הודעהעל ידי תוך כדי דיבור » ד' מרץ 13, 2013 5:46 pm
אינו נכון, בגמ' כתובות (מה יש בשוע"ר?) אמרו על אדם היונק מבהמה שהוא מפרק כלאחר יד, אבל אין זה שייך לתינוק שכן דרכו. ובביה"ל סי' שכ"ח הביא מי שרוצה לומר דא"כ היונק (מבוגר) מאשה הוי דאורייתא, דבאדם זהו דרכו, ונשאר בצ"ע.
מ"מ לגוף השאלה (כמדומני שר' אברום זצ"ל היה מתרעם על שאלות מסוג זה), התשובה היותר פשוטה היא שדרך אכילה לא נאסרה. ר"ל שאין שום גדר מלאכה במעשה פעולת האכילה באופן שכך דרכו.
ומינה נמצא שמה שהיונק מבהמה הוא כלאחר יד הוא גם הטעם לאסור מדרבנן - אם לא במקום צערא דהגונח - ולא רק הטעם להתיר מדאורייתא.
(עי' בדין בורר סי' שי"ט סעיף ד' בביה"ל, ושם מיירי דווקא כשעושה כן קודם למעשה האכילה, שאוחז הדג בסמוך לפיו, אבל בתוך פיו ולשונו ממש גם למהריט"ץ לא שייכא בהו שם מלאכה - וכ"ה בהדיא במהריט"ץ עצמו (סי' ר"ג, בתשובה הראשונה). ומה שהביא הרמ"א בסו"ס ש"כ דיש אוסרים למצוץ ענבים בפה משום לתא דסוחט, זהו אדרבא דאע"פ שהוא שינוי מ"מ אין זה דרך אכילה, שאינו מכניס הענבים לתוך פיו - וכמש"כ בהדיא המשנ"ב שם ס"ק י"א. וכ"ה גבי לעיסת שרף וכו', שאינו דרך אכילה, רק לועס בפיו לסיבה אחרת. וע"ע בביה"ל הנ"ל "דמה שמעכב בשעת שתיה את הפסולת שלא יכנס לתוך פיו אין זה מעין מלאכה ומותר, [ור"ל דלא שייך שם ברירה במה שמעכב ע"י פיו]...". וה"ה הכא).