פורום אוצר החכמה

מידי פעם יוצא לראות בכביש חתול או יונה שנדרסו, הם לא מתו, אבל הם עלולים לגסוס במשך מספר שעות עד שימותו, השאלה היא האם במצב כזה ניתן לרחם עליו ולהפסיק לו את הצער?

מחד גיסא אפשר לומר כשם שבאדם זה דבר אסור ואסור לנגוע באדם גוסס, כך גם בחיה.
מאידך גיסא, חושבני דמטו משמיה של החזו"א, ובכל אופן אחד מגדולי ישראל שהרג חרק כלשהו על הדרך הנ"ל כדי שלא יסבול.

לא הבנתי למה שיהיה אסור?

כשם שבאדם זה דבר אסור ואסור לנגוע באדם גוסס, כך גם בחיה

. מה זה? אדם אסור להרוג, בהמה מותר להרוג.

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי למה שיהיה אסור?

כשם שבאדם זה דבר אסור ואסור לנגוע באדם גוסס, כך גם בחיה

. מה זה? אדם אסור להרוג, בהמה מותר להרוג.

אסור להרוג בהמה סתם כך.
בית דין של עשרים ושלושה היו יושבים כדי להוציא להורג בהמה מועדת. לפי מיטב ידיעתי זה לא כזה פשוט הנושא של הרג בע"ח.

סליחות כתב:

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי למה שיהיה אסור?

כשם שבאדם זה דבר אסור ואסור לנגוע באדם גוסס, כך גם בחיה

. מה זה? אדם אסור להרוג, בהמה מותר להרוג.

אסור להרוג בהמה סתם כך.
בית דין של עשרים ושלושה היו יושבים כדי להוציא להורג בהמה מועדת. לפי מיטב ידיעתי זה לא כזה פשוט הנושא של הרג בע"ח.

מה זה?? הב"ד ישבו בגלל שלבהמה יש בעלים, או בשביל לדון על עיקר החיוב, אבל זה ברור שלכל צורך האדם מותר להרוג בהמה, (כמבואר בנוב"י) וממילא מסתבר שגם לצרכה. אבל בכל מקרה אין שום דמיון לגוסס.
שאלה אחרת היא אם צריך לעשות כן, או אם יש עניין לעשות כן.

סליחות כתב:

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי למה שיהיה אסור?

כשם שבאדם זה דבר אסור ואסור לנגוע באדם גוסס, כך גם בחיה

. מה זה? אדם אסור להרוג, בהמה מותר להרוג.

אסור להרוג בהמה סתם כך.
בית דין של עשרים ושלושה היו יושבים כדי להוציא להורג בהמה מועדת. לפי מיטב ידיעתי זה לא כזה פשוט הנושא של הרג בע"ח.

טעות חמורה בידך ידידהיקר והנכבד

כבר יסד והשריש לן רבנו הנובי"ת סי' י' דאין שום איסור של צעב"ח בהריגת בע"ח, וכמפורש בחולין ז' דהתירו להרוג את הפרידות וכו', ומשום כך פשוט וברור דמצוה נמי איכא להרוג בע"ח מיוסר.

ואגב כל האחרונים הסכימו לדבריו, מבלי חולק

כבר יסד והשריש לן רבנו הנובי"ת סי' י' דאין שום איסור של צעב"ח בהריגת בע"ח, וכמפורש בחולין ז' דהתירו להרוג את הפרידות וכו', ומשום כך פשוט וברור דמצוה נמי איכא להרוג בע"ח מיוסר.

ואגב כל האחרונים הסכימו לדבריו, מבלי חולק

אכן רוב האחרונים הסכימו לדברי הנודע ביהודה, אך יש חולקים. לדוגמא: השואל ומשיב (תניינא ח"ג סי' ס"ה).

ולכאו' נחלקו בזה התוס' והר"י מיגאש בב"ב דף כ' ע"א. עיין שם בתוס' ד"ה כיון דאיכא. וראה בספר המפתח (רזא דשבתי) שם רשימה ארוכה של אחרונים שדנו בזה.

אך בקשר לשאלה האם מותר להרוג כדי למעט צער, לכאו' פשיטא שמותר, כיון שאין איסור "רציחה" כמו בבני אדם, וכל איסור ההריגה הוא רק מחמת צער בעלי חיים, א"כ כשההריגה ממעטת הצער ודאי מותר.

עי' ספר דינים והנהגות לר"מ גריינימן שליט"א תלמיד לחזו"א זצ"ל, כ' בשם רבו "א' מב"ב שאלו על זבוב שהיה מפרפר והשיב שיש לגמור מיתתו
(למנוע צערו)".