פורום אוצר החכמה

בספר מלחמת יעב"ץ מאת הר"מ לוריא (שנת תרעד) עמוד ה מדפי הספר כתב ששמע שהטעם שנגזר משמים על הרב ר' יהונתן אייבשיץ להיות נרדף הוא יען כי הצדיק את הקראים בספרו כרתי ופלתי סימן ב סק"כ באמרו שהם אינם גרועים כהצדוקים.
אשמח לקבל כל שביב מידע בנושא, יען כי קריאת פירוש המילות בכרתי שם מסופקת אצלי.

אבאר את ספיקותי:
השו"ע (יו"ד סי' ב סעיף ט) כתב שצדוקי ובייתוסי שחיטתן אסורה אא"כ שחטו ואחרים עומדים על גביהם וגם בדקו להם הסכין.
וכתב הש"ך (סקכ"ד) בזה"ל: אבל בתשובות ר' בצלאל כתב דהיינו דוקא בצדוקים ובייתוסים שבזמן הקודם שהיו להן כמה מדות טובות, אבל באלו הקראים שבזמן הזה שקלקלו מעשיהם וגם אין אוכלים משחיטת ישראל, שחיטתן אסורה אפילו ישראל עומד על גבו וראה ששחט יפה. עכ"ל.
ועל זה כתב הכרתי (סק"כ) בזה"ל: .. אבל הצדוקים שהם כפרו בימי צדוק בכל התורה שבע"פ לא ברירא לן דאתחזק אצלם הלכות שחיטה. ואין ראיה מן קראים בזה"ז שהם אינם צדוקים רק המרו פי בית דין בימי ר"י גאון ע"י ענן ימ"ש, וראיתי כתבם שכתבו שאינם צדוקים כלל ודברו סרה על צדוקים. ולכן בחנם האריך בזה הש"ך, כי מי יעיד דאתחזק אצלם, וברוך המקום שנאבדו מתוך קהל ה', ואין מצוי כלל כת ההוא ימח שמם, כי המה כופרים בהשארת הנפש ותחיית המתים, ואינם בכלל בני מקרא כלל, עד כאן לשונו.
כידוע לשון הכרתי אינה צחה, ועל כן יש לדון בדבריו, הרב בעל מלחמת יעב"ץ הבין שכוונתו לומר שהצדוקים גרועים יותר מן הקראים, שהצדוקים אינם מאמינים בהשארות הנפש ותחיית המתים, ולכן אין לאסור את הקראים כמו הצדוקים.
אולם יש מקום להבין מדבריו שכוונתו לומר שהקראים גרועים מהצדוקים כי הקראים אינם מאמינים בהשארות הנפש, ועל כן מיותר לו להש"ך להאריך שאינם כשרים לשחיטה אף בעומד על גביו. וכך נראה שהבינו הדעת תורה (שם סקנ"ט), והדרכי תשובה (ס"ק קח).
להיכן דעתכם נוטה?

אכן מהדעת תורה משמע כפי שכתבת בדעתו, אך קריאה זו ודאי דחוקה בכרתי, הן משום שעל הקראים לא היה אומר שאינם מצויים כלל, והן משום ש"בני מקרא" הם הקראים ולא הצדוקים. שמא סבר הגאון מהרש"ם שלשון "בני מקרא" (שאינו בחז"ל אלא בראשוני האחרונים) מוסב על הצדוקים, ולא, כפי האמת, על הקראים.
(מהדרכי תשובה אין שום ראיה, שאינו אלא מעתיק קיצור דברי הדעת תורה כאן).

הוגה ומעיין כתב:(מהדרכי תשובה אין שום ראיה, שאינו אלא מעתיק קיצור דברי הדעת תורה כאן).

אף אם נניח שבשאר מקומות מצטט הדרכי תשובה רק קיצור דברי הדעת תורה, כאן יצא מן הכלל שכן כתב במפורש "ועיין כרתי סק"כ שכתב, דהקראי"ם שבזמן הזה, הם גרועים מהצדוקים שהיו בזמן הש"ס, שהם המרו את פי בית דין בימי ר"י גאון על ידי ענן ימח שמו, וכתב וז"ל וראיתי את כתבם שכתבו שאינם צדוקים כלל, ודברו סרה על צדוקים, ולכן בחנם האריך בזה הש"ך, כי מי יעיד דאתחזק אצלם, וברוך המקום שנאבדו מתוך קהל ה', ואין מצוי כלל כת ההוא ימח שמם, כי המה כופרים בהשארת הנפש ותחיית המתים, ואינם בכלל בני מקרא כלל, עכ"ל. ועיין בספר דעת תורה סקנ"ט שסיים דמכל מקום לענין אותו ואת בנו אין להקל גם באלו עי"ש. עכ"ל הדרכי תשובה.
דברים אלו שכתב בתחילה שהם גרועים מהצדוקים, אינם מופיעים בדעת תורה, אלא כך רק עולה מדבריו, שכך כתב הדעת תורה שם: ועיין כרתי מש"כ בזה דקראים שבזה"ז אינם כת צדוקים כלל, אבל הם כופרים בתחה"מ והשארת הנפש ואינם בני מקרא כלל. ומ"מ לענין או"ב אין להקל בזה לענ"ד. עכ"ל.
הרי לנו שגם הדרכי תשובה נקט שכך הקריאה בכרתי.
אך יתכן שהדרכי תשובה נמשך אחר דעת ה'דעת תורה' בהבנת הכרתי.

איתא ביוסיפון (מלחמות היהודים) על הצדוקים שלא האמינו בהשארות הנפש, ובסנהדרין צ: מפורש (לפי גי' כל הדפו"י) שלא האמינו בתחיית המתים, וע"ע ברכות נד. ואודות הקראים ברור לכל מי שראה קצת מדבריהם שכן האמינו בהנ"ל. ודברי האחרונים הנ"ל צ"ע.