ספרי כשפים

[היא שיחתי]

בשנים האחרונות נפוצה ספרות בקרב עממי הארץ של קוסמים מכשפים וכדו' כגון הארי פוטר
מלבד הנידון אם ראוי לקרוא כאלו ספרים מצד השקפה וכדו' (ואני מדבר על נשים שאין בעיה של ביטול תורה)
התעוררתי לדון האם מן הראוי לקרוא ספרים שמשבחים ענייני קוסמות וכישוף בעוד שבתורה למדנו שהדבר מתועב ומכשפה לא תחיון
וא"כ לכאו' כל עניין הכישוף הוא מתועב ואין לרוממו
הא למה הדבר דומה למי שקורא ספר שכל עניינו לשבח חילול שבת וכדו'
והרי זה ממש כספרי מינים
אשמח לשמוע דעתכם

[ישבב הסופר]

הגר"ש קמנצקי שליט"א התנגד מאוד לספרי הרי פוטר מפני שזה מהלל ומפאר את הכישוף בעיני הילד באופן מיוחד. הוא גילה דעתו באסיפה למחנכים.
"ספרי קוסמים"

[בברכה המשולשת]

שמעתי שיש בספרים הנ"ל גם בעיות קשות בנושא ולא תתורו לא רק אחרי לבבכם אלא גם אחרי עיניכם.

[אוצר החכמה]

א"כ לכאו' כל עניין הכישוף הוא מתועב ואין לרוממו
הא למה הדבר דומה למי שקורא ספר שכל עניינו לשבח חילול שבת וכדו'
והרי זה ממש כספרי מינים

ממש כספרי מינים? אף אחד לא חושב שבאמת יש כשפים כאלו המתוארים בהרי פוטר.

[היא שיחתי]

א"כ לכאו' כל עניין הכישוף הוא מתועב ואין לרוממו
הא למה הדבר דומה למי שקורא ספר שכל עניינו לשבח חילול שבת וכדו'
והרי זה ממש כספרי מינים

ממש כספרי מינים? אף אחד לא חושב שבאמת יש כשפים כאלו המתוארים בהרי פוטר.

אין זה משנה אם גוף הכישוף קיים
העיקרון הוא זהה שאדם פועל כישוף
וכמו לקרוא אפיקורסות שאיזה פסל ברא העולם, ואף אחד לא באמת חושב כך, אבל הדבר עצמו אסור להחשיבו

[אוצר החכמה]

לא הבנתי כוונתך, קוראי הספרים האלה לא חושבים שיש בעולם כישוף ושאדם יכול לפעול כישוף, כמו שקוראי סיפורי כיפה אדומה לא חושבים שזאב יכול לדבר, אלא זהו סיפור בעלמא לשעשוע שאין קשר בינו ובין המציאות ואין כוונתו לתאר איזו מציאות. להבדיל מספרי מינים שטוענים ומצפים מקוראיהם שיאמינו שכן היא המציאות.

[בברכה המשולשת]

כמדומני שהרש"ר הירש כתב נגד סיפורי כיפה אדומה ודומיהם

[אוצר החכמה]

אני לא מדבר על ההיבט החינוכי אלא על ההגדרה כספרי מינים.

[בברכה המשולשת]

אמת, ייש"כ על הבהרת הדברים.
אמנם, ראיתי פעם (ואיני זוכר כעת היכן) שקריאת ספרים מעין אלו גורמת להפרעות נפשיות ולטשטוש של תפיסת המציאות.

[ישבב הסופר]

גם אני סבור שיש הבדל גדול בין ספרי מינים ובין ספרי כישוף בדויים. זה שטויות, וביטול תורה, וספרות חול. אבל לא ספרי מינים.
אבל יש לציין שספר הנ"ל, הסופרת הצליחה להלביש את הסיפור הפנטנסטי מלבושים רגילים, וזה כמעט גאוני איך שהצליחה לפברק עולם שלם של מאגיה ש'יעני' מתרחש מסביב אנשים כערכנו, ולית דאשגח בהו, חוץ מה'ראויים' להיחשף לעולם המאגיה. היא מתארת את העולם שאנו מכירים, בד בבד עם עולם נסתר שמתרחש 'מתחת לאף של כולנו'.
ולכן, אפשר לילד להתחיל לדמיין שבאמת יש דברים בגו. כמובן לא לאורך ימים, אבל אני יכול לשמוע שיהיה בזה גם בעיה חינוכית של טשטוש גבולות המציאות.
עובדא היא שבתחנת הרכבת ב'קינגס קרוס' בלונדון, בפלטפורמה 9 3/4, היו לא מעט אנשים שניסו ליכנס ל'שער', אולי הם 'ראויים לכך'...

