פורום אוצר החכמה

הנה המנהג הנהוג כהיום ברוב קהילות האשכנזים בערי הגליל - מחיפה וצפונה - שאין הכהנים נושאים את כפיהם אלא בשבתות בתפילת מוסף, ויש נוהגים גם במוספי חוה"מ וראשי חדשים.
הרבה קולמוסים נשתברו על אודות מנהג זה, היה שרצו לבטלו והיו שאדרבה החזיקו בו בכל עוז.
ולענ"ד מן הראוי לברר כאן את הפולמוס בנידון זה.

מנהג חו"ל שאין הכהנים נושאים כפיהם אלא במוספי שלש רגלים (ויוה"כ) כבר נזכר בראשונים כהכלבו האגור ועוד, וזה לשון הרמ"א באו"ח סי' קכ"ח סעי' מ"ד "נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאים כפים אלא ביום טוב משום שאז שרויים בשמחת יום טוב וטוב לב הוא יברך, מה שאין כן בשאר ימים אפילו בשבתות השנה שטרודים בהרהורים על מחייתם ועל ביטול מלאכתם, ואפילו ביום טוב אין נושאין כפים אלא בתפלת מוסף שיוצאים אז מבהכ"נ וישמחו בשמחת יו"ט". והרב ב"י בסו"ס קכ"ח כתב "ויישר כחם של בני ארץ ישראל וכל מלכות מצרים שנושאים כפיהם בכל יום", ומוכח מדבריו שהמנהג הפשוט בא"י וסביבותיה היה לישא כפים בכל יום, ומאידך משמע שהמנהג (אפילו של הספרדים) בשאר המדינות לא היה לישא כפים בכל יום.

מנהג האשכנזים בערי הגליל עד לעליית תלמידי הגר"א לארה"ק היה שהכהנים נושאים את כפיהם רק בשבת בתפילת מוסף, אימתי נתייסד מנהג זה רבו הדעות ואין בזה הכרעה ברורה, יש אומרים שנעשה מתלמידי הבעש"ט רמ"מ מוויטעבסק ורבי אברהם הכהן מקאליסק, ויש אומרים שנהגו כך עוד מזמן הב"י והאר"י, ויש עוד דעות בענין.

הפאת השלחן (הלכות ארץ ישראל סי' ב' סעי' ט"ז) כותב בזה"ל: "מנהג יפה בכל א"י שהכהנים נושאים כפיהם בכל ימות החול וביו"ט בשחרית ומוסף וביו"כ בשחרית ומוסף ונעילה, וכן נוהגים בכל גלילות ספרד", ובבית ישראל אות כ"ג כתב "ובכוללינו מיום שזכינו לקבוע ישיבתינו בא"י ובירושלים עה"ק מנהגינו שהכהנים נושאים כפיהם בכל יום ובשבת וביו"ט כדת, וכ"ה דעת רה"ג נ"ע", (הגר"א).

בדברי פוסקי זמננו מפוזרים כמה תשובות אודות ענין זה, יש אומרים בכה ויש אומרים בכה.

הראשון שמצאתי בזמננו שפנה לחקור שרשי המנהג היה הגאון רבי שמואל דוד הכהן מונק, שלאחר שבא לכהן כרבה של קהילת החרדים בחיפה התעורר לשאול על מה זה ומה זה, ושלח את שאלתו לפני הגאון רבי שמחה הכהן קפלן רבה של צפת, ורבי שמחה הכהן ענהו שאין לשנות מהמנהג וגם הוא עצמו בהיותו כהן אינו משנה, לאחר מכן הוסיף הגרש"ד לשלוח לו תשובה שניה, ובנוסף שלח שאלה זו לפני האדמו"ר מהרי"ט מסאטמאר, וכנראה שלא קיבל מענה.
ראה תשובתו בשו"ת פאת שדך ח"ב סי' מ'


בשנת תשכ"ו פרסם הגר"ש דבליצקי תשובה מע"ג ירחון הנאמן (גליון ל"א שנה י"ז) בה הוא קורא לחדש את מנהג נשיאת כפי הכהנים בצפון הארץ בכל יום, ובבפרט הוא פונה להגרש"ד מונק אשר הננו כהן שיחל לקיים מצות ברכת כהנים בכל יום.
כפי הידוע הגרש"ד לא נהג כן, ולמעשה עד סוף ימיו בעיר חיפה לא נהג לישא את כפיו אלא כמנהג המקום במוספי שבתות.


בשנת תשל"ט התעורר לנושא הר' שאר ישוב הכהן מחיפה, ופורסמה אז קריאה מטעם מועצת הרבנות הראשית שחיפה לא נחשבת בגדר זה כערי הגליל, ועל כן יש לישא בה כפים בכל יום, באותה שנה פנה הרה"ג רבי מאיר כ"ץ מחיפה אל גדולי הפוסקים שיחוו את דעתם בנידון, וקיבל תשובות מכמה פוסקי הדור, יש שהחזיקו בכל עוז לקיים המנהג ויש שאמרו שראוי להנהיג נשיאת כפים בכל יום, והיו גם שהן ולאו רפיא בידייהו.
התשובה הארוכה והיסודית שקיבל רבי מאיר כ"ץ בנושא זה היתה מבעל מנחת יצחק, שעמד בכל תוקף שלא לשנות המנהג והחזיק ביד המנהג והאריך לבאר ולברר את מקורו, והיא לו נדפסה בשו"ת מנח"י חלק ח' סי' א' וב'.


