פורום אוצר החכמה

מזג האויר בימים אלו מוזר וחריג עד למאוד, גשמים סוערים בחג השבועות! שנים רבות שלא היה דוגמתו!

האם ידוע לזה התיחסות בדברי רבותינו? זה קללה? ברכה?

[במאמר המוסגר ניתן לומר כי אילו מרן המשגיח ר' חצקל זצ"ל היה חי, היה אומר, אולי, כי הקולות וברקים זה זכר למתן תורה, להזכיר לנו אמונה חושית וכו',]

ידועה התיחסות בדברי רבנו שמואל.

מ"מ יש להתחשב בכך שהשנה היא ט"ז למחזור העיבור, ובה חדשי הקיץ העבריים חלים מוקדם מאד ביחס לשנת החמה (אחר שבמשך שמונה שנים רצופות היו רק שתי שנים מעוברות).
לדוגמא, שבועות הבעל"ט ב-15 במאי, בעוד שבשנה ח במחזור שלנו, תשס"ה (בה חדשי הקיץ מאוחרים במיוחד) שבועות חל ב-13 ביוני, 29 יום מאוחר יותר.

בירושלמי ספ"ק דתענית מבואר דאם ירדו גשמים גם בחורף אין זה סימן קללה, מנגד בש"ס דילן דף ו ע"א מבואר שגם מלקוש אחרי ניסן אינו סימן ברכה. ושמא יש לחלק בין סימן קללה לאינו סימן ברכה.
בהקשר זה יש להזכיר את העובדה שבמשך כחדשיים בסוף החורף לא ירדו גשמים בכלל.

הזדמנות נדירה! ברכת 'עושה מעשה בראשית' בשלושת ימי הגבלה (שכידוע יש קשר בין ג' ימי הגבלה לז' ימי בראשית כמאמרם ז"ל אם מקבלים ישראל את התורה וכו')!

עוד 'מעשה יצר' כדי להסיט את הלב מלהתכונן למתן תורה...

בבא בתרא דף קמ"ז ע"א
ת"ר שלשה דברים צוה אחיתופל את בניו. אל תהיו במחלוקת, ואל תמרדו במלכות בית דוד, ויום טוב של עצרת ברור זרעו חטים. מר זוטרא אמר בלול איתמר. אמרי נהרדעי משמיה דר' יעקב לא ברור ברור ממש ולא בלול בלול ממש אלא אפילו בלול ורוח צפונית מנשבתו זה הוא ברור.
ופרשב"ם: ויום טוב של עצרת - דהיינו שבועות אם תראהו ברור צח ולא יום המעונן זרעו חטים שמצליחין באותה שנה כעצם השמים לטוהר (שמות כד) מתרגמי' לברירו: בלול - מעורב יום המעונן: