פורום אוצר החכמה

מובא בגמ' בב"מ (פו, א) ששלחו להרוג את רבה, ולא הוה מצי מלאך המות למקרב ליה מדלא הוה קא פסיק פומיה מגרסיה, אדהכי נשב זיקא ואויש ביני קני, סבר גונדא דפרשי הוא, אמר תינח נפשיה וכו' ע"כ. והיינו דכיון שלמד א"א להמיתו.
ותמהני א"כ איך היה אפשר להפסיקו מהלימוד ע"י הרעש בעצים? וממנ"פ אם א"א להפסיקו מלימודו א"כ ל"ש להורגו ול"ש להפסיקו?

כנראה לא הבנתי את השאלה הרי הוא סבר דגונדרא דפרשא הוא?

השאלה, שהמלאך לא יכל להפסיקו מלימוד באופן ישיר, אז בא באופן עקיף ע"י העץ, ולכאו' מאי שנא, איך גורם לו להפסיק מלימודו?

נראה שאתה מבין שהסיבה למה מלאך המות לא היה יכול להמיתו, זהו מפני שבכך הרי הוא מפסיקו מלימודו.
אולם בפשטות יש לפרש שאין למה"מ שליטה על אדם הלומד תורה, וממילא ברור שלא היתה לו שום בעיה לעורר רעש חיצוני.

נראין דברי ידידי חיים, ויתירה מזו, הרי לא להפסיק מלימודו זה בתחום הבחירה של רבה, ואין זה נחשב להפסקה גמורה על ידי המלאך. ולטעמיך, ר' תחכמוני, היה לך להעיר כיו"ב בהא דשבת ל,ב בעובדא דדוד המלך ע"ה, יעו"ש.