פורום אוצר החכמה

האם למישהו ידוע ממתי התחילו ללכת עם פיאות יותר ארוכות משאר שערות הראש, האם תמיד היה כך? אולי מזמן הגמ' אולי מזמן הראשונים ?

מאן מלכי כתב:האם למישהו ידוע ממתי התחילו ללכת עם פיאות יותר ארוכות משאר שערות הראש, האם תמיד היה כך? אולי מזמן הגמ' אולי מזמן הראשונים ?

אולי באחד מאשכולות אלו תמצא מענה
viewtopic.php?f=17&t=9510
viewtopic.php?f=17&t=4808
viewtopic.php?f=17&t=4807
viewtopic.php?f=7&t=2302

חוששני שלא נגעו שם בנקודה הנ"ל [אע"פ שלא עברתי שם על כל מילה אבל כך קבלתי רושם]

התחילו רק בתקופה האחרונה.
יעויין בספרו של פרופ' זימר, עולם כמנהגו נוהג, שם הוקדש לכך פרק יפה.
אולי בהמשך אעלה לכאן כמה עמודים ממחקרו.

חכם באשי כתב:התחילו רק בתקופה האחרונה.
יעויין בספרו של פרופ' זימר, עולם כמנהגו נוהג, שם הוקדש לכך פרק יפה.
אולי בהמשך אעלה לכאן כמה עמודים ממחקרו.

וכבר כתבתי באשכול אחר שאני הקטן לא השתכנעתי מדבריו

חכם באשי כתב:התחילו רק בתקופה האחרונה.

מויקפדיה:
"מנהג זה רווח בעיקר בחוגי החסידים, בהשפעת הקבלה, וכן בין יוצאי תימן. גדולי הרבנים הספרדים לא נהגו כך, ויש עדויות שחלק מהמקובלים הקדומים קיצרו מדי פעם את זקנם ופיאותיהם" [ילקוט יוסף, דיני חינוך קטן, עמ' רפב-רפג].

עיין מ"ש בבית לחם יהודה בסימן הרלוונטי בשם האר"י

ראה בספר נטעי גבריאל תגלחת הילדים פרק ו' אות ה' שהביא את מקורות המנהג, וכן את מנהג חב"ד עפ"י המקובלים לקצץ את הפאות שאחרי הסנטר, שלא יתערבבו עם שיער הזקן.

חכם באשי כתב:התחילו רק בתקופה האחרונה.
יעויין בספרו של פרופ' זימר, עולם כמנהגו נוהג, שם הוקדש לכך פרק יפה.

לא זכיתי להבין מה הכוונה "בתקופה האחרונה", דברי הבן איש חי בספרו בין איש חיל שכתב "ואין אני מעמיס עליכם לעשות פאות עבים וארוכים כמו מנהג אחינו האשכנזים הי"ו", לאיזו תקופה הם שייכים, רוב התמונות והפורטרטים מרבותינו בדורות האחרונים שרואים אותם בפאות ארוכות, מתי חיו?
ועוד אשאל בני עדת תימן שמנהגם ללכת בפאות ארוכות, האם למדו זאת מהאשכנזים באירופה בתקופות האחרונות.
כעת מצאתי בספר מקור חיים (על הדברי חיים מצאנז) אות צ"ג, שכתב על הנועם אלימלך שהי' לו פיאות גדולות ארוכות ונאות קוצותיו תלתלים. כמו"כ זכור לי שראיתי בספרו של רבי מנשה קליין שהביא ראיה ממדרש איכה (אינני זוכר כרגע בדיוק את הראיה), שמנהג היהודים היה ללכת בפאות ארוכות וגדולות.
וכפי הידוע אחת מן "גזירות הלבוש" הידועות של מלכות רוסיא היתה שלא ילכו בפאות ארוכות.
אולי כוונתו שבתקופת הראשונים לא נהגו במנהג זה, איני יודע כיצד נהגו אז, אך הרוצה להוכיח שנהגו בימים ההם אחרת עליו הראיה.
עכ"פ לא מפיהם אנו חיים.

דומה שבשם האר"י אומרים שאין הפאות צריכות להיות יותר ארוך מסוף הסנטר, משמע שעד הסנטר כן היו.

תוכן כתב:דומה שבשם האר"י אומרים

הוא אשר פותח האשכול רוצה: מקור, לא שמועות, במיוחד בשמועה [מקור ראשון???] מהאר"י זצ"ל.

מובא אם אני זוכר נכון באחד המפרשים שבגליון השו"ע.

להלן מקורות שמביא זימר בעצמו במאמר הנ"ל לגידול הפיאות לאורך:
מגדל עוז הלכות ע"ז פי"ב
שערי תשובה ס"ק עח
פירוש הראב"ד לספרא קדושים פ"ו ה"ג
ים של שלמה יבמות פי"ב סי' יח
ב"ח, יו"ד, סי' קפא
שו"ת חת"ס, יו"ד, סי' קלט-קמ

יש שתי דברים:
א. מקור שיש ענין כזה.
ב. מקור שכך עשו.

אגב, בברסלב מטפחים מאד את הפיאות,
ושמעתי שזה בגלל שרבינו אמר שמי שיבוא לקברו ויאמר את התיקון הכללי,

בפיאותיו אמשכנו מהגהינום.

כמו כן זכור לי מהספר משיחי השקר ומתנגדיהם
שאחת התנועות המשיחיות הצטיינה בפיאות ארוכות.

אם יהיו עוד חידושים אעלה אי"ה

דניאל כתב:עיין מ"ש בבית לחם יהודה בסימן הרלוונטי בשם האר"י

תוכן כתב:דומה שבשם האר"י אומרים שאין הפאות צריכות להיות יותר ארוך מסוף הסנטר, משמע שעד הסנטר כן היו.

אוהב אוצר כתב:הוא אשר פותח האשכול רוצה: מקור, לא שמועות, במיוחד בשמועה [מקור ראשון???] מהאר"י זצ"ל.

תוכן כתב:מובא אם אני זוכר נכון באחד המפרשים שבגליון השו"ע.

אוף!

אנשים..תקראו הכל (היטב) לפני שאתם מגיבים... :)

הבן איש חי כותב באיזה מקום, 0אולי בדרשה לפרשת זכור), שמה שהרגיז את המן בראותו את מרדכי, היה הפיאות הגדולות שלו.

גם זה יעבור כתב:הבן איש חי כותב באיזה מקום, 0אולי בדרשה לפרשת זכור), שמה שהרגיז את המן בראותו את מרדכי, היה הפיאות הגדולות שלו.

אני מצאתי בספרו "בן איש חיל" [דרשות חלק א' דרוש ב' לפרשת זכור עמוד כז] מאמר גדול בנושא ונהנתי מאד.

חיס כתב:

גם זה יעבור כתב:הבן איש חי כותב באיזה מקום, 0אולי בדרשה לפרשת זכור), שמה שהרגיז את המן בראותו את מרדכי, היה הפיאות הגדולות שלו.

אני מצאתי בספרו "בן איש חיל" [דרשות חלק א' דרוש ב' לפרשת זכור עמוד כז] ונהנתי מאד.

קצת קשה מנלן.

סברא היא, משום דהמן, ספר היה...
(וכבר נודע על אותו אחד שבא לספר וביקשו "בלי פאות", אמר הספר: בטוח? ענהו: כן. החל לספרו והוריד פיאתו)...

יאיר כתב:סברא היא, משום דהמן, ספר היה...
(וכבר נודע על אותו אחד שבא לספר וביקשו "בלי פאות", אמר הספר: בטוח? ענהו: כן. החל לספרו והוריד פיאתו)...

יפה יאיר!
אני רק מנסה לדמיין את מרדכי מסתפר אצל המן
והוא אומר לו "בלי פיאות"...

והמן מתעצבן מלחזות מקרוב בפיאותיו "הארוכות והעבות"...
אבל עד פורים יש עוד זמן...

מחילה, נתחלף לי בין פורום לפורים.

יש לעיין בכל המקורות שנהגו לעשות פאות גדולות אם הכוונה שלא קצרו אותו כלל או שהיה ארוך מהשיעור כגון עד הסנטר. ואולי הכוונה לגודל ברוחב.

בין גברא לגברא כתב:יש לעיין בכל המקורות שנהגו לעשות פאות גדולות אם הכוונה שלא קצרו אותו כלל או שהיה ארוך מהשיעור כגון עד הסנטר. ואולי הכוונה לגודל ברוחב.

לא לקצר כלל אמור לבא מהקבלה.
{ע"ע לא לגעת בזקן}

בזכרוני שיש מאמר מעניין מאד בא' מכרכי 'סיני' בענין מהר' יוסף קאפח בה הביא הוכחה מהגמ' שדרכם אז היה לגדל פיאות, וכן הוזכר בה דברי הרמב"ם השוללים המנהג.

הגהמ כתב:בזכרוני שיש מאמר מעניין מאד בא' מכרכי 'סיני' בענין מהר' יוסף קאפח בה הביא הוכחה מהגמ' שדרכם אז היה לגדל פיאות, וכן הוזכר בה דברי הרמב"ם השוללים המנהג.

כאן נמצא המאמר של הרב קאפח בסיני קי"ז

סתם כתב:

בין גברא לגברא כתב:יש לעיין בכל המקורות שנהגו לעשות פאות גדולות אם הכוונה שלא קצרו אותו כלל או שהיה ארוך מהשיעור כגון עד הסנטר. ואולי הכוונה לגודל ברוחב.

לא לקצר כלל אמור לבא מהקבלה.
{ע"ע לא לגעת בזקן}

איני רואה מה זה שייך למה שכתבתי.
אם כבר באים מהקבלה יש להעיר שהבית לחם יהודה (סי' קפ"א סע' ג', ונדפס בגליון השו"ע) כתב: האר"י ז"ל היה נוהג בענין פאות הראש שהיה מניח כל רוחב הצדעים שהוא כל השיער שיש מן האוזן עד שליש המצח שהוא מקום החלק שיש בראש משני צדי המוח ומפסיק בינתים, ובגובה ההיה מניח כשיעור אם יקומו האזני' למעלה בראש עד אותו המקום ויותר מעט כו' וגם היה מניח הפאה של הראש לגדל ולא היה חותכן רק עד שיגדלו כ"כ שיכניסו למטה במקום שער הזקן ממש שאז היה חותחן עד אותו המקום שמשמם למטה לא יקרא פאת הראש עכ"ל. כמובן יתכן שיש שיטות אחרות בקבלה, אבל בד"כ ההולכים בדרך הקבלה הולכים אחר האר"י ז"ל וכאן שיטתו אינו מקובל אצל כולם, והדבר אומר דרשני.

שבט ה"פתנים" באפגניסטן טוענים שהם מבני ישראל, ונאנסו להתאסלם לפני כמה מאות שנים.
הם נוהגים לגדל פאותיהם עד גיל 13, מה שלכאורה מצביע על מנהג בני ישראל קדום ביותר לגדל פאות (הסברא פשוטה גם לפי הנגלה, כדי לפרסם מצות ה').

הפשטונים? יש המצאה שהם מעשרת השבטים, לא שהתאסלמו מזמן קרוב.

סכינא חריפא כתב:הפשטונים? יש המצאה שהם מעשרת השבטים, לא שהתאסלמו מזמן קרוב.

תיאוריות יש הרבה...
הם טוענים שהם מבני ישראל, ואכן יש בידם כמה מנהגים יהודיים (מילה בגיל קטן, פאות עד גיל 13, איסור נישואים עם אנשים מחוץ לשבט, שמירת עינים), ויש להם גם הרבה תעלומות שמצביעים על איזה סוד שהם מסתירים או שאבותיהם הסתירו והם כבר לא יודעים על מה מדובר (קמיע על הצוואר שהפותחו חייב מיתה, תלוליות עפר שגנוזים בו כתבים לדבריהם והם מקדשים אותם מאד ולא פותחים).
זה המידע האמתי שיש לי עליהם ממקור ראשון. מתי בדיוק התאסלמו, אם לפני 500 או 1000 שנה? לא אדע. הם מכל מקום טוענים שכפו עליהם את דת האיסלאם. חלקם אומרים שהם מצפים ליום שישובו לארץ בבוא המשיח, וחלקם אומרים שהיום די להם במוחמד, היותם מבני ישראל שייך להיסטוריה מבחינתם...

סתם כתב:יש שתי דברים:
א. מקור שיש ענין כזה.
ב. מקור שכך עשו.

אגב, בברסלב מטפחים מאד את הפיאות,
ושמעתי שזה בגלל שרבינו אמר שמי שיבוא לקברו ויאמר את התיקון הכללי,

בפיאותיו אמשכנו מהגהינום.

כמו כן זכור לי מהספר משיחי השקר ומתנגדיהם
שאחת התנועות המשיחיות הצטיינה בפיאות ארוכות.

אם יהיו עוד חידושים אעלה אי"ה

בדורות קדמונים לא היה נהוג בברסלב להאריך את הפאות יותר מדי, ויש מקורות הטוענים שמוהר"ן בעצמו הלך עם פאות קצרות. הביטוי "מיט די פאות וועל איך איהם ארויס שלעפן" הוא ביטוי מליצי בעלמא, ומעולם לא היתה הוראה כזאת מפי מוהר"ן או תלמידיו.

מי יכול לחפש בהקדמת 'תכלת מרדכי' להמהרש''ם מבערז'אן? כמדומני שם יש סיפור מעת שהלך עם אביו להגה''ק מאפטא זי''ע, ואז אמר לו האפטא'ר רב משהו על פיאות ארוכות [שהוא סגולה לאריכות ימים].
אדמורי בעלזא היו אומרים שפיאות ארוכות הם סגולה ליראת שמים.
ידוע שמרן מהר''א היה נהנה עד מאוד בראותו ילד יהודי עם פיאות ארוכות, וידועה תמונה בהם נהרה שפוכה על פניו הקדושות בהחוותו בידו על ילד [שלא נראה בתמונה] שיש לו פיאות ארוכות.

בין הזמנים כתב:ידוע שמרן מהר''א היה נהנה עד מאוד בראותו ילד יהודי עם פיאות ארוכות, וידועה תמונה בהם נהרה שפוכה על פניו הקדושות בהחוותו בידו על ילד [שלא נראה בתמונה] שיש לו פיאות ארוכות.

בתמונה רואים הן הילד שלו מראה מהר"א ז"ל כיצד צריך ללכת והן הילד שעליו מצביע מהר"א [ושמו ר' משה זילברמן ז"ל].

שפע חיים

בין הזמנים כתב:מי יכול לחפש בהקדמת 'תכלת מרדכי' להמהרש''ם מבערז'אן? כמדומני שם יש סיפור מעת שהלך עם אביו להגה''ק מאפטא זי''ע, ואז אמר לו האפטא'ר רב משהו על פיאות ארוכות [שהוא סגולה לאריכות ימים].
אדמורי בעלזא היו אומרים שפיאות ארוכות הם סגולה ליראת שמים.
ידוע שמרן מהר''א היה נהנה עד מאוד בראותו ילד יהודי עם פיאות ארוכות, וידועה תמונה בהם נהרה שפוכה על פניו הקדושות בהחוותו בידו על ילד [שלא נראה בתמונה] שיש לו פיאות ארוכות.

יתכן שזה בהקדמה לספרו 'דעת תורה' [שו''ת]

מצאתי
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?7960&

מחולת המחנים כתב: כמו"כ זכור לי שראיתי בספרו של רבי מנשה קליין שהביא ראיה ממדרש איכה (אינני זוכר כרגע בדיוק את הראיה), שמנהג היהודים היה ללכת בפאות ארוכות וגדולות.

שו"ת משנה הלכות חלק ו סימן קמט
אמנם זה רבות בשנים אשר ציינתי לעצמי בגליון המדרש איכה רבתי בפתיחה פי"ז רבי אבוהו פתח ישיחו בי יושבי שער אלו אומות העולם שהן יושבין בבתי תרטיאות ובבתי קרקסיאות ונגינות שותי שכר מאחר שהן יושבין ואוכלין ושותין ומשתכרין הן יושבין ומשיחין בי ומלעיגים בי ואומרים בגין דלא נצרוך לחרובי כיהודאי וכו' ומכניסין את המתים לתיטרון שלהם וראשו מגולח והן אומרים אלו לאלו על מה ראשו של זה מגולח והוא אומר היהודים הללו שומרי שבתות הן וכל מה שהן יגעין כל ימות השבת אוכלין בשבת ואין להם עצים לבשל בהן והן שוברין מטותיהן ומבשלין בהם והם ישנים בארץ ומתעפרים בעפר וסכין בשמן לפיכך השמן ביוקר ופי' המתנות כהונה ומעפרין בעפר לפיכך שערן יוצא ובעל מומם זה הוא יהודי ולפיכך יצא שערו וראשו קרח וסכין שמן זה ליצנות אחר והיפה נוף פי' לפיכך השמן ביוקר דהוא מאותו הליצנות וה"פ שע"י שאין לו שמן לסוך את ראשו הוצרך להתגלח שלא יעשה חטטין בראשו ע"י שאינו סך בשמן ע"ש. מבואר מיהו לתרווייהו דכל ישראל מגולחי ראש היו ולכן עשו ליצנות למה הם מגולחי ראש וכ"כ עוד שם במדרש פ"ג אות ה' ד"ה הביא בכליותי באמצע דבר ומכניסין את המומוס ומבואר מיהו מדברי המדרש דבנ"י ראשם מגולח הוא וכמו שקבלנו אנו מאבותינו ואבות אבותינו במגולחי ראש והניחו פאות וגם לא קצצו הפאות אפילו לאחר הלחי.

איש גלילי כתב: בדורות קדמונים לא היה נהוג בברסלב להאריך את הפאות יותר מדי, ויש מקורות הטוענים שמוהר"ן בעצמו הלך עם פאות קצרות. הביטוי "מיט די פאות וועל איך איהם ארויס שלעפן" הוא ביטוי מליצי בעלמא, ומעולם לא היתה הוראה כזאת מפי מוהר"ן או תלמידיו.

שבחי הר"ן - אות טו
ומאת ה' היתה סבה, ולא הניחוהו הישמעאלים שיכנס אליהם, כי הסתכלו על מלבושיו ועל תאר פניו שיש לו פאות ארוכים כנהוג במדינתנו, ושאינו יודע לשונם וכיוצא בזה, ואמרו שהוא בודאי אחד מהמרגלים של הצרפת. ולא הועילו שום פיוס ובקשות. ונשאר רבנו, זכרונו לברכה, על הספינה:

איש גלילי כתב: בדורות קדמונים לא היה נהוג בברסלב להאריך את הפאות יותר מדי, ויש מקורות הטוענים שמוהר"ן בעצמו הלך עם פאות קצרות. הביטוי "מיט די פאות וועל איך איהם ארויס שלעפן" הוא ביטוי מליצי בעלמא, ומעולם לא היתה הוראה כזאת מפי מוהר"ן או תלמידיו.

שבחי הר"ן - אות טו
ומאת ה' היתה סבה, ולא הניחוהו הישמעאלים שיכנס אליהם, כי הסתכלו על מלבושיו ועל תאר פניו שיש לו פאות ארוכים כנהוג במדינתנו, ושאינו יודע לשונם וכיוצא בזה, ואמרו שהוא בודאי אחד מהמרגלים של הצרפת. ולא הועילו שום פיוס ובקשות. ונשאר רבנו, זכרונו לברכה, על הספינה:[/quote]

איך היה נהוג ללכת אז באיזור הוא של אירופה?
הרי הבעל התניא לפי התמונה הידועה, לא הלך עם פאות ארוכות.
ולפי"ז הכוונה שהיה למוהר"ן פאות ארוכות לעומת (הספרדים) מה שהישמעאלים הכירו.
ואולי אין ראיה, כי גם היום חב"ד הולכים עם פאות יותר קצרות משאר החסידים.

גם זה יעבור כתב:

איש גלילי כתב: בדורות קדמונים לא היה נהוג בברסלב להאריך את הפאות יותר מדי, ויש מקורות הטוענים שמוהר"ן בעצמו הלך עם פאות קצרות. הביטוי "מיט די פאות וועל איך איהם ארויס שלעפן" הוא ביטוי מליצי בעלמא, ומעולם לא היתה הוראה כזאת מפי מוהר"ן או תלמידיו.

שבחי הר"ן - אות טו
ומאת ה' היתה סבה, ולא הניחוהו הישמעאלים שיכנס אליהם, כי הסתכלו על מלבושיו ועל תאר פניו שיש לו פאות ארוכים כנהוג במדינתנו, ושאינו יודע לשונם וכיוצא בזה, ואמרו שהוא בודאי אחד מהמרגלים של הצרפת. ולא הועילו שום פיוס ובקשות. ונשאר רבנו, זכרונו לברכה, על הספינה:

איך היה נהוג ללכת אז באיזור הוא של אירופה?
הרי הבעל התניא לפי התמונה הידועה, לא הלך עם פאות ארוכות.
ולפי"ז הכוונה שהיה למוהר"ן פאות ארוכות לעומת (הספרדים) מה שהישמעאלים הכירו.
ואולי אין ראיה, כי גם היום חב"ד הולכים עם פאות יותר קצרות משאר החסידים.

מוהר"ן היה גר בפלך וואהלין, ואין זה האזור של חסידי חב"ד (- ליטא), ומ"מ רוב אנשי וואהלין הלכו עם פאות קצרות (ראה לדוגמא את מנהג ויז'ניץ ורוז'ין).

בספרו "כתבים" ח"ג עמ' 1422 הרב קאפח דן בענין מקור המנהג, ואכן מביא משו"ת הרמב"ם (בלאו רמד) שמעיד על עצמו שלא היה מגדל פאותיו. אך הרי"ק עצמו מביא ראיה לקדמות המנהג מהרמב"ם פ"א מהל' פסולי המוקדשין הי"ב: הוא בפנים וציצתו בחוץ, והקשה שהרי הוי פרוע ראש, וע"כ לומר דקאי על מקצת משער ראשו, וכותב שהן הפאות. ואינו ברור.