שבתא דריגלא - האם קראו בתורה?
פורסם: ה' מאי 09, 2013 11:45 pm
בגמ' מגילה לא,ב איתא דעזרא תיקן להם לישראל שיהיו קורין קללות שבת"כ קודם עצרת וקללות שבמשנה תורה קודם ר"ה כדי שתכלה שנה וקללותיה.
והתוס' שם תמהו א"כ למה תיקנו לקרוא את הקללות שתי שבתות קודם עצרת ור"ה, ולא בשבת הסמוכה לעצרת (שבת זו הבעל"ט) ושבת הסמוכה לר"ה.
וכתבו בשם רבינו נסים שפרשת האזינו הסמוכה לר"ה יש בה ג"כ קללות, ואנו מקפידים לסיים גם קללות אלו קודם ר"ה.
אמנם הקשו התוס' דלפי"ז אכתי קשיא אמאי בשבת קודם עצרת לא תיקנו לקרוא את הקללות. עיי"ש.
ושמעתי ליישב, דהנה שבת זו שקודם עצרת נקראת שבתא דריגלא, שהיו מתכנסים לשמוע דרשת החכם בהלכות הרגל, ועי' בברכות ל ע"א ברש"י ד"ה בשבתא דריגלא וז"ל: שבת שלפני פסח ועצרת וסוכות, ומרימר בעירו ומר זוטרא בעירו, היו הדרשנים, ושחרית היו העם הולכים לבית המדרש, וכשמגיע זמן קריאת שמע קורין, והדרשן דורש, והעם נשמטים ומתפללים איש איש לבדו, ולכך, הם היו מאספין להם עשרה שחרית קודם שילכו לבית המדרש וקורין קריאת שמע ומתפללים בסמיכת גאולה לתפלה, והדר נפקי לפרקא ודרשי, עכ"ל.
הרי מבואר דבשבת זו כלל לא הלכו לבית הכנסת, והיו כולם מתפללים ביחידות, וא"כ בודאי לא קראו בתורה, ולכן תיקנו קריאת הקללות לשבת קודם, שהיא הקריאה הסמוכה לעצרת.
[והתוס' שלא תירצו כן, אפשר דאזלי לשיטתייהו בברכות י"ז ע"ב שקודם עצרת לא היו מתכנסים, ודלא כרש"י שם, וכמו שציין רעק"א בגליון הש"ס שם].
אלא דצ"ב איך אפשר לבטל תקנת אדונינו משה לקרוא בתורה בשבת, ושמא מוכח מכאן דכל התקנה על הציבור שמתכנסים לתפילה, אך אם לא נתכנסו בביהכנ"ס אלא באו כולם לדרשה לא נתחייבו בקריה"ת.
[מפורסם בשם הגר"ה זקס שליט"א שאמר לבחורים המתפללים ביחידות בימי שני וחמישי, דאף אם אין החובה על היחיד אלא על הציבור, מ"מ לאחר שנתכנסו בבית המדרש לסדר א' ובין כולם נמצאים עשרה בחורים שלא שמעו קריאת התורה וממילא חייבים הם להוציא ס"ת ולקרוא... אכן לדברינו נמצא דאין החובה אלא על המתכנסים בבית הכנסת לתפילה].
והתוס' שם תמהו א"כ למה תיקנו לקרוא את הקללות שתי שבתות קודם עצרת ור"ה, ולא בשבת הסמוכה לעצרת (שבת זו הבעל"ט) ושבת הסמוכה לר"ה.
וכתבו בשם רבינו נסים שפרשת האזינו הסמוכה לר"ה יש בה ג"כ קללות, ואנו מקפידים לסיים גם קללות אלו קודם ר"ה.
אמנם הקשו התוס' דלפי"ז אכתי קשיא אמאי בשבת קודם עצרת לא תיקנו לקרוא את הקללות. עיי"ש.
ושמעתי ליישב, דהנה שבת זו שקודם עצרת נקראת שבתא דריגלא, שהיו מתכנסים לשמוע דרשת החכם בהלכות הרגל, ועי' בברכות ל ע"א ברש"י ד"ה בשבתא דריגלא וז"ל: שבת שלפני פסח ועצרת וסוכות, ומרימר בעירו ומר זוטרא בעירו, היו הדרשנים, ושחרית היו העם הולכים לבית המדרש, וכשמגיע זמן קריאת שמע קורין, והדרשן דורש, והעם נשמטים ומתפללים איש איש לבדו, ולכך, הם היו מאספין להם עשרה שחרית קודם שילכו לבית המדרש וקורין קריאת שמע ומתפללים בסמיכת גאולה לתפלה, והדר נפקי לפרקא ודרשי, עכ"ל.
הרי מבואר דבשבת זו כלל לא הלכו לבית הכנסת, והיו כולם מתפללים ביחידות, וא"כ בודאי לא קראו בתורה, ולכן תיקנו קריאת הקללות לשבת קודם, שהיא הקריאה הסמוכה לעצרת.
[והתוס' שלא תירצו כן, אפשר דאזלי לשיטתייהו בברכות י"ז ע"ב שקודם עצרת לא היו מתכנסים, ודלא כרש"י שם, וכמו שציין רעק"א בגליון הש"ס שם].
אלא דצ"ב איך אפשר לבטל תקנת אדונינו משה לקרוא בתורה בשבת, ושמא מוכח מכאן דכל התקנה על הציבור שמתכנסים לתפילה, אך אם לא נתכנסו בביהכנ"ס אלא באו כולם לדרשה לא נתחייבו בקריה"ת.
[מפורסם בשם הגר"ה זקס שליט"א שאמר לבחורים המתפללים ביחידות בימי שני וחמישי, דאף אם אין החובה על היחיד אלא על הציבור, מ"מ לאחר שנתכנסו בבית המדרש לסדר א' ובין כולם נמצאים עשרה בחורים שלא שמעו קריאת התורה וממילא חייבים הם להוציא ס"ת ולקרוא... אכן לדברינו נמצא דאין החובה אלא על המתכנסים בבית הכנסת לתפילה].