[היא שיחתי]

אתם גולשים לנושא אחר של בעיה חינוכית
על כל פנים לטישטוש מציאות אין חשש
בספר הנ"ל נמכרו מאות מיליוני!!! עותקים ואין פוצה קול ומצייץ על איזו בעיה שנולדה מזה

[כרם]

הרב ה"ש
מליוני איש בעולם נזקקים לשרותו של פסיכולוג
אולי יש לספר זה חלק בדבר?
וכי יקום אי-מי שסובל מזה ויעיד הנה אני ניזוקתי?
אלא שאם החוקרים יתחילו לחפש, ויחקרו במדגם של אלפי מטופלים איזה ספרים קראו בילדותם, בהחלט יתכן שיגיעו למסקנה ההגיונית שספרים אלו וכמותם יש להם חלק בבעיות.
ואין ראיה ממה שאין פוצה קול ומצייץ על איזה בעיה שנולדה מזה.

[חשבונות רבים]

מה לכם כי תפציצון בסברות מכרסכם, זה אומר בכה וזה אומר בכה?!
אחד נהיה לי פסיכולוג ואחד מחנך ואחד משקיף. כמאמר שמעון בן שטח: מי שיודע להביא ראיה מן התורה יישב בסנהדרין.
לא ראיתי כאן אף לא אחד שהביא איזה דמות ראיה ודמיון קלוש למאמר חז"ל כלשהו.

[למאי_נמ?]

http://www.havabooks.co.il/article_ID.asp?id=491

[למאי_נמ?]

שמעתי שיש בספרים הנ"ל גם בעיות קשות בנושא ולא תתורו לא רק אחרי לבבכם אלא גם אחרי עיניכם.

עפ"י השמועות מדובר על הכרכים היותר מאוחרים.

[דניאל]

לפענ"ד עיקר הבעיות ההשקפתיות אינן בספרים מהסוג שתואר כאן שהם ממילא רחוקים מהמציאות ומהעולם שלנו, אלא בספרים המכונים 'חרדים' ויש עליהם אפילו הכשר מהודר והם מספרים כל מיני סיפורים על קומקומים קדושים וכל מיני דברים שונים ומשונים בעשיית המצוות וד"ל.
לדוגמא: פעם ראיתי בספר מהסוג הנזכר תיאור איך משהי שמעה לשוה"ר והחליטה לאחר מעשה שלא לקבלה כי זה היה במקרה שבשעה שקיבלה על עצמה להיזהר כשחילקו את היממה בין החברות. ואוי לעיניים שכך רואות להעלות על נס וללמד לתשב"ר איך שצריך לשמור על הלכות מפורשות אך ורק בגלל כל מיני קבלות וסגולות של תלמידות סמינר.

[אוצר החכמה]

לי נראה שלדבר אל (כן אל ולא על) קומקום קדוש, זהו סיפור יותר גרוע מהדוגמה שזכרת.

[היא שיחתי]

http://www.havabooks.co.il/article_ID.asp?id=491

ספרות ילדים דמיונית

הרב שלמה אבינר | כט סיון תשע"ב



ספרות ילדים דמיונית
שאלה: האם יש היתר לקרוא ספרים ולראות סרטים על הארי פוטר, שהרי יש שם כישופים ועבודה-זרה? יש אומרים שאין פסול בזה כיוון שכולם יודעים שאין קשר בין הסיפור למציאות, האמנם?
תשובה: סיפורים רבים מסוג זה הם שטויות והבלים; אך איסור - אין בהם. עבודה-זרה אין שם אך כישוף יש שם. כישוף הוא איסור, ואסור לאדם לקרוא ספרים המעוררים אצלו חשק לעבור על איסור (שו"ע, או"ח שז טז). כן אסור לקרוא ספרים המגרים יצרים, כל יצר שהוא. אולם ברור שקריאת ספרים אלה, כהארי פוטר, אינה מעוררת אצל הקורא חשק לעסוק בכישוף, כיוון שבימינו ובחברה שלנו איש אינו יודע לכשף ואי-אפשר למצוא לימודי כישוף. פירוש 'תפארת ישראל' על המשניות מביא בשם רבי יעקב חגיז, שמאז התפשטות אור התורה בעולם, נחלשה רוח הטומאה בארץ, ואין די טומאה כדי לכשף (משנה, סנהדרין ז ז). לכן אין סיכון שקריאת ספרים אלו תעורר איזה קורא לכשף, לא בגלל חוסר חשק אלא בגלל חוסר יכולת.
אבל בוודאי יש לקריאה זו השפעה שלילית, משום שהכל שטויות, וגם שטויות והבל הם דבר אסור. "וילכו אחרי ההבל ויהבלו". קריאת ספרים של הבל מעוררת חשק לעסוק בהבלים. הכיצד? ספרים מעין אלו יוצרים אצל הקורא, באופן מודע או לא מודע, מין תפיסת עולם שאין צורך להתמודד עם בעיות החיים, אלא אפשר לפתור אותן על-ידי תחבולות. זה יוצר לילדים מין ראש כזה שיש תחבולות וקיצורי דרך, שלא הכל מבוסס על עמל ועבודה, על התייצבות רצינית מול הבעיות, אלא אפשר לפתור בעיות בן-רגע בדרך מופלאה.
יש להתרחק מספרות ילדים דמיונית המחנכת לכך שאפשר לפתור בעיות בעזרת קסמים ותחבולות ולא על-ידי עבודה ועמל. אגב, בספרֵי 'הארי פוטר', גם שם זהו המסר המרכזי, ואסור לאותו מכשף צעיר להשתמש בכשרונו כדי לפתור בעיות בחיים, וכל הקסמים אינם אלא לתפאורה בעלמא, והעיקר הוא חברוּת ואומץ. העיקרון שיש לעמול ולברוח מתחבולות - בעינו עומד.

הרי החיים רצופי בעיות, בחיי הפרט, בחיי המשפחה ובחיי האומה. במקום לעמוד באומץ ובגבורה מול הקשיים ולהילחם בהם, ולדעת שלא תמיד יש פתרון לכל בעיה ואף-על-פי כן יש להמשיך להילחם - יחפשו פתרונות פלא מידיים, וכיוון שלא ימצאו אותם, יתקפלו וישקעו בעצב ובמרד.
הנזק אינו משיכה לכישוף או עבודה-זרה, אלא מה שמכונה "מנוסת התבונה". הבינה האנושית הולכת ונסוגה בעולם ולא רק בעם-ישראל. במשך אלפי שנים, לחמו נגד כל מיני אמונות תפלות ושטויות והצליחו ליצור מבנה של חשיבה הגיונית, שצריך להתאמץ ולהתמודד עם הבעיות. ועכשיו יש נסיגה בעולם: אנשים מחפשים נסים בכל התחומים.
בעם-ישראל ובכל העולם כולו פונים לכל מיני בעלי מיסטיקה שקרית ומסולפת, למנבאים, לאסטרולוגים, לקוראים בקפה, לאדמו"רים מזויפים ושקרנים, לכל מיני מרפאים בשיטות אקזוטיות שאינן מרפאות מאומה, מה שגורף מיליארדים של כספים וגורם למיליוני נזקים ואומללים.
האויב הוא "מנוסת התבונה". ספרים אלה, שלא קראתים, המתארים ילד מודרני עם משקפיים שיחד עם זה בקי בקסמים, הם חלק מ"מנוסת התבונה" שהיא תהליך רחב מאוד.
ספרים אלו מלאי דמיונות, והדמיון עלול להיות אויב גדול למין האנושי. אנשים חיים בדמיונות וזה מזיק להם מאוד. כמובן, יש גם דמיון יוצר ובריא, אך יש גם דמיונות שווא המזיקים מאוד, בכל התחומים, בתחום הפרט ובתחום המדיני. למשל, יש אנשים מבוגרים מכובדים המדמיינים שיש עכשיו שלום, מה שגורם לנזקים נוראים. לפני מלחמת-העולם השנייה, צ'מברליין, ראש ממשלת אנגליה, דמיין שהיטלר, ימח שמו, הוא פרטנר לשלום, ומה שיצא מזה הוא, כידוע, נורא ואיום.
הדמיון עלול להפוך לאויב המין האנושי. ספרים כאלה עלולים לפתח דמיון חולני. ומדוע יש בהם הצלחה? כי הילד הולך בעקבות המבוגר המאוכזב מן החברה המודרנית שאינה מסוגלת לפתור את כל הבעיות, וגם מודה בכך. כיוון שכך, הם פונים לכישוף ומקימים לתחייה את המנטליות המאגית שהיתה קיימת בדורות הקדמונים. כאשר יש בעיה, במקום לנתח אותה ולנסות לפתור אותה, מנסה המנטליות המאגית לפעול בעזרת טריקים ופטנטים, תחבולות וסגולות. לילד קטן אי-אפשר לבוא בכל כך הרבה טענות על דרך חשיבה כזאת, עדיין אין לו חשיבה הגיונית. כאשר הוא אינו מצליח לפתוח את הדלת עם מנעול, הוא מנסה איזו נוסחת קסם. אך כאמור הוא עדיין ילד קטן. אבל אם זה הופך לתופעה כוללת שאין יוצאים ממנה, זה גרוע מאוד. זהו הבל מזיק, הבל מושך.
דברי הרמב"ם מעניינים מאוד. לשיטתו, כישוף אינו קיים. אי-אפשר לכשף. לא היה ולא נברא מכשף. הכל שקרים. יש מרבותינו הראשונים שאינם מסכימים אתו וסוברים שאפשר לכשף, כגון החרטומים במצרים. ויש דעת ביניים שהזכרנו קודם, שבעבר היו מכשפים ועתה אין. על כל פנים, הרמב"ם סובר שכישוף הוא שקר וכזב ואי-אפשר לכשף מאומה. אם כן, למה מכשף חייב מיתה? הרי סך הכל אינו אלא שקרן? ואם נתחיל להוציא להורג כל שקרן לאן נגיע?! אלא, יש שקרן סתם, ויש מכשף שהוא שקרן מסוכן. שקרו של הכישוף עלול לטמטם לגמרי את כל המין האנושי (עיין רמב"ן על הפסוק: מכשפה לא תחיה, שמות כב יז).
כמובן, לא נתחיל לצנזר כל ספר שיש בו טיפת דמיון שלא במקומו, אך יש להיות מודע לכך שפיתוח החשיבה הדמיונית יתר על המידה, עלול להיות מסוכן מאוד. לא על כל פירור דמיוני נצעק, אך הכל צריך להיות במידה ובמשקל. מנות כה גדושות של דמיון אינן לטובתנו.
אדרבה, הרבה עננים כבדים של דמיון עדיין מכסים תבל, לכן יש להגדיל את השכל, את השכל האנושי, את השכל של התורה, כדי לגרש את כל ענני החושך האלה. ניצחון השכל על כל השקר ועל כל ההבל. לשכל האנושי יש כוח להוכיח שכל השקר לא קיים, לא היה ולא נברא, וכן להביא אור לעולם.

[כתונת_פסים]

הכרתי באופן אישי בחור גאון בקנה מידה עולמי, במושגים של הישיבות.
בזמן מסוים ראו שזה לא, ויש אצלו הידרדרות.
לאחר שנועצו עם הראש ישיבה ז"ל שהיה מגדולי הדור, ציווה לפרוץ לחדר שלו.
ומצאו שם את ספרי 'אליסטער מקלין'
כך פספסו 'גדול' פשוטו כמשמעו.

