פורום אוצר החכמה

תוך כדי דיבור כתב:האדמו"ר מליובאוויטש היה מציין בזה לערוך השלחן סי' רס"ג סעיף ו' דבנות ישראל נוהגות לברך כל אחת בעצמה אף כשהן אצל אמן, ומדוייק שם דמיירי ברווקות (שכוונתו דאין לומר שכמו שהבעל אינו מברך אצל אשתו גם הבת לא תברך גבי אמה). וכידוע ספר ערוה"ש הוא מקור חשוב - אולי הכי חשוב - לבירור המנהג בליטא באותו דור. אבל כידוע גם שבהרבה עניינים מנהג האשכנזים כאן בא"י אינו תלוי במה שנהגו בליטא.

תוך כדי דיבור כתב:ז"ל הערוה"ש בהמשך שם: "מ"מ הבנות מפני שהן נצטוות יותר כמו שנתבאר [בריש הסעיף שם שהמצווה בעיקר על נשים], מברכת כל אחת ואחת וטוב שכל אחת תברך בחדר בפ"ע מיהו עכ"פ לא יברכו שתים במנורה אחת כמ"ש". מזה משמע דמיירי ברווקות, דאל"כ מהו "כל אחת ואחת", לפי מה שכתבת אינו שכיח שיהיו הרבה בנות נשואות בב"א אצל אמן.

ואגב עיקר החידוש שהביא מכאן האדמו"ר ראיה כנ"ל, אינו ממה שמדליקות, דידליקו ומה בכך - אלא ממה שמברכות.

תקופה מסוימת לאחר הכרזת הרבי על מבצע הדלקת נרות שבת קודש ויום-טוב על-ידי בנות ישראל – גם הקטנות – הגיע אל הרבי הרה"ג הרה"ח הר"ר ירמיהו אלאי מדרום-אפריקה ואמר שאינו מבין את החידוש בכך, שכן בדוקשיץ [= עיירה חסידית בה נולד] כך היה המנהג!
הרבי חייך מאוד, ואמר כי אדרבה לא הייתה כוונה לחדש חידושים, אלא להזכיר את המנהג שהיה נוהג בעבר בעיירות ישראל בכמה וכמה קהילות.

לימים יכתוב הרבי להרה"ג ר' יששכר מאיר (זצ"ל) ראש ישיבת הנגב נתיבות (עזתא) בימי הספירה תשל"ט ('ניצוצי אור' ר"נ מינדל עמ' 104):
מעשה רב, שהוא העיקר, אשר בבתי גדולי ישראל... ובכמה-וכמה מדינות ועיירות, ומכל החוגים... הדליקו הבנות נרות-שבת-קודש מגיל הכי צעיר...

וכבר בחודש מרחשוון תשל"ה אומר הרבי ב'יחידות' ('מקדש מלך' כרך ד' עמ' שצז):
מנהג זה אינו "חידוש" שלי, הוא היה נוהג בעבר בכמה וכמה חוגים ומשפחות יראי-שמים דבני ישראל. ומפני כמה-וכמה סיבות ועיקרן "צוק העיתים" וכו' – נשתקע.

עוד מצאנו בשיחת מוצאי זאת חנוכה תשל"ה, בה ציין הרבי כי רגיל היה הדבר בבתי גדולי ישראל, כדלהלן:
...אדמור"י פולין ובני ביתם החל מה"שפת אמת" וכו', אדמור"י גליציא – בעלז, בובוב, ועוד בקהילות בני-ישראל בליטא – בריסק, וולוז'ין, ועוד כמה קהילות-קודש באשכנז וקהילות-קודש בכל פזוריהם בעולם.

וראה גם מכתב י"א אייר תשל"ה (אגרות קודש כרך ל' עמ' קצח):
...שאין זה אלא להשיב עטרה ליושנה, כי כבר מקדמת דנא היו נוהגים במשפחות מדקדקות במצוות לקיים מצות חינוך גם בנוגע להדלקת הנרות.

מתפעל כתב:הנה לנו מנהג הנוהג בליובאוויטש ובבריסק, כאיש אחד בלב אחד. א שיינע זאך.

מאיר סובל כתב:על המנהג בבית בריסק יש תחת ידי מכתב של רבי רפאל סולובייצ'יק בן מרן הגרי"ז שפרסם בהמודיע, שאכן גם רווקות מדליקות נרות שבת. (לצערי אין לי סורק ולכן איני מעלהו).

לעומקו של דבר כתב:

מאיר סובל כתב:על המנהג בבית בריסק יש תחת ידי מכתב של רבי רפאל סולובייצ'יק בן מרן הגרי"ז שפרסם בהמודיע, שאכן גם רווקות מדליקות נרות שבת. (לצערי אין לי סורק ולכן איני מעלהו).

מורינו ר' מאיר, אפשר השגת כבר סורק?...

אגב, היו מדליקות בברכה?

לעומקו של דבר כתב:יש"כ לר' מאיר ור' עתניאל.
ר' עתניאל, בבעלזא זה רק מעשה רב או גם מעשה תלמיד?

לעומקו של דבר כתב:יש"כ לר' מאיר ור' עתניאל.
ר' עתניאל, בבעלזא זה רק מעשה רב או גם מעשה תלמיד?

היה לי מאוד מעניין לשמוע ממקור בריסקאי מה שורש המנהג, ואיך בבריסק שבקושי בירכו על אתרוג, בירכו הבנות על נרות. (כתבו כאן שהמקור הוא ר' רפאל שפירא.)
(המקור בהמודיע כמובן הוא מפרסומי חב"ד, כמובן, לכן יש יותר משמעות לרשד"ב לווין שלפחות כתב זאת בשמו).