עתניאל בן קנז כתב:נוסח הספרדים איני מכיר.
נוסח האשכנזים, הוא לפי שיטת ספר החינוך (למעט חילוק א'. הוא מוסיף לאו לזר לאכול קודשי קדשים, ומחסיר לאו לשחוט פסח בבמת יחיד).
למעשה נוסח התרי"ג מצוות התחבר לכתחילה לגמרי כשיטת החינוך.
והנוסח הוא העתקה כמעט מילה במילה ממנין המצוות שבראש ספר החינוך.
רק יותר מאוחר, העירו שצריך לשנות כדי שזה יתאים לשיטת הרמב"ם, והחליטו להוסיף מצוה ק"ד לאו שאסור לזר לאכול קדשי קדשים, והשמיטו (דהיינו שהכניסו בסוגריים) את הלאו (בין מצוה תפ"ט למצוה ת"צ) שאסור לשחוט פסח בבמת יחיד.
ראה מה שהעירו בתיקון ליל שבועות ווילנא תר"ל (בהערה על מצוה תפ"ט, דף ע' ע"ב), עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=107100וכן הוא במהדורות נוספות.
[בענין השינוי בין הרמב"ם לחינוך בשני הלאוים האלו, עיין עוד מנחת חינוך מצוה תפ"ז, והגהות המשנה למלך שם, וראה מנחת חינוך של מכון ירושלים מצוה תפ"ז בהגהות על ספר החינוך אות א', וכן שם מצוה ק"ב בהגהות על ספר החינוך אות ב'].
עתניאל בן קנז כתב:הוא לפי שיטת ספר החינוך ...
אלא שהסדר הוא בכל פרשה ופרשה שהוא מונה קודם את העשין, ואח"כ את הלאוין.
זה לא קושיא, אלא להיפך זו ראיה שהמקור התרי"ג מצוות הוא בס' החינוך, משום שכך היה הסדר במהדורות הישנות של ספר החינוך.
ראה במבוא למנחת חינוך של מכון ירושלים עמ' 21 הערה ח', שמחבר ספר החינוך רשם בכל פרשה תחילה את העשין כולן ואח"כ את הלאוין, וכן נדפס בשתי הוצאות ונציה ובדפוס אמשטרדם תפ"א.
[ראה לדוגמה סדר מנין המצוות בתחילת ס' החינוך מהדורת ונציה ש"ס].
https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... book=23655ורק אח"כ החל ממהדורת פפד"א תקמ"ג, שינו את הסדר וסידרו לפי סדר הפסוקים, וכך המשיכו בכל המהדורות.
וראה עוד שם במבוא עמ' 22 הערה י"א שמחבר ס' החינוך חילק את פרשת משפטים לשתי פרשיות: פ' משפטים ופ' אם כסף, כמנהג מקומו, עיי"ש.
וזו ראיה נוספת שמקור התרי"ג מצוות הוא מס' החינוך, כי גם שם, בפ' משפטים, הסדר הוא שבתחילה נזכרים כל המצוות עשה של פ' משפטים ואח"כ הלאוין, ואח"כ כל המצוות עשה של פ' אם כסף ואח"כ הלאוין, עיי"ש.
ונראה שכן הוא גם בתיקון ליל שבועות בנוסח הספרדים.