[אוצר החכמה]

אבל בוודאי יש לקריאה זו השפעה שלילית, משום שהכל שטויות, וגם שטויות והבל הם דבר אסור. "וילכו אחרי ההבל ויהבלו". קריאת ספרים של הבל מעוררת חשק לעסוק בהבלים. הכיצד? ספרים מעין אלו יוצרים אצל הקורא, באופן מודע או לא מודע, מין תפיסת עולם שאין צורך להתמודד עם בעיות החיים, אלא אפשר לפתור אותן על-ידי תחבולות. זה יוצר לילדים מין ראש כזה שיש תחבולות וקיצורי דרך, שלא הכל מבוסס על עמל ועבודה, על התייצבות רצינית מול הבעיות, אלא אפשר לפתור בעיות בן-רגע בדרך מופלאה.
יש להתרחק מספרות ילדים דמיונית המחנכת לכך שאפשר לפתור בעיות בעזרת קסמים ותחבולות ולא על-ידי עבודה ועמל. אגב, בספרֵי 'הארי פוטר', גם שם זהו המסר המרכזי, ואסור לאותו מכשף צעיר להשתמש בכשרונו כדי לפתור בעיות בחיים, וכל הקסמים אינם אלא לתפאורה בעלמא, והעיקר הוא חברוּת ואומץ. העיקרון שיש לעמול ולברוח מתחבולות - בעינו עומד.

לא הבנתי מעיקרא טוען שהבעייה היא שזה מחנך לא לעמול, ובקטע הבא מסביר שרעיון המרכזי של הספר הוא שצריך לעמול?

[יאיר]

אכן, קשיא רישא אסיפא (נראה שבתחילה טען בכלליות על נזק שיכולהיות כתוצאה מקריאה בענייני 'קסם').
[אגב, מעניין ענין עוף החול המתואר שם המקביל למקורותינו http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7% ... 7.99.D7.AA ].

ובהזדמנות זו ארשה לעצמי, אגב אורחא ומענין לענין באותו ענין לשאול אודות הנושא של 'טריקים וקסמים'.
ידוע על האוסרים מטעם איסור "לא תעוננו" כמו הרמב"ם דסובר דטעם האיסור הוא משום מעשה שטות והבל, יש כנראה האוסרים מטעם 'לא תונו' או 'גניבת דעת' דאוחז עיני הצופים וסוגרן. כן הרחיב בטעמי האיסור ב"תמים תהיה" של ר' הלל וכן שמעתי שהיתה 'ועדת רבנים' שאסרו מטעם אחר. אך מאידך ראיתי שהגר"ע יוסף התיר במקרה שמגלה את אחד הקסמים (ולא כמו שהובא ב'ילקוט יוסף' כאיסור גורף) וכן שר' ניסים קרליץ התיר לקוסם החרדי (שחזר בתשובה) שימי אילוזיני לעשות את רוב הקסמים ועדיין לא מצאתי דברים ברורים בנושא אלא רק צדדים לכאן ולכאן.
יתירה מכך. אם נאמר שכל קסם שהוא, הוא בבחינת איסור,לא שבקת חיי לכל בריה ואין אחד שלא 'נכשל' בכך (לפחות בילדותו) ודו"ק...
אשמח אם יש מי היודע לומר דברים ברורים בענין.

[דניאל]

אגב, מעניין ענין עוף החול המתואר שם המקביל למקורותינו

כמדומני שטעות בידך! העוף האגדי המסתובב לו בספרות לא נקרא בכלל עוף החול. זה רק תרגום לעברית ע"פ דבר דומה המוזכר בחז"ל. (יש עוד מילים שתורגמו דרך יצירתית כזו, למשל: חשמל).

לי נראה שלדבר אל (כן אל ולא על) קומקום קדוש, זהו סיפור יותר גרוע מהדוגמה שזכרת.

אתה כמובן צודק, אבל זה גם הפוך ככל שהדוגמא יותר קטנה וקרובה אלינו היא יותר מזיקה בעיני.

[יאיר]

אגב, מעניין ענין עוף החול המתואר שם המקביל למקורותינו.

כמדומני שטעות בידך! העוף האגדי המסתובב לו בספרות לא נקרא בכלל עוף החול. זה רק תרגום לעברית ע"פ דבר דומה המוזכר בחז"ל. (יש עוד מילים שתורגמו דרך יצירתית כזו, למשל: חשמל).

באנגלית לדוגמא, הוא נקרא "Phoenix" שתרגומו חול -
http://translate.google.co.il/?hl=iw&ta ... 7%95%D7%9C

ובעיקר כוונתי שגם ב'הארי פוטר' אותו עוף מתכלה באש וצומח מחדש וכו'
(הדבר מובא גם ב'דתות אחרות' וממילא הפלא מתקטן..).