כמו"כ קיבל רבי מאיר כ"ץ עוד כמה וכמה תשובות מגדולי הרבנים, חלקן נדפסו בספריהם וחלקן לא נדפסו, ובשנת תש"ע הודפסו כל התשובות שקיבל בשעתו ע"י מכון יד רמ"ה בקונטרס בשם "נשיאות כפים בערי הגליל", ונמצא באוצר.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?153971&
אודה למי שיוכל להעלותו בשלמותו לכאן.

בנוסף לזאת יש לציין כי מנהג הישיבות בערים אלו (כגון נחלת הלויים בחיפה וישיבת כפר חסידים) שהכהנים נושאים את כפיהם בכל יום, כן יש להדגיש שגם אתרא קדישא מירון נכלל לכאו' בכלל המנהג של ערי הגליל, ואין לכהנים מבני אשכנז לישא את כפיהם אלא בשבתות בתפילת מוסף, (כ"ז במקומות שמותר לכהנים להכנס שם).

ולגבי מנהג חב"ד מצאתי מבוכה גדולה, שיש הסוברים שאין לכהנים לישא את כפיהם בכל ארץ ישראל אלא בשלש רגלים בתפילת המוספין כמנהג חו"ל, ויש שנושאים כפיהם בכל יום, ויש רק בשבתות, וזכורני שראיתי פעם שני בחורים חבדיי"ם כהנים החשים להיחבא לפני ברכת כהנים, כאשר אלו מחסידי חב"ד האוחזים במנהג שלא לישא את כפיהם אלא בזמנים מיוחדים יוצאים מביהכנ"ס קודם ברכת כהנים.

יש עוד הרבה להאריך אודות מנהג זה, ונשטח את הדברים לפני חכמי הפורום.

זכורני שזימר במאמרו על זמני ברכת כהנים (מופיע גם בספרו) התייחס לזה קצת- אבל כמדומני שהוא רק הביא את המקורות שציטט כתר"ה
(אגב, המנהג לשאת כפים רק במוספים של שבתות היה נהוג גם בחלק מקהילות הספרדים, כידוע, אך לא בא"י)

מסקירתו של הרב יואל קטן:
"בקובץ בית אהרן וישראל גיליון קנא (שנה כו גל' א, תשרי-מרחשון תשע"א) בעמ' עט ואילך, הגאון רבי יוסף ליברמן, בעל 'משנת יוסף', דן בעניין נשיאת כפיים כל יום בקהילות החדשות שמוקמות בגליל, שהאשכנזים באופן תמוה נוהגים בו לשאת כפיים רק בתפילות מוסף של שבת ויו"ט (בחו"ל כידוע נוהגים האשכנזים לשאת כפיים רק במוספים של יו"ט), כתגובה למאמר מקיף בעניין בקובץ הקודם (קנ, שנה כה גל' ו, אב-אלול תש"ע, עמ' פ ואילך). הוא מציין את העובדה שרבים האשכנזים בגליל מקפידים להתפלל יום יום במניינים ספרדיים כדי שלא להפסיד נשיאת כפיים (הוא מעיד שכאשר האדמו"ר מתולדות אהרן נופש בטבריה הוא מקפיד להתפלל בבית כנסת ספרדי כדי שיוכל לשאת כפיו), ובכמה בתי כנסת בגליל כבר שינו את המנהג והחלו לשאת כפיים כל יום. אמנם גדולי הפוסקים קבעו שאין לשנות את המנהג לכתחילה, כי 'אם רבותינו הקדושים תלמידי הבעש"ט זי"ע הנהיגו כן בכל הגליל מאיזה טעם שיהיה - איך נבוא אנחנו ונשנה אפילו בישוב חדש בגליל'? אבל גם הם מודים שאם כבר החלו לשאת כפיים בבית כנסת או בישוב חדש לא ישנו שוב את מנהגם. לכן הוא מציע למתפללי הקריה החסידית החדשה בטבריה-עילית, שֶבְּשֶלָהּ התעורר כל הדיון הזה, לפנות שוב לגאון הרב אברהם דב אוירבך שליט"א אב"ד טבריה, כדי שיכריע את דינם סו"ס הלכה למעשה."

ועוד כמה לינקים (רובם לא מוסיפים הרבה על המובא לעיל):
http://www.havabooks.co.il/shutSearch.a ... %92&page=5 (- הרב שלמה אבינר בשם הרב אברהם דב אוירבך מטבריה)
http://www.daat.ac.il/he-il/halacha/min ... nesiat.htm
http://olamot.net/shiur/%D7%A0%D7%A9%D7 ... 7%95%D7%9C (הרב צבי רייזמן)
http://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7 ... %97_%D7%92 (- חבל נחלתו ח"ח סי' ג, נגיש באוצר)

יישר כח

האם ידוע כיצד נוהגים למעשה חסידי קרלין שהתשייבו בטברי' עילית?

עוד בענין זה

נוה ההיכל של הרה"ג רי"י וויס.

לגבי אי-הבהירות בחב"ד על נשיאת כפים בכל יום בארץ ישראל, ראה דיון כאן
http://www.chabad.info/forums/theforum_ ... c.php?t=54

כדאי להעלות כאן גם את הפולמוס בין הרב טובי' בלוי ובין הרב ישראל יוסף הכהן הנדל בנידון זה, שנדפס מע"ג גליונות 'פרדס חב"ד', (נלקח מאתר דעת).

בעקבות ריבוי האשכולות בסמוך בעניני משפחות כהנים ויחוסיהן, נתעוררתי לחשוב על נקודה מענינית, שהנה בקרב משפחות בני הישוב הישן בירושלים אנו מוצאים אחוז קטן מאד של משפחות כהונה, וזאת ביחס לשכיחותם בשאר עדות ישראל.
ולמשל אמנה כמה משפחות כהונה ותיקות מהישוב הישן בירושלים, וזאת לעומת מאות משפחות שהיו מבני הישוב הישן, והן: כהן (משפחת ר' מענדל כהן מבתי וויטנבערג ובנו רח"י), כהן (החבדי"ת), כהן (לוין, מצאצאי ר' דוד בהר"ן), טורנהיים (נכדי וואלבארז), רוזנפלד (פינסק קארלין), פקשר, כהנא שפירא, גוטשטיין (קרלין), ואולי עוד משפחות בודדות ששכחתי, וגם אם נוסיף אליהן את משפחת קופשיץ ברזסקי ורפפורט-רבינוביץ, עדיין נגיע למספר מועט ביחס לשאר המקומות, (וזאת בנוסף ללוויים שאמנם היו יותר שכיחים אך ג"כ במדה מועטת כלפי שאר העדות כמדומני).

בקרב הציבור הירושלמי קיימות היום משפחות כהונה נוספות, אך הן מן הדור שלאחר השואה, כדוגמת משפחות דוידוביץ פישר ושטיינברגר, שהגיעו ארצה מהונגריה וגרמניה, וכן יתכן שחלק מהמשפחות שמניתי למעלה גם הן אינן ותיקות כ"כ ולא אדע.

אדרבה אם אני טועה באבחנתי, אנא תקנו אותי.

ובדרך אגב גם בקרב תלמידי הגר"א שעלו ארצה לא הצלחתי למצוא שמות כהנים, מלבד רבי חיים ב"ר פרץ כ"ץ מפינסק, ורבי חיים ב"ר טוביה כ"ץ מווילנא, שכמדומני שניהם היו בצפת ולא הגיעו לירושלים, ואמנם נאמנים עלינו דברי פאת השולחן שהובאו למעלה שקבעו ברכת כהנים בירושלים, ויתכן שהביאו כהנים מעדות הספרדים שישאו את כפיהם אצלם, שהרי כאמור מנהג הספרדים לישא את כפיהם בכל יום.

לא עברתי על כל הנ"ל ביסודיות, אך נקודה קטנה אוכל אולי להוסיף:

חושבני שיש לדייק מדברי השל"ה, לאחר שעזב את צפת והשתקע בירושלים, שהוא כותב באגרתו על המצב הרוחני הטוב בירושלים, ובין הדברים הוא מציין: "..הכהנים הנושאים כפיהם בכל יום, ואני זוכר בכם וממשיך ברכה על ראשיהם..", ונראה מדבריו אלו, שבצפת לא נגלה אליו מחזה זה של נשיאת כפים בכל יום.

מחולת - הרשימה שלך מכילה משפחות שעלו ירושלימה בתקופות שונות. אאל"ט, הגוטשטיינים עלו ארצה בסביבות שנות התר"פ. גם הרוזנפלדים לא נמצאים כאן מימים ימימה, כמדומה שאביהם רבי יצחק מנשה הכהן ז"ל עלה לארה"ק, [בזה האחרון ,אולי טעיתי, אני כותב מזיכרון].
לא נראה לי שיש פחות כהנים בין משפחות ירושלים. אלא שהגרעין היסודי של היישוב הישן בירושלים הוא בעצם כמה משפחות שגדלו והעניפו, ולכן יתכן שביניהם לא היו כ"כ הרבה כהנים וזה נשאר כך, כיון שכולם שקטו על שמריהם, והאחוזים ביניהם נשארו אותו דבר. משא"כ במקומות אחרים שזה עירוב גדול של משפחות ממקומות שונים, ולכן רואים יותר כוהנים, [בהנחה שאתה צודק שהאחוזים במקומות האחרים גבוהים יותר].
ידוע שבין בני ארם צובא אין כמעט לויים.

נדמה לי שהעירו כאן פעם שבין בני תימן היו הרבה לויים ולא היו הרבה כהנים (ושמעתי שמשפחת כהן-עראקי הימנית היא משפחה בבלית שהגיעה לתימן לבקשת זקני העדה כדי שיהיו שם כהנים) ואילו אצל הרבה הקהילות הספרדים היו הרבה כהנים ומעט לויים (כשהדוגמא הקיצונית היא כמובן ג'רבא)

ראיתי פעם חישוב שעשה אחד (אינני זוכר היכן), שכיום יש הרבה יותר כהנים מלויים בהפרש גדול.
לכאורה זה דבר תמוה, שכן הכהנים כולם ממשפחה אחת משבט לוי, ואיך רבו יותר משאר בני לוי?
ורצה להסביר ע"פ הנאמר בעזרא (ב) ונחמיה (ז) שבשיבת ציון עלו מבבל כמה אלפי כהנים, לעומת כמה מאות לויים בלבד. וגם נאמר שעזרא (ח) חיפש עוד לויים בבל, ומצא רק כמה עשרות בודדות.

מחולת המחנים כתב:מנהג חו"ל שאין הכהנים נושאים כפיהם אלא במוספי שלש רגלים (ויוה"כ)

לא מדוייק

גם בחו"ל יש הבדל בזה בין מנהג אשכנז (אשכנז המערבית) ומנהג אושטרייך \ פולין בעמעהן ומעהררין (אשכנז המזרחית), דלמנהג המערבית הכהנים נושאים כפיהם בג' רגלים ובר"ה ויו"כ גם בשחרית וגם במוסף, רק דא"א "ותערב" כי אם במוסף (חוץ מיו"כ דמנהג פפד"מ לאומרו גם בשחרית), משא"כ למנהג המזרחי הכהנים עולין לדוכן ביו"ט רק במוסף, חוץ משמחת תורה שברוב המקומות עולין בשחרית במקום מוסף כיון שהיו זורקין פירות לנערים וכמבואר בפוסקים.
(בימינו נהוג ברהבה מחצרות החסידים שהכהנים עולין לדוכן גם בהושענא רבה במוסף, ויש שעולין לדוכן גם בשחרית של יו"כ)

הקריאה מעורר הזמן לחזור ולדון בנשיאת כפים בכל יום והמנהג בערי הגליל, מאשר מצאתי.

