אפרקסתא דעניא כתב:ואגב, מה ידוע על חידושיו בעניין כזית ורביעית? האם יש פוסק שהסכים עמו?
קודם כל, החידושים הם לא שלו אלא של הרב ביייניש ועוד שכבר העלו כך באריכות בספריהם. הרב מרגולין בעיקר הנגיש את זה וחידד את הדברים יותר וכן הפיץ חידושים אלה בין הרבנים והעם. לפי מה שכתוב בספר יש הרבה מגדולי הפוסקים בדורנו שהסכימו לשיעורים אלו, חלקם לכתחילה וחלקם לעניין שצריך לחוש לזה לחומרא. מהרבנים שמביא בספר: הגר"ע יוסף, הגרש"ז אויערבך, הגר"מ שטרנבוך, ועוד ועוד.
לגבי כזית, ידועה מכבר שיטת החזון איש ובעקבותיו הגר"ח קנייבסקי ששיעור כזית נידון לפי הזמן הזה, ולפי זה כבר בשיעור קטן מאד יחסית מחייב ברכה אחרונה וכו'.
הרב מרגולין מביא כמובן את שיטתם, אך מלבד זה מקטין את השיעור הידוע של רבי חיים נאה מ27 סמ"ק ל18 סמ"ק וזאת על פי החישובים של הדרהם [המטבע שבה השתמש הרמב"ם להדגים את השיעור], מאחר שהתברר כי הדרהם בזמנו של הרמב"ם היה מעט קטן מהדרהם בזמנו של רבי חיים נאה, וממילא נקטנו השיעורים. אין כל כך מה להתווכח עם ההוכחות הברורות לעניין זה, ולכן איני יודע כלל מה ההתעקשות של כמה מהרבנים ללכת לפי השיעור של רבי חיים נאה [לאחרונה יצא קונטרס מנכדיו של רבי חיים נאה לחזק את שיטת זקנם, אולם אין בו לפי קוצר ראייתי תשובות אמיתיות לטענות שהעלו המחברים הנ"ל שהקטינו את השיעורים, מלבד זאת שמה שנהגו אין לשנות...].