעיל שבידך.