מחולת המחנים כתב:הפאת השלחן (הלכות ארץ ישראל סי' ב' סעי' ט"ז) כותב בזה"ל: "מנהג יפה בכל א"י שהכהנים נושאים כפיהם בכל ימות החול וביו"ט בשחרית ומוסף וביו"כ בשחרית ומוסף ונעילה, וכן נוהגים בכל גלילות ספרד", ובבית ישראל אות כ"ג כתב "ובכוללינו מיום שזכינו לקבוע ישיבתינו בא"י ובירושלים עה"ק מנהגינו שהכהנים נושאים כפיהם בכל יום ובשבת וביו"ט כדת, וכ"ה דעת רה"ג נ"ע", (הגר"א).

בכמתב רבי יהוסף שווארץ מיום כ"ג אייר תקצ"ז המתאר את מנהגי בתי הכנסת בירושלים, הוא כותב

הכהנים נושאים כפיהם בכל יום, מלבד בתשעה באב.

נדפס באגרות א"י ליערי http://beta.hebrewbooks.org/reader/read ... 7%99%D7%9C

עוד שדנו בזה
http://beta.hebrewbooks.org/reader/read ... 7%A4%D7%AA
בתו"ד מביא שהגר"ח קניבסקי לא רצה להקל ולשנות את המנהג.

http://beta.hebrewbooks.org/reader/read ... 7%99%D7%9C
יש חילוקי דעות לגבי דעתו של האדמו"ר מליובאוויטש בענין זה, מ"מ כאן נראה שדעתו שלא לישא כפים בכל יום בכל ארץ ישראל.

http://beta.hebrewbooks.org/reader/read ... 7%99%D7%9C
החידוש בדבריו שהוא מדברי הגרימ"ט שבעיר באר שבע וסביבותיה נהגו ג"כ כמנהג הגליל, ולא מצאתי מקומו בספר א"י להגרימ"ט, מכל מקום אינני יודע אם כך נוהגים בבאר שבע, (אם קיימת היום בכלל קהילה אשכנזית-חרדית בבאר שבע).

---
ולהוסיף את מנהג ירושלים בתענית ציבור שהכהנים אינם נושאים את כפיהם במנחה גדולה, אלא רק במנחה קטנה.

ברור שאף אחד בבאר שבע לא נוהג ככה.
אמנם יש מקום לנסות לבדוק אצל ותיקי המקום איך היו נוהגים בעבר.

הערה קטנה: מ"ש בפנים שבקהילות הפרושים-הליטאים בצפת נושאים הכהנים את כפיהם בכל יום, כפי ידיעתי בביהכנ"ס האר"י האשכנזי בו מכהן הרב מרדכי דוב הכהן קפלן כרב ומתפללים בו בנוסח אשכנז, הכהנים נושאים את כפיהם רק בתפילת המוספים (כוונתי לבית הכנסת האר"י בו אין מזוזה בפתחו כדין, לא לביהמ"ד בו מתפללים בנוסח ספרד), הרב קפלן ממשיך את מנהג אביו הג"ר שמחה הכהן קפלן זצ"ל רבה של צפת, שהיה חתן אצל משפחת זילברמן.
כמדומני שבישיבת נחלת נפתלי הסמוכה שבראשות הג"ר שמואל אביגדור פייבלזון שליט"א ג"כ נוהגים כך.

מחולת המחנים כתב:

קנין תורה - נשיאת כפים.pdf

הערה קטנה: מ"ש בפנים שבקהילות הפרושים-הליטאים בצפת נושאים הכהנים את כפיהם בכל יום, כפי ידיעתי בביהכנ"ס האר"י האשכנזי בו מכהן הרב מרדכי דוב הכהן קפלן כרב ומתפללים בו בנוסח אשכנז, הכהנים נושאים את כפיהם רק בתפילת המוספים (כוונתי לבית הכנסת האר"י בו אין מזוזה בפתחו כדין, לא לביהמ"ד בו מתפללים בנוסח ספרד), הרב קפלן ממשיך את מנהג אביו הג"ר שמחה הכהן קפלן זצ"ל רבה של צפת, שהיה חתן אצל משפחת זילברמן.
כמדומני שבישיבת נחלת נפתלי הסמוכה שבראשות הג"ר שמואל אביגדור פייבלזון שליט"א ג"כ נוהגים כך.

טעות בידך. רש"א פייבלזון הוא ראש הלוחמים בעד נ"כ בצפת, ואאל"ט הפולמוס שהתעורר לפני ארבעים שנה, היה בעקבות המנין שלו שנ"כ בכל יום.
אכן ר"ש קפלן, היה ראש המדברים נגד נ"כ, אבל מאידך במכתב שכתב לאיזה ישוב מתחדש בצפון, (התפרסם בספר זכרון שיצא אחר מותו) הוא כותב להם שהבו דלא להוסיף עלה, ורק בצפת נהגו שלא לש"כ והם יכולים בהחלט לישא כפיים. (הספר אמ"א בכדי לצטט את דבריו בדיוק). וכמדומה שהוא מספר שם שגם בישיבת הרידב"ז שבצפת נשאו כפיים.
למעשה כיום בכל בתי הכנסיות של ה"ליטאים" בצפת, נו"כ חוץ מישיבת הרב קפלן ובית הכנסת שלו.
כשהוקם בית הכנסת הגר"א (ז"ל...) לפני כעשור, היה ע"כ עימות עם הרב קפלן שליט"א, והוסכם שהולכים לבוררות אצל רא"ד אויערבך מטבריה (שאצלו לא נ"כ, ואף גער בר"ד קוק ע"כ), אחרי שהוכיחו לו שהיה בצפת גם מנהג לישא כפיים, ואין בכך שינוי, (בן היתר מקורות העיתים לרמ"מ קמניץ) הצדיק את הגבאים שמותר להם לנהוג בנ"כ בבית מדרשם.
גם בין החסידים בצפת, אין אחידות, בעוד שבצאנז לא נ"כ, בקהילת ברסלב בראשות רא"מ קעניג, נושאים כפים בכל יום, ושמעתי שגם בביהמ"ד לעלוב (שבו התפלל רש"נ זצ"ל מב"ב) נ"כ.
אולי הרב היא שיחתי יואיל לאשר או לתקן את דברי.

