איתור רמב"ן

[גלילי]

החת"ס [ועוד באחרונים] מביא בספרו כמה וכמה פעמים בשם הרמב"ן שכפיית ההר כגיגית היה על תורה שבע"פ.
א. יגעתי לחפש הרמב"ן ולא מצאיתיו.
ב. מדוע לא הביא מהתנחומא המפורסם (תנחומא נח ג): ולא קבלו ישראל את התורה עד שכפה עליהם הקב"ה את ההר כגיגית שנאמר ויתיצבו בתחתית ההר (שמות י"ט) ואמר רב דימי בר חמא א"ל הקב"ה לישראל אם מקבלים אתם את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם, ואם תאמר על התורה שבכתב כפה עליהם את ההר והלא משעה שאמר להן מקבלין אתם את התורה, ענו כלם ואמרו נעשה ונשמע מפני שאין בה יגיעה וצער והיא מעט אלא אמר להן על התורה שבע"פ שיש בה דקדוקי מצות קלות וחמורות והיא עזה כמות וקשה כשאול קנאתה.

[חכם באשי]

אציע לך גישה שתיראה לך 'משונה' בתחילה, אך לי זה עזר הרבה פעמים:
בשלהי תקופת הראשונים ייחסו לרמב"ן שנים מספרי רבינו בחיי: כד הקמח, ושלחן (של) ארבע.
הדברים עתיקים, וכבר רייפמן כתב על כך (עי' שרי האלף, על אתר).
ולפיכך, היום שכל דברי הרמב"ן (כולל ספריו הקבליים, כמו פירוש ספ"י) מצויים במאגרים התורניים, קל ביותר לשלול את קיומו של רעיון מסויים בדבריו.
וממילא עמדתי כמה פעמים נוכחתי לראות - שהדברים שהובאו ע"ש הרמב"ן מצויים באחד מספרי רבינו בחיי הנ"ל!
כי לפני הכותב יוחסו ספרים אלו לרמב"ן ולא לרבינו בחיי.

יתכן, איפוא, שהחתם סופר לא ראה את הדברים בספרו של הרמב"ן ישירות, אלא ראוהו בספר אחד שציטט משמו - והוא ראה את הדברים בספריו של רבינו בחיי!
עצתי היא, תבדוק אם הענין מצוי בשלחן (של) ארבע או בכד הקמח. ואם כן, מסתברת ההשערה הנ"ל.

[בנשק]

כפי זכרוני המהר"ל לומד ברמב"ן להיפוך, היינו שתושב"כ היתה בכפי' ואח"כ קבלו ע"ע תושבע"פ.
דבריו מבוססים על שי' הרמב"ן דאמירת נעשה ונשמע היתה לאחר מתן תורה.

[מאחורי הקלעים]

החתם סופר בחידושיו במסכת שבת דף ק"ה ע"ב מביא את זה בשם רבו ההפלאה [והוא בהקדמה לספרו הפלאה למסכת כתובות אות ג] והעיר על זה החיד"א בספרו דברים אחדים דרוש ל' שמקורו בתנחומא פרשת נח, ובשו"ת או"ח סימן ר"ח [עמ' רנ"ט הוצאת מכון חתם סופר] בסתמא בשם ראשונים

ולמה לא הזכיר שתירוץ זה כבר מובא במדרש תנחומא, כבר תמה ע"ז בספר צידה לדרך [פרשת יתרו] על תוספות בשבת, וכן החיד"א בספרו נחל קדומים [פרשת תצוה ד"ה ונשמע קולו] על בעמ"ח פני יהושