מקוה של שאובין בהמשכה בזמן חירום - מעשה רב

[איש_ספר]

קראתי בעבר שבשנת ת"ש כאשר נכנסו הרוסים לליטא והתחילו לסגור מוסדות דתיים ובכלל זה מקוואות, חשש הגרח"ע שלא יוותר מקווה ויבואו למכשול. לכן חפר בביתו חפירה כדי למלאותה במים שאובין בהמשכה, ולסמוך על שיטת הראשונים שגם שאובה כולה בהמשכה כשרה. וכעת איני זוכר היכן קראתי. שמא מישהו מכיר?
אמר לי ידיד, שיש משהו גם עם הגרמ"פ, והפרטים לא זכורים לו.

אשמח לכל תוספת.

[גמח]

אגרות משה יו"ד ח"א סימן קיט. ראה הקדמה ותולדות חייו בח"ח עמ' 19 בספר.

[איש_ספר]

יש"כ.

בנתים נזכרתי איפה ראיתי את המעשה על הגרח"ע,
כאן
http://www.otzar.org/aspcrops/171505_21 ... 662013.asp
(יכנס לאוצר בגי' 11)
--
במקום ושמעתי מפיו נדצ"ל ושמעתי ממי.

[אברהם]

אמר לי ידיד, שיש משהו גם עם הגרמ"פ, והפרטים לא זכורים לו.

אגרות משה יו"ד ח"א סימן קיט. ראה הקדמה ותולדות חייו בח"ח עמ' 19 בספר.

בהקדמה שם כתבו שאחד המהנדסים שינה דרך הספקת המים למרחץ והכשירו עי"ז בשעת הדחק, אבל מהם פרטי השינוי לא נזכר שם.
[הם מציינים בנוסף לתשובת האגרו"מ בסימן קי"ט המיועדת לאחיו גאב"ד שקלאוו שגם הוא ביקש דרכים להתיר בשעת הדחק].

אך עכ"פ פרטי המעשה בליובאן נותרו עלומים, באו"ח ח"א קכ"ו הוא מזכיר שעלה בידנו בחסד ה' להתקין מקוה בבית המרחץ של המושלים באופן שלא הכירו שהוא מקוה כשר, אך גם שם אין פרטים על פרטי המעשה והתיקון.

יש היודע פרטים נוספים על התירו של הגרמ"פ בליובאן??

תודה על עזרתכם.

[מאירי]

יש"כ.

בנתים נזכרתי איפה ראיתי את המעשה על הגרח"ע,
כאן
http://www.otzar.org/aspcrops/171505_21 ... 662013.asp
(יכנס לאוצר בגי' 11)

בהערת אגב, אינני רוצה להסיט האשכול מהדיון שבו, אבל ראש הציטוט שם ממש מעלה תמיהה שקשה לעבור עליה סתם, כאשר כותב, "כשיצקתי מים ע"י מרן החזו"א נוכחתי לדעת אף שמחמיר בכל שיטתו בהלכה כמו שעורים סוכה וערובין ושמיטה ושבת וכו', אולם בהלכות מקואות יצא מגדרו וכו'..."
מי שמכיר, והדברים ידועים לכל בר בי רב, מרן החזו"א לא היה לו 'שיטה להחמיר' וגם לא 'שיטה להקל', וזה סילוף שקיים אצל הרבה לדאבונינו (בפרט הצעירים), מרן החזו"א הלך עם שורת הדין לפי דרך לימודו! ומה שנוכח לראות שמיקל במקואות וכאילו לא היקל בשאר מילי, האמת שאין תחום שלא עמד להקל בו לעת הצורך, וכמפורסם בהלכות עירובין ושמיטה ועוד הרבה, ועוד שבמקואות מפורסם מה שהלך בשיטה של זריעה ומה שזה נחשב בעיני אחרים ל'קולא' החזו"א עמד בתוקף על כך שבהשקה זה אתי לידי קולא שחשש למיעוט פי הנקב, וא"כ זריעה אינו 'קולא' אלא אפשר לקרוא לזה חומרא ותלמידיו הולכים בדוקא רק למקום שיש זריעה ולא השקה, וכיו"ב טובא שבמקום שהיקל היה זה צורך השעה שלא יבואו לעקור הכל כבשמיטה כידוע וכו', וכך צריך להסתכל על כל מהלך שיטתו, וח"ו לא היה לו שיטה 'להקל' או שיטה 'להחמיר', ואכמ"ל.

[איש_ספר]

אמר לי ידיד, שיש משהו גם עם הגרמ"פ, והפרטים לא זכורים לו.

אגרות משה יו"ד ח"א סימן קיט. ראה הקדמה ותולדות חייו בח"ח עמ' 19 בספר.

בהקדמה שם כתבו שאחד המהנדסים שינה דרך הספקת המים למרחץ והכשירו עי"ז בשעת הדחק, אבל מהם פרטי השינוי לא נזכר שם.
[הם מציינים בנוסף לתשובת האגרו"מ בסימן קי"ט המיועדת לאחיו גאב"ד שקלאוו שגם הוא ביקש דרכים להתיר בשעת הדחק].

אך עכ"פ פרטי המעשה בליובאן נותרו עלומים, באו"ח ח"א קכ"ו הוא מזכיר שעלה בידנו בחסד ה' להתקין מקוה בבית המרחץ של המושלים באופן שלא הכירו שהוא מקוה כשר, אך גם שם אין פרטים על פרטי המעשה והתיקון.

יש היודע פרטים נוספים על התירו של הגרמ"פ בליובאן??

תודה על עזרתכם.

שמעתי היום מר' משה (בהגר"א זצ"ל) קושלבסקי: גיסי ד"ר יעקב טנדלר נכדו של הגרמ"פ, היה מוסר שיעור בבית הכנסת בברונקס, בין המשתתפים היה יהודי ת"ח מופלג חתנו של האדמו"ר ממודזיץ (שמו נגמר ב"סקי" כנראה, שמו המלא לא זכור), אירע ואותו יהודי שאל את ד"ר טנדלר, מה שלומו של הגרמ"פ, ד"ר ט' השיב בנימוס, ב"ה, אך האיש התעקש, ולבסוף סיפר כי חלם בלילה, כי הגרמ"פ מתבקש לישיבה של מעלה, ודנים האם להותירו כאן או לא, והדברים היו מוכרעים. עד שהעמידו על "המשקל" מקווה שעשה, ודבר זה הכריע את הכף, להותירו כאן לעוד כך וכך שנים. כך סיפר אותו יהודי. ד"ר ט' הנדהם, סיפר שאכן בלילה הוזעק לאיסט סייד למעונו של הגרמ"פ, בשל חום גבוה שפקד את הגרמ"פ, אך כאשר הגיע הוטב כבר מצבו של הגרמ"פ ולא היה צורך עוד באשפוז. כעבור זמן קצר הזדמן ד"ר ט' לסבו וסיפר לו את המאורע כולו. הגרמ"פ לא ביטל את הדברים, חייך ואמר: נחמד לקבל א גרוס [=דרישת שלום] מבי"ד של מעלה, והוסיף ואמר, בודאי המקוה המדובר, הוא המקווה שנעשה בלויבאן, ואז סיפר לו את כל הסיפור. ואולי גם סיפר לו את הידוע שאשתו עצמו לא טבלה שם. וכידוע.

[ישבב הסופר]

מבירור שערכתי זה עתה עם קרוב המשפחה, שמו היה רבי אברהם ווישקובסקי חדב"ן האדמור ממודזיץ. ניהל את הבית המדרש המודזיצאי בבראנקס. היה ת"ח גדול.