-----

שו"מ שספר הזכרון לר"ש קפלן נמצא באוצר, והנה הקטע הרלוונטי שהזכרתי
http://www.otzar.org/aspcrops/63594_66_ ... 582014.asp
----------
אגב, בחוברת המעניינת של שמואל וינגרטן - סיפורים על גדול"י (שבודאי אינה מוצאת חן בעיני הרב שבטי מחמת כמה טעמים וד"ל...)
מסופר שם על הרב קוק שלא רצה ליסוע לצפון (לא זוכר אם צפת או חיפה ואינו לפני כרגע) עד שלא יסודר מקום שאפשר לישא בו כפים בכל יום, ושהרב קוק סיפר על עצמו שכבר ברכבת לאר"י נשא כפיו.

מדוע לא מופיעה הלכה לגבי פרוע ראש שלא ישא כפיו?

מאי שנא משתויי יין?

אף אחד לא מדבר על ענין שיער לכהנים?

מתפעל כתב:מדוע לא מופיעה הלכה לגבי פרוע ראש שלא ישא כפיו?

מאי שנא משתויי יין?

ראה בבנין שלמה בשם הפמ"ג, ומש"כ ע"ז.

איש_ספר כתב:

מחולת המחנים כתב:

קנין תורה - נשיאת כפים.pdf

הערה קטנה: מ"ש בפנים שבקהילות הפרושים-הליטאים בצפת נושאים הכהנים את כפיהם בכל יום, כפי ידיעתי בביהכנ"ס האר"י האשכנזי בו מכהן הרב מרדכי דוב הכהן קפלן כרב ומתפללים בו בנוסח אשכנז, הכהנים נושאים את כפיהם רק בתפילת המוספים (כוונתי לבית הכנסת האר"י בו אין מזוזה בפתחו כדין, לא לביהמ"ד בו מתפללים בנוסח ספרד), הרב קפלן ממשיך את מנהג אביו הג"ר שמחה הכהן קפלן זצ"ל רבה של צפת, שהיה חתן אצל משפחת זילברמן.
כמדומני שבישיבת נחלת נפתלי הסמוכה שבראשות הג"ר שמואל אביגדור פייבלזון שליט"א ג"כ נוהגים כך.

טעות בידך. רש"א פייבלזון הוא ראש הלוחמים בעד נ"כ בצפת, ואאל"ט הפולמוס שהתעורר לפני ארבעים שנה, היה בעקבות המנין שלו שנ"כ בכל יום.
אכן ר"ש קפלן, היה ראש המדברים נגד נ"כ, אבל מאידך במכתב שכתב לאיזה ישוב מתחדש בצפון, (התפרסם בספר זכרון שיצא אחר מותו) הוא כותב להם שהבו דלא להוסיף עלה, ורק בצפת נהגו שלא לש"כ והם יכולים בהחלט לישא כפיים. (הספר אמ"א בכדי לצטט את דבריו בדיוק). וכמדומה שהוא מספר שם שגם בישיבת הרידב"ז שבצפת נשאו כפיים.
למעשה כיום בכל בתי הכנסיות של ה"ליטאים" בצפת, נו"כ חוץ מישיבת הרב קפלן ובית הכנסת שלו.
כשהוקם בית הכנסת הגר"א (ז"ל...) לפני כעשור, היה ע"כ עימות עם הרב קפלן שליט"א, והוסכם שהולכים לבוררות אצל רא"ד אויערבך מטבריה (שאצלו לא נ"כ, ואף גער בר"ד קוק ע"כ), אחרי שהוכיחו לו שהיה בצפת גם מנהג לישא כפיים, ואין בכך שינוי, (בן היתר מקורות העיתים לרמ"מ קמניץ) הצדיק את הגבאים שמותר להם לנהוג בנ"כ בבית מדרשם.
גם בין החסידים בצפת, אין אחידות, בעוד שבצאנז לא נ"כ, בקהילת ברסלב בראשות רא"מ קעניג, נושאים כפים בכל יום, ושמעתי שגם בביהמ"ד לעלוב (שבו התפלל רש"נ זצ"ל מב"ב) נ"כ.
אולי הרב היא שיחתי יואיל לאשר או לתקן את דברי.
שו"מ שספר הזכרון לר"ש קפלן נמצא באוצר, והנה הקטע הרלוונטי שהזכרתי
http://www.otzar.org/aspcrops/63594_66_ ... 582014.asp

היתה תקופה שלרש''א פייבלזון היתה ישיבה בצפת. אני הק' הייתי הכהן היחיד שם, והוא דרש ממני לישא את כפי כל יום. הבאתי לו את התשובות הרלוונטיות משו''ת מנחת יצחק, אך הוא טען שהראה זאת להגרא''מ שך, ודעתו שיש לישא כפיים כל יום.
אמרתי לו שאינני מוכן להיות האשכנזי היחיד שנושא כפיים בצפת... ומאז הפסקתי להתפלל בישיבתו והייתי מתפלל בצאנז מאימת הנשיאת כפים... לא יודע אם נהגתי כשורה.

