פורום אוצר החכמה

במקום לפתוח בהקדמות:

אמרתי ליעד אשכול זה לחיבורים גדולים ועצומים (אני מודע לחולשה שבהגדרה אבל בכ"ז המדובר על חיבורים שיש להם מקום בספרי ההלכה ופירוש הש"ס) שנעלמו מעיני כל חי, והיו לפני אחרונים. מן הב"י ואילך.
רובם כת"י ומיעוטם דפוס.

עולה בראשי עתה שלושה חיבורים מני רבים

פרטי הרמ"ה להוריות, חיבור גדול ככל הנראה, היה עוד לפני הרב חיד"א, ונעלם!
פירוש ר"י אסכנדרי על הטור, מצוטט הרבה בבית יוסף והאחרונים מפלפלים בו כבדברי הראשונים (מכונה ריא"ס)
תוספות ליומא שנדפסו בשאלוניקי, שרידים מהם פרסם יודלוב, השלים אחריו שפיגל, לאחרונה היה בישורון עוד כמה קטעים, אבל עיקר הספר נעלם ואיננו. הוא מצוטט בחכמים מהאזור ההוא, עד לפני מאתים חמישים שנה.


מה מטרת האשכול? איני יודע.

תלמידי הרשב"א לב"מ. היה לפני הב"י ומצטט ממנו ללא הרף.
ספר החכמה לר' ברוך ממגנצא. היה לפני ראשונים ואחרונים ואף השיטמ"ק מצטט ממנו הרבה.

אביאסף המצוטט הרבה בראשונים, היה עוד לפני החיד"א.
מעיל צדק לר"מ ממירזובק.

על חיבורים מזמן הראשונים שנעלמו הוקדש ספרו של ר"ש עמנואל שברי לוחות, אבל רבים מהם חיבורים שרישומם בקושי ניכר בספרות ואחרונים כבר לא ראום.

ספר החכמה היה לפני אחרונים?

איש_ספר כתב:ספר החכמה היה לפני אחרונים?

זו שאלה בהגדרת האחרונים. נדמה שהשיטמ"ק הוא אחרון מזכיריו.

ויעויין בספרו של פרופ' ר' שמחה עמנואל נ"י שכולו עוסק בספרים אלו אצל רבותינו חכמי אשכנז וצרפת.

בשר ע"ג גחלים
רוב קונטרס הראיות של הרי"ד

ישבב הסופר כתב:בשר ע"ג גחלים

היה לפני האחרונים??

ניתן להוסיף לרשימה זו גם את הגהותיו ופירושיו של רבי יוסף/יהוסף אשכנזי על המשניות, שהמלאכת שלמה מביא ללא הרף את פירושיו והגהותיו.
ואולי גם את הפירוש העלום על מס' שביעית שהתוס' יו"ט מביאו פעמים רבות, (מישהו יודע מי הוא מחבר הפירוש הנזכר).

בראשית חכמה שער הקדושה פרק ג' מביא מספר מעשה ההחסידים נמצא בכתיבת יד, כמו"כ בספריו של רבי אליהו הכהן שבט מוסר מדרש תלפיות ועוד מביא פעמים רבות ממדרשים שאינם בידינו.

ישבב הסופר כתב:רוב קונטרס הראיות של הרי"ד

כמובן שצ"ל קונטרס הראיות לריא"ז (נכדו של הרי"ד). אבל כמדומה שאין איזכורים ממנו אצל אחרונים, ולמיטב ידיעתי אף לא אצל ראשונים.

ואם הוזכר הרי"ד, הרי שממנו חסר "ספר הלקט" (וכנ"ל, לא הוזכר אצל רו"א).

חידושי הר"ן עמ"ס סוכה,
הר"ן מפנה אליו בפירוש הרי"ף כמה פעמים, וגם הב"י והמ"מ מביאו (לזכרוני).

ואוסיף שאלת הדיוט:
האם יתכן שבתוך כתבי היד לפירוש הר"ן על הרי"ף לסוכה, מסתתר כת"י שהוא חידושיו לסוכה, אלא שהמתעד בספריה רשם אותו בטעות כפירוש הר"ן?
במילים אחרות, האם כדאי לגשת לאונברסיטה ולעבור אחד אחד על כתבי היד של פירוש הר"ן לרי"ף דסוכה (יש רבים?), אולי מסתתרת שם מרגלית נוספת?

אברהם כתב:ואוסיף שאלת הדיוט:
האם יתכן שבתוך כתבי היד לפירוש הר"ן על הרי"ף לסוכה, מסתתר כת"י שהוא חידושיו לסוכה, אלא שהמתעד בספריה רשם אותו בטעות כפירוש הר"ן?
במילים אחרות, האם כדאי לגשת לאונברסיטה ולעבור אחד אחד על כתבי היד של פירוש הר"ן לרי"ף דסוכה (יש רבים?), אולי מסתתרת שם מרגלית נוספת?

התשובה היא במפורש חיובית. מנהלי המכון מודיעים כן בקול רם.

נתבקשתי להגיב:

מחולת המחנים כתב: "כמו"כ בספריו של רבי אליהו הכהן שבט מוסר מדרש תלפיות ועוד מביא פעמים רבות ממדרשים שאינם בידינו".
במקומות רבים לפני ר' אליהו הכהן, היו מקורות ביניים. כתבי יד של מדרשי חז"ל שאינם בידינו - לכאורה הוא לא הכיר. ואדרבה ואדרבה, תביא מקומות ספציפיים ונשתדל בע"ה לבדוק אותם

אכן, בעל השבט מוסר מצטט ממקור ביניים.
ומשום האקטואליות אביא כאן דוגמא אחת [התפרסמה בעלון עלים לתרופה] משבוע שעבר פ' קורח, בספרו עיני העדה בד"ה ולע"ד נראה, הוא מביא שיש במדרש מהלך לא מוכר על מקור עשירותו של קורח, אבל הוא כותב שהוא שמע זאת משם החכם השלם הדיין המצויין המוהר"ר שמואל טרמישי זצ"ל..
ויבואו אלו שיש בידם וילנקקו.

חכם באשי כתב:נתבקשתי להגיב:

מחולת המחנים כתב: "כמו"כ בספריו של רבי אליהו הכהן שבט מוסר מדרש תלפיות ועוד מביא פעמים רבות ממדרשים שאינם בידינו".
במקומות רבים לפני ר' אליהו הכהן, היו מקורות ביניים. כתבי יד של מדרשי חז"ל שאינם בידינו - לכאורה הוא לא הכיר. ואדרבה ואדרבה, תביא מקומות ספציפיים ונשתדל בע"ה לבדוק אותם

בבקשה
בגליונות 'עלים לתרופה' במדור הנפלא 'פלאות עדותיך' מביאים מדי פעם דברי חז"ל ומדרשים בלתי ידועים שרבי אליהו הכהן כותב בספריו.
בשבוע האחרון (פר' קרח) הביאו מספרו 'עיני העדה' עה"ת (פר' קרח ד"ה ולענ"ד נראה) "שמעתי משם החכם השלם הדיין המצויין המוהר"ר שמואל טרמישי זצ"ל, דיש במדרש, מהיכן העשיר קרח? כשאמר פרעה שיעשו ישראל לבנים יום אחד בעבורו, כדי לראות מה כל אחד עושה, כדי לתת עליהם סכום הלבנים בכל יום, קרח שהיה חכם נתעסק בכל היום בלבנה אחד, באומרו שהיה מייפה אותו לכבוד המלך", עיי"ש עוד. (עכשיו אני רואה שהקדימני בזה היימישער).
בפרשת שמות ש"ז (בהערה מס' 1) הביאו מספרו מדרש תלפיות (ענף בתיה וצפורה) שהעתיק מספר ילקוט דוד בשם הזוהר הק' שבתיה בת פרעה וצפורה היו אחיות תאומות, ונולדו עם משה.
בשני מקומות אלו אכן הוא מביא ממאמרי חז"ל ממקור ביניים כלשונך.
אם זכרוני אינו בוגד בי הביאו בפרשת וישב ש"ז מדברי רבי אליהו הכהן בשם חז"ל שיהודה נשא את בתו של עשו, ובת שוע היינו עשו בחילוף אותיות, ולא נמצא מקומן של דברים.
וכמו"כ בזכרוני שראיתי בס' מדרש תלפיות שהביא באריכות כל ענין משיח בן יוסף וארמילוס הרשע, כמדומני מחז"ל, יותר מהנמצא בתשובת הגאונים הידועה.
בשבוע שעבר הביאו כאן מדברי השבט מוסר בשם חז"ל שבזמן מחלוקת קרח לא ירד המן.
viewtopic.php?f=7&t=10397&hilit#p96986

ובאותו ענין יש להוסיף את הספר ילקוט ראובני המביא מדרשי חז"ל רבים שלא נודעו לנו היום, וכן מעתיק מספרים (בעיקר ספרי קבלה) שאינם עמנו כהיום.

מחולת המחנים כתב:וכמו"כ בזכרוני שראיתי בס' מדרש תלפיות שהביא באריכות כל ענין משיח בן יוסף וארמילוס הרשע, כמדומני מחז"ל, יותר מהנמצא בתשובת הגאונים הידועה..

גם יותר ממה שנאמר בספר זרובבל?

אם במדרשים עסקינן יש גם את זה...
viewtopic.php?f=7&t=13768
מדרש לא ידוע לנו שהביאו הפרד"ר.

שו"ת מהר"ם מעיל צדק, יש לפנינו?

ראשית אקדים ואומר, יתכן ולא הובנתי כראוי. ברור שיש ידיעות מחודשות והקדמות מופלאות בספרי ר"א הכהן האתמרי זצ"ל, וגם אני יכול לרשום פה כמה וכמה מהן, אלא שלא זו המטרה. כל כונתי היתה לומר שמה שהשתמע מדברי הכותב "מחולת המחנים" שלר"א הכהן היו מדרשים שאינם בידינו - היינו מדרשי חז"ל שכביכול נעלמו לנו - אין זה מוכרח ומדוייק.

***

היימשער: מה שהבאת מספר עיני העדה ח"ב פרשת קרח דף לא ע"א, כבר הוא עצמו כותב במפורש "דהנה שמעתי משם החכם השלם הדיין המצויין כמוהר"ר שמואל טרמישי זצ"ל דיש במדרש...". הוא לא כותב זאת מדעתו, אלא ששמע בשם חכם מסויים שיש מדרש. זה ממש לא מדרש שחודש על ידי ר"א הכהן (אגב, מי זה בכלל החכם שמואל טרמישי זצ"ל? הוא מוכר? ידוע? לא היה פנאי לחפש).

***

מחולת המחניים כתב: "בפרשת שמות ש"ז (בהערה מס' 1) הביאו מספרו מדרש תלפיות (ענף בתיה וצפורה) שהעתיק מספר ילקוט דוד בשם הזוהר הק' שבתיה בת פרעה וצפורה היו אחיות תאומות, ונולדו עם משה.

בשני מקומות אלו אכן הוא מביא ממאמרי חז"ל ממקור ביניים כלשונך". באמת כאן זה ממקור ביניים, ומה לך כי תלין עליו? ויותר מזה אומר לך, שר' אליהו הכהן עצמו בספרו מדרש תלפיות (אזמיר תצ"ז) שם ענף בתיה וצפורה דף פג ע"ג, מסיים על דבריו: "אמר המאסף, ביקשתיהו ולא מצתיאו[!], ואולי בזוהר שלא נדפס. ועיין בשפתי כהן ז"ל פרשת בראשית". וכן כתב עוד שם לקמן ענף חוני המעגל דף קן ע"א: "... ואני ראיתי בספר אחד נקרא ילקוט דוד... שכתב משם הזוהר דבתיה וצפורה נולדו עם משה... עיין לעיל יותר באורך. ואני בקשתיהו ולא מצאתיהו בזוהר כי אם בספר שפתי כהן ועל אופן אחר". ובעצם הדברים עיין עוד שם ענף הבל דף קיט ע"ג. ועיין עוד בספר נפש היפה מערכת ב אות אך. ואכמ"ל בזה. ובאמת בעל ילקוט דוד היה רגיל ביותר בספר שפתי כהן. מה שברור, שלא על ר"א הכהן חובת ההוכחה, מכיון שלא הוא בעל הדברים, ואדרבה הוא השיג והעיר מאין שרשם.

עוד כתב מחולת המחניים: "אם זכרוני אינו בוגד בי הביאו בפרשת וישב ש"ז מדברי רבי אליהו הכהן בשם חז"ל שיהודה נשא את בתו של עשו, ובת שוע היינו עשו בחילוף אותיות, ולא נמצא מקומן של דברים". תן מקור מדוייק ונחפש. אך שים לב, גם אם הוא כתב "איתא במדרש" זה לא אומר שהוא הכיר מדרשים שאינם בידינו, אלא יתכן ואלו שמועות בבחינת "מדרשי פליאה", או כתבי יד של אחרונים ואפילו ראשונים, אך עדיין אינם מדרשי חז"ל. רבים רבים ממדרשי חז"ל שנדפסו בעשרות השנים האחרונות - לא היו לפניו! לא פתרון תורה, ולא ילקוט תלמוד תורה, ולא בראשית רבתי, ולא שכל טוב, ולא תנחומא בובר, ולא פסיקתא דרב כהנא, וכו' וכו'.

עוד כתבת בענין קרח וירידת המן. דומני שהוא חוזר על זה בשלשה מקומות בספריו - לפחות, אך שוב כנ"ל, זו הקדמה, זו ידיעה מחודשת, אך אינה מורה שהוא הביאה ממדרשי חז"ל עלומים. ובעצם הדבר יש סיוע מחז"ל דומני בבבלי, משמעות דורשין, ואין כאן המקום להרחיב.



עוד כתבת: "ובאותו ענין יש להוסיף את הספר ילקוט ראובני המביא מדרשי חז"ל רבים שלא נודעו לנו היום, וכן מעתיק מספרים (בעיקר ספרי קבלה) שאינם עמנו כהיום". דבריך לא מדוייקים ולא מכוונים בעליל. אמת שהוא הכיר כתבי יד רבים, אך בעיקרם של ראשונים (היכלות, רוקח לסוגיו, תגין, רזיאל, ועוד) וקצת אחרונים (ספר הקנה, ספר הפליאה, ר"ש מאוסטורפולא, ברכת טוב לגלגוליו, גלי רזייא, לקוטי תורה להאר"י, ועוד אחרים). כמה וכמה ספרים שהכירם בכ"י נדפסו במרוצת השנים, אך לא כולם. מדרשים של חז"ל ממש שהיו לו ואבדו מאתנו - אשמח אם תצביע על מקומות נקודותיים, ונשתדל לברר. אפשר בקלות לעבור על הרשימה של המקורות שלו במהדורת ווגשל החדשה, משנה זו, ולראות אם יש סמך לדבריך.

ראיתי כעת שו"ת מהר"ן מעיל צדק מובא בשו"ת מהרש"ל כה.

אור יקר - פירושו של הרמ''ק על חטיבת הפיקודין שבזוהר.

רמ''ק דייק ולא כלל חטיבה זו יחד עם 'רעיא מהימנא' - כאשר עשו מדפיסי הזוהר.

וכך גם אם נמצא בידינו פירושו על חטיבת 'רעיא מהימנא',
אך הפירוש על 'פיקודין' נעדר מאתנו!

שמא תאמר: מנין שפירש אותה?

צא ובדוק בספר 'אור החמה' (להר''א אזולאי)
ותראה שהביא מפירושי הרמ''ק על חטיבה זו (לפזורותיה)!

חכם באשי כתב:מחולת המחניים כתב: "בפרשת שמות ש"ז (בהערה מס' 1) הביאו מספרו מדרש תלפיות (ענף בתיה וצפורה) שהעתיק מספר ילקוט דוד בשם הזוהר הק' שבתיה בת פרעה וצפורה היו אחיות תאומות, ונולדו עם משה.

בשני מקומות אלו אכן הוא מביא ממאמרי חז"ל ממקור ביניים כלשונך". באמת כאן זה ממקור ביניים, ומה לך כי תלין עליו? ויותר מזה אומר לך, שר' אליהו הכהן עצמו בספרו מדרש תלפיות (אזמיר תצ"ז) שם ענף בתיה וצפורה דף פג ע"ג, מסיים על דבריו: "אמר המאסף, ביקשתיהו ולא מצתיאו[!], ואולי בזוהר שלא נדפס. ועיין בשפתי כהן ז"ל פרשת בראשית". וכן כתב עוד שם לקמן ענף חוני המעגל דף קן ע"א: "... ואני ראיתי בספר אחד נקרא ילקוט דוד... שכתב משם הזוהר דבתיה וצפורה נולדו עם משה... עיין לעיל יותר באורך. ואני בקשתיהו ולא מצאתיהו בזוהר כי אם בספר שפתי כהן ועל אופן אחר". ובעצם הדברים עיין עוד שם ענף הבל דף קיט ע"ג. ועיין עוד בספר נפש היפה מערכת ב אות אך. ואכמ"ל בזה. ובאמת בעל ילקוט דוד היה רגיל ביותר בספר שפתי כהן. מה שברור, שלא על ר"א הכהן חובת ההוכחה, מכיון שלא הוא בעל הדברים, ואדרבה הוא השיג והעיר מאין שרשם.

מהו ספר נפש היפה מערכת ב אות אך?

עיין עוד בזה בברכת אברהם [שהמקור בש"ך עה"ת ולא בזהר, ובכל אופן מדבר על שרשי נשמות ותל"מ]


https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=87&book=171446
[ועוד קשה שאם נולדה צפורה עמו היתה אחותו מאמו ואסורה גם לב"נ.]

https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenu ... ook=605643

אאל"ט ספר אמרכל היה לפני הרב בעל אליה רבא ולא נותר ממנו כיום אלא שרידים