פורום אוצר החכמה

המ"ב דן כשעשה צרכיו ורוצה ג"כ ליטול לסעודה אזי נוקט ליטול ולברך אשר יצר ושוב ליטול לסעודה ולברך ענט"י. שאם יטול לסעודה ויברך ענט"י ואח"כ המוציא ורק אח"כ אשר יצר אין לאחרה כ"כ

וז"ל [סי' קס"ה ב]

" ולהניח מלברך ברכת אשר יצר עד אחר ברכת המוציא ג"כ אין נכון שחיובה חל עליו מיד כשעשה צרכיו ואין לאחרה כ"כ "

ואני שואל מה הלחץ ? מ"ש משאר ברכות שלא חוששין לאחרם שתי דקות , וגם בורא נפשות חל חיובו מיד אחר שסיים לאכול ולא שמענו שאסור להמתין כמה דקות ולקרוא איזה ספר עד שיברך ומ"ש?

וחוץ מזה עי' מ"ב סי' ד סק"ג דהשתין בלילה י"א שיוכל לאמר א"י בבוקר ואלא דהשיג ע"ז כי שמא יצטרך עוד פעם ולא תחול הברכה על פעם הראשונה. וחזינן דבלאו חשש שיצטרך שוב, אזי יכל לדחות הברכה עד הבוקר

אאל"ט גם לגבי ברכה אחרונה מוזכר לא להתעכב, והניסיון יעיד.

דניאל כתב:אאל"ט גם לגבי ברכה אחרונה מוזכר לא להתעכב, והניסיון יעיד.

מה זה הר"ת הללו

נראה לי שמא יצטרך לנקביו שוב

דדא ביה כולי ביה כתב:

דניאל כתב:אאל"ט גם לגבי ברכה אחרונה מוזכר לא להתעכב, והניסיון יעיד.

מה זה הר"ת הללו

אם אני לא טועה.

ערבי פסחים כתב:המ"ב דן כשעשה צרכיו ורוצה ג"כ ליטול לסעודה אזי נוקט ליטול ולברך אשר יצר ושוב ליטול לסעודה ולברך ענט"י. שאם יטול לסעודה ויברך ענט"י ואח"כ המוציא ורק אח"כ אשר יצר אין לאחרה כ"כ

וז"ל [סי' קס"ה ב]

" ולהניח מלברך ברכת אשר יצר עד אחר ברכת המוציא ג"כ אין נכון שחיובה חל עליו מיד כשעשה צרכיו ואין לאחרה כ"כ "

ואני שואל מה הלחץ ? מ"ש משאר ברכות שלא חוששין לאחרם שתי דקות , וגם בורא נפשות חל חיובו מיד אחר שסיים לאכול ולא שמענו שאסור להמתין כמה דקות ולקרוא איזה ספר עד שיברך ומ"ש?

וחוץ מזה עי' מ"ב סי' ד סק"ג דהשתין בלילה י"א שיוכל לאמר א"י בבוקר ואלא דהשיג ע"ז כי שמא יצטרך עוד פעם ולא תחול הברכה על פעם הראשונה. וחזינן דבלאו חשש שיצטרך שוב, אזי יכל לדחות הברכה עד הבוקר

מבואר באחרונים שהטעם הוא שכיוון שהולך לאכול חיישינן שישכח אח"כ.

שמעתי פעם לבאר, שבאמת מצד הברכה של אשר יצר הוא לא צריך לברך מיד, ויכול להמתין קמעא. אבל כאשר הוא כן בא לברך ברכה, וכגון בנד"ד שרוצה לברך המוציא, אומרים לו שיברך קודם אשר יצר, כי כאשר יש לו לברך שתי ברכות, יברך את זו שחיובה קדם. וזה מה שהדגיש המ"ב "שחיובה חל עליו מיד כשעשה צרכיו", היינו שחיובה קדם.