הר"י שווארץ הביאו מחולת המחניים במכתבו כותב: הכהנים נושאים כפיהם בכל יום, מלבד בתשעה באב, לא ראיתי גוף הדברים, אבל נכהנים בני ספרד נושאים כפיהם גם בתשעה באב.

איש_ספר כתב:

מחולת המחנים כתב:

קנין תורה - נשיאת כפים.pdf

הערה קטנה: מ"ש בפנים שבקהילות הפרושים-הליטאים בצפת נושאים הכהנים את כפיהם בכל יום, כפי ידיעתי בביהכנ"ס האר"י האשכנזי בו מכהן הרב מרדכי דוב הכהן קפלן כרב ומתפללים בו בנוסח אשכנז, הכהנים נושאים את כפיהם רק בתפילת המוספים (כוונתי לבית הכנסת האר"י בו אין מזוזה בפתחו כדין, לא לביהמ"ד בו מתפללים בנוסח ספרד), הרב קפלן ממשיך את מנהג אביו הג"ר שמחה הכהן קפלן זצ"ל רבה של צפת, שהיה חתן אצל משפחת זילברמן.
כמדומני שבישיבת נחלת נפתלי הסמוכה שבראשות הג"ר שמואל אביגדור פייבלזון שליט"א ג"כ נוהגים כך.

טעות בידך. רש"א פייבלזון הוא ראש הלוחמים בעד נ"כ בצפת, ואאל"ט הפולמוס שהתעורר לפני ארבעים שנה, היה בעקבות המנין שלו שנ"כ בכל יום.
אכן ר"ש קפלן, היה ראש המדברים נגד נ"כ, אבל מאידך במכתב שכתב לאיזה ישוב מתחדש בצפון, (התפרסם בספר זכרון שיצא אחר מותו) הוא כותב להם שהבו דלא להוסיף עלה, ורק בצפת נהגו שלא לש"כ והם יכולים בהחלט לישא כפיים. (הספר אמ"א בכדי לצטט את דבריו בדיוק). וכמדומה שהוא מספר שם שגם בישיבת הרידב"ז שבצפת נשאו כפיים.
למעשה כיום בכל בתי הכנסיות של ה"ליטאים" בצפת, נו"כ חוץ מישיבת הרב קפלן ובית הכנסת שלו.
כשהוקם בית הכנסת הגר"א (ז"ל...) לפני כעשור, היה ע"כ עימות עם הרב קפלן שליט"א, והוסכם שהולכים לבוררות אצל רא"ד אויערבך מטבריה (שאצלו לא נ"כ, ואף גער בר"ד קוק ע"כ), אחרי שהוכיחו לו שהיה בצפת גם מנהג לישא כפיים, ואין בכך שינוי, (בן היתר מקורות העיתים לרמ"מ קמניץ) הצדיק את הגבאים שמותר להם לנהוג בנ"כ בבית מדרשם.
גם בין החסידים בצפת, אין אחידות, בעוד שבצאנז לא נ"כ, בקהילת ברסלב בראשות רא"מ קעניג, נושאים כפים בכל יום, ושמעתי שגם בביהמ"ד לעלוב (שבו התפלל רש"נ זצ"ל מב"ב) נ"כ.

דייקת יפה במנהג הנהוג בצפת.
אכן מלבד בבתי מדרשיו של הגרמ"ד קפלן (ביהמ"ד וביהכ"נ האר"י האשכנזיים, וישיבת צפת) - בכל המניינים הליטאיים נושאים כפים בכל יום.
החסידים כולם מקפידים על המנהג הקדום, מלבד בק"ק ברסלב ע"פ החלטתו של הגרג"א קעניג זצ"ל, וכן בק"ק לעלוב על פי הוראתו של אדמו"ר מוהרש"נ זצ"ל (קשה לקרוא לזה 'חוסר אחידות', כי צאנז הוא לא ביהמ"ד החסידי היחיד שמנגד... יש את טשערנוביל, מקארוב, קארלין, טאלנא, טשורטקוב, קאסוב, מאור חיים, חב"ד, קהל חסידים, מתיבתא, וכו' וגו').

דבר ידוע הוא שבארצות אשכנז התנהגו על פי דברי הרמ"א: שנושאים כפיים רק בזמן שמחה. (וכמו שמובא לגבי אבילות ומי שאינו נשוי).

אך בארץ ישראל, רוב האשכנזים (שגרים באיזור ירושלים) נושאים בכל יום חול, ושאר הארץ בשבתות;
וזאת לא כבחו"ל שאז נשאו רק בימים טובים.

מהי הסיבה לכך?

ראה מחקרי ארץ - ברכת כהנים, עמ' פט-צ.

ועוד יעויין בהרחבה בספר נשיאת כפים כהלכתה" (הרב משה הכהן גרוס), עמ' יט ואילך
ויש לזכור שאדרבה, המצוה מדאו' היא לשאת כפים כל יום, ודברי רבינו הרמ"א הם בגדר לימוד זכות.

יש גם את מנהג הגליל שנושאים כפים רק במוסף של שבת ויו"ט.

וראה במנחת יצחק (אין לי המ"מ המדוייק) תשובה ארוכה מאוד להצדיק מנהגם ולשלול את אלו שרצו לבטל מנהג זה ולהנהיגם בנשיאת כפים בכל יום, ומשם בארה.

בדרך הצחות אמרו (ובכל בדיחה יש קצת וכו'), שבחו"ל אנשים עובדים וממהרים לעבודה ולכן אין הדעת פנויה לברכת כהנים כמו שצריך בכוונת הלב וכו' (מלבד ביו"ט שאז רגועים יותר), משא"כ בארץ (ובפרט בירושלים...) שאנשים מקבלים מכספי הכוללים כו' ויש להם זמן...

דרומי כתב:יש גם את מנהג הגליל שנושאים כפים רק במוסף של שבת ויו"ט.
וראה במנחת יצחק (אין לי המ"מ המדוייק) תשובה ארוכה מאוד להצדיק מנהגם ולשלול את אלו שרצו לבטל מנהג זה ולהנהיגם בנשיאת כפים בכל יום, ומשם בארה.

ח"ח סי' א - ב

אולי צריך להשריש באר"י מנהג ארץ אשכנז?

מיני ומינך כתב:אולי צריך להשריש באר"י מנהג ארץ אשכנז?

לעשות דווקא כמו 'נוטשי ברכת כהנים' בארצות אשכנז..?!

תרגימא כתב:דבר ידוע הוא שבארצות אשכנז התנהגו על פי דברי הרמ"א: שנושאים כפיים רק בזמן שמחה. (וכמו שמובא לגבי אבילות ומי שאינו נשוי).

אך בארץ ישראל, רוב האשכנזים (שגרים באיזור ירושלים) נושאים בכל יום חול, ושאר הארץ בשבתות;
וזאת לא כבחו"ל שאז נשאו רק בימים טובים.

מהי הסיבה לכך?

בני ברק היא באיזור ירושלים?

הרה"ג ר' שאר ישוב הכהן ז"ל רבה של חיפה רצה להנהיג שם ברכת כהנים בכל יום ולשנות ממנהג הגליל. ראה בספרו שי כהן ע' ג ואילך. וראה בספר שולחן מנחם ח"א ע' רמג, ושם נסמן.

דרומי כתב:הרה"ג ר' שאר ישוב הכהן ז"ל רבה של חיפה רצה להנהיג שם ברכת כהנים בכל יום ולשנות ממנהג הגליל. ראה בספרו שי כהן ע' ג ואילך. וראה בספר שולחן מנחם ח"א ע' רמג, ושם נסמן.

ודזוד מינה נמי, ויעויין במה שהביא זימר בסוף מאמרו (ללא הסכמה בדווקא לכל הנאמר במאמר)

תרגימא כתב:דבר ידוע הוא שבארצות אשכנז התנהגו על פי דברי הרמ"א: שנושאים כפיים רק בזמן שמחה. (וכמו שמובא לגבי אבילות ומי שאינו נשוי).

אך בארץ ישראל, רוב האשכנזים (שגרים באיזור ירושלים) נושאים בכל יום חול, ושאר הארץ בשבתות;
וזאת לא כבחו"ל שאז נשאו רק בימים טובים.

מהי הסיבה לכך?

מה שאלתך, מדוע בא"י כל יום ובחו"ל לא? או להיפך? או למה בא"י המנהגים חלוקים? באר כוונתך

אריה הכהן כתב:מה שאלתך, מדוע בא"י כל יום ובחו"ל לא? או להיפך? או למה בא"י המנהגים חלוקים? באר כוונתך

מדוע המנהגים של האשכנזים השתנו בארץ? אפילו לגבי שבת וחול המועד..

אינו תח"י כעת, אך זכורני שבפסקי תשובות ריש ח"ב האריך לבאר ענין המנהג שהשתנה והמקומות שנשאר (כטבריה צפת ועוד.)

דרומי כתב:יש גם את מנהג הגליל שנושאים כפים רק במוסף של שבת ויו"ט.

1. בבתי כנסת בגליל של ספרדים או ליטאים נושאים כפיים כל ימות החול
2. אלו מהגליל שנושאים כפיים רק במוסף זה לא רק שבת ויו"ט אלא כולל גם את מוסף ראש חודש

אם אתה יודע אז כנראה זה נכון. אגב, ספרדים נושאים כפים בכל יום גם בחו"ל

בתבונה כתב:

דרומי כתב:יש גם את מנהג הגליל שנושאים כפים רק במוסף של שבת ויו"ט.

2. אלו מהגליל שנושאים כפיים רק במוסף זה לא רק שבת ויו"ט אלא כולל גם את מוסף ראש חודש

טעות. אמנם יש הנוהגים כן. אך דעת הגרא"ד אויערבאך ראב"ד טבריא שהמנהג היה אך ורק בשבת ויו"ט, וכן נוהגים במניינים שתחת חסותו, אך בשאר המניינים ב'שטיבלאך אור תורה' הוא מתיר לישא כפיים במוסף דר"ח.

הריני לתקן ולהוסיף, במנין שלו בעצמו החלו בשנים האחרונות לישא כפיים גם במוסף דר"ח.
ועוד, בבית המדרש דחסידי קרלין מיסודו של ר' מנחם מנדל מויטעבסק אין נושאים כפיים כי אם במוסף דשבת ויו"ט.

לטובת כולנו:


פסקי תשובות אורח חיים סימן קכח
צ. טעם ומקור המנהג שאין נוש"כ בגליל בכל יום, ובשאר ערי ישראל

מ"ב ס"ק קס"ד: ובארץ ישראל ובכל מלכות מצרים המנהג לישא כפיים בכל יום והפוסקים קלסו למנהגם זה. וכתב בס' עיר הקודש והמקדש (להגרי"מ טיקוצינסקי, ח"ג פכ"ה סעי' ו') "בערי הגליל נוהגים (האשכנזים) בזמננו שאין נשיאת כפיים בחול כי אם במוסף של שבתות וימים טובים, ולא ידוע בבירור על ידי מי ועל יסוד מה נוהגים כך".

והנה עפ"י הידוע והמקובל ההשערה המוצקת היא שמנהג הגליל שלא לישא כפיים בכל יום הונהג ע"י ראשי עדת החסידים תלמידי הבעש"ט (ה"ה הגה"ק מוהר"ם מויטעפסק והגה"ק מוהר"א מקאליסק) שעלו ארצה בשנות התק"ל והתיישבו בטבריה ובצפת והורגלו מבית רבותיהם ליש"כ רק בימים טובים, ועשו כעין פשרה והתקינו ליש"כ גם בשבתות במוספים, וכנראה שגם טעמים נסתרים היה להם בזה שהנהיגו לשנות ממה שהיה מקובל בכל הדורות בכל ארץ ישראל ובשאר ארצות המערב ליש"כ בכל יום, וגם בזמן האר"י ז"ל ותלמידיו נהגו ליש"כ בצפת בכל יום, כי במקומות אלו לא נתקבלה תקנת הראשונים שהיו במדינות אשכנז שלא לישא כפיים רק בימים טובים (כדלעיל אות פ"ח).

והנה תלמידי הגר"א (בראשותו של הגה"ק מוהר"י משקלוב) שעלו לארץ ישראל בשנות התק"ע (כמ' שנה אחר עליית החסידים) והתיישבו בתחילה בצפת ואח"כ עברו חלקם (בראשות הגר"י משקלוב הנ"ל) לירושלים, שינו את מנהגם מחוץ לארץ ונהגו כבני א"י הספרדים לישא כפיים בכל יום, וכלשונו של הגר"י משקלוב בספרו פאת השלחן (הל' ארץ ישראל סי' ב' סעי' ט"ז ובבית ישראל שם סקכ"ג) "מנהג יפה בכל א"י שהכהנים נושאים כפיהם בכל ימות החול וכו' והוא מנהג טוב ומקובל מקדמונים ועפ"י סוד, ובכוללנו מיום שזכינו לקבוע ישיבתינו בארץ ישראל ובירושלים עיה"ק מנהגנו שהכהנים נושאים כפיהם בכל יום ובשבת ויו"ט כדת, וכן הוא דעת רה"ג" (כנראה 'רבינו הגדול', וכמ"ש לעיל באות פ"ח שמאד השתוקק לכך).

ויש שכתבו שגם תלמידי הגר"א והגר"י משקלוב לא נהגו כן אלא בירושלים עיה"ק, ועל ידם נמשך הדבר גם לכל מקהלות האשכנזים שעלו אח"כ לירושלים עד ימינו, אבל כשהיו עדיין בצפת גם הם לא שינו ממנהג האשכנזים דשם (מעליית החסידים הקודמת להם) ולא נשאו כפיהם בכל יום, אך יש שכתבו שגם בצפת נהגו ליש"כ בכל יום.

והנפק"מ, אם יש כח ביד קהילה מסוימת או ציבור כלשהו לשנות מהמנהג ולתקן לישא כפיים בכל יום בערי הגליל, ולמעשה נהגו כל קהילות האשכנזים בגליל, בין הפרושים ובין החסידים, שאין נושאים הכהנים כפיהם בכל יום אלא במוסף דשבתות וימים טובים, ויש נוהגים גם במוסף דראש חודש וחול המועד, ולא נמצא עוד רב וגדול בישראל שיהיה לו העוז לבטל המנהג בגליל.

ותקנה זו שלא לישא כפיים בכל יום נתקבלה גם בחיפה וסביבותיה, אך שם כבר מצינו לכמה מגדולי הרבנים שהורו לאנשי קהילתם ליש"כ בכל יום (ועיין להלן אות צ"א בענין נשיאת כפיים בציון הרשב"י במירון).

ובשאר המקומות בארץ ישראל, ובכל הערים והמושבות החדשות, נוהגים לישא כפיים בכל יום וכמנהג ירושלים, זולת בכמה בתי מדרשות שבכמה ערים בדרום הארץ כבאר שבע וסביבותיה שנוהגים כערי הגליל.

צא. ... והוא הדין לאלו הנוסעים לצפונה של ארץ ישראל ינהגו כפי מנהג המקום שם ולא ישאו כפיהם ביום חול, אך שונה מקום הקודש מירון אצל קבר הרשב"י ששם המנהג נפוץ אצל הרבה כהנים הבאים מירושלים ושאר ערי הארץ לעלות לדוכן אף בימות החול ...

ומכאן תוכחת מגולה לכל אותם החושבים עצמם ליודעי כל ובעזות מצח נכנסים לבתי כנסיות שכתוב בהם במפורש שלא לישא כפיים ונושאים כפיהם בטענות בוקי סריקי וה' הטוב ירחם בעדם.

טברייני כתב:

בתבונה כתב:

דרומי כתב:יש גם את מנהג הגליל שנושאים כפים רק במוסף של שבת ויו"ט.

2. אלו מהגליל שנושאים כפיים רק במוסף זה לא רק שבת ויו"ט אלא כולל גם את מוסף ראש חודש

טעות. אמנם יש הנוהגים כן. אך דעת הגרא"ד אויערבאך ראב"ד טבריא שהמנהג היה אך ורק בשבת ויו"ט, וכן נוהגים במניינים שתחת חסותו, אך בשאר המניינים ב'שטיבלאך אור תורה' הוא מתיר לישא כפיים במוסף דר"ח.

תודה,
בנוסף האם מתפללים במניינים שתחת חסותו נוסח אשכנז?