פורום אוצר החכמה

בספרי דרוש של המאות האחרונים, מצוי פעמים רבות שהסבירו ויכוח שהתקיים בין שני אישי תנ"ך (כמו: הבל-קין, יעקב-לבן, משה-פרעה) כויכוח הלכתי.
לדוגמא, משה סבר כדעת רבא, ופרעה כדעת אביי. ומשום שההלכה כשיטת רבא - לפיכך משה צודק.
זה מצוי הרבה בספר פרשת דרכים (כך שמעתי ולא ראיתי בפנים).
אמנם זכור לי, כי ראיתי לאחד החכמים מהדורות הקודמים שיצא נגד גישה זו. ולדעתו, אסור לפרש בכאלו אופנים. אך איני זוכר מיהו.
1. אודה לכל אחד שיביא את הדעה השוללת לגישה זו.
2. בנוסף לכך, אני מחפש אם קיימת גישה המסכימה לשיטה אצל הראשונים או אצל חז"ל (קשה לי להאמין, אבל אשמח להחכים!)

בתודה מראש

להלן קטע מספר אביר הרועים, תולדות האבני נזר מסוכטשוב, עמ' 68 מעמודי האוצר. עצם הדברים יש בהם משום החידוש:

תודה רבה, חיים.
אשמח לקבל מקורות נוספים.

חכם באשי כתב:בספרי דרוש של המאות האחרונים, מצוי פעמים רבות שהסבירו ויכוח שהתקיים בין שני אישי תנ"ך (כמו: הבל-קין, יעקב-לבן, משה-פרעה) כויכוח הלכתי.
לדוגמא, משה סבר כדעת רבא, ופרעה כדעת אביי. ומשום שההלכה כשיטת רבא - לפיכך משה צודק.
זה מצוי הרבה בספר פרשת דרכים (כך שמעתי ולא ראיתי בפנים).
אמנם זכור לי, כי ראיתי לאחד החכמים מהדורות הקודמים שיצא נגד גישה זו. ולדעתו, אסור לפרש בכאלו אופנים. אך איני זוכר מיהו.
1. אודה לכל אחד שיביא את הדעה השוללת לגישה זו.
2. בנוסף לכך, אני מחפש אם קיימת גישה המסכימה לשיטה אצל הראשונים או אצל חז"ל (קשה לי להאמין, אבל אשמח להחכים!)

בתודה מראש

נגד גישה זאת בפרט אני לא יודע אבל באופן הכללי לדרך החילוק והפלפול בימים קדמוניות עיין במקומות המפורטים [כל הספרים נמצאים באוצר]

1 דרך החילוק הפלפול בזמן הגמרא. בכורים[ קעללער] תרכ"ה עמוד 40

2 התיחסות ראשוני חכמי אשכנזלדרך החילוק והפלפול מלאכת מחשבת [גרינשפאן] במבוא


אצטט קטע משו"ת מהר"י ברונא [סימן כ"ט] המתייחס לדרך החילוקים לשם חידוד או לקבוע הלכה ע"י

"ועוד תמהני על הרב המובהק אשר תרומותיו תרומות דאסיק אדעתיה לפסוק הדין להתיר א''א לעלמא מדקדוק כל דהו כי ודאי כשאנו מפלפלים ולומדים חריפות כמו בזמן התוס' אז אנו רגילין למשקל ולמטרח בדקדוקי' ובחלוקים' דקים כמיעל פילא בקופא דמחטא אבל לפסוק הדין או להתיר האיסור אין לפסוק הדין ואין להתיר האיסור אלא בדעות ברורות מלובנות ומחוורות מתוך פשטי סוגי' דשמעתתא ולא מתוך הדקדוק כהאי"

ואביא קטע ממכתב מהרב מאיר שפירא להרב שמעון זליחובר

יעוי' בספר גנא דפלפלי (אינו באוצר) מה שהאריך בזה בהקדמתו

להלן קטע מרבי שמעון שקאפ ח"ד עמ' 316 עקב השעה המאוחרת אני מוסיף "מקור" נוסף מספר הדרוש וההטפה:

חיים כתב:להלן קטע מרבי שמעון שקאפ ח"ד עמ' 316

שקאפ.png

עקב השעה המאוחרת אני מוסיף "מקור" נוסף מספר הדרוש וההטפה:

דעת תורה של הגאונים האבני נזר ור' שמעון שקופ מאד חשוב אבל מה לנו לדעתו של איזהו פרופסר[כך הוא חותם בספריו] וד"ר לענינם אלו שכל ספרי דרוש משתמשים ואין לנו אלא הגדרה שהבאתי מדברי שו"ת מהר"י ברונא[quote] כי ודאי כשאנו מפלפלים ולומדים
חריפות, כמו בזמן התוספות, אז אנו רגילים למישקל ולמטרח בדקדוקים ובחילוקים דקים כמיעל פילא בקופא דמחטא,[/quote]

מאחורי הקלעים,
ה"מקור" מספר הדרוש וההטפה, היה לשם בדיחותא בעלמא.

ביאור נוסף לשלול דרוש זה:

אני מקוה שהסיפורים והשמועות האחרים בספרו יותר מדוייקים.

הכוונה לספר עמודי יונתן עמודי שמואל לר' נחמן אבד"ק בראק (באוצר הספר מצוי תחת השם עמודי יהונתן) ושם מבואר, שהכוונה על מה שביאר על מחלוקת בצלאל ומשה (ולא פרעה) וטען שכך ביאר הפנ"י, ושלילת הגר"ח מיוסדת על שיטתו המחודשת שאסור לחלוק על מרע"ה בדיון הלכתי. ואין לכך קשר לנידן דידן

חכם באשי כתב:בספרי דרוש של המאות האחרונים, מצוי פעמים רבות שהסבירו ויכוח שהתקיים בין שני אישי תנ"ך (כמו: הבל-קין, יעקב-לבן, משה-פרעה) כויכוח הלכתי.



2. בנוסף לכך, אני מחפש אם קיימת גישה המסכימה לשיטה אצל הראשונים או אצל חז"ל (קשה לי להאמין, אבל אשמח להחכים!)

בתודה מראש

מה ההבדל בין זה לבין מח' דוד ושאול במלווה ופרוטה?

דוד ושאול היו גדולים בתורה, ואין מקום להשוות לפרעה, לבן ואחרים.

אתנחתא כתב:אני מקוה שהסיפורים והשמועות האחרים בספרו יותר מדוייקים.

הכוונה לספר עמודי יונתן עמודי שמואל לר' נחמן אבד"ק בראק (באוצר הספר מצוי תחת השם עמודי יהונתן) ושם מבואר, שהכוונה על מה שביאר על מחלוקת בצלאל ומשה (ולא פרעה) וטען שכך ביאר הפנ"י, ושלילת הגר"ח מיוסדת על שיטתו המחודשת שאסור לחלוק על מרע"ה בדיון הלכתי. ואין לכך קשר לנידן דידן

הספר עמודי יהונתן, ודעת הגר"ח: http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?10 ... OKS&page=3

המחלוקת נמצאת כאן: http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?10 ... OKS&page=7

מנחם כתב:יעוי' בספר גנא דפלפלי (אינו באוצר) מה שהאריך בזה בהקדמתו

הספר תח"י אם יש צורך..(ואכן מאריך ומרחיב שם הרבה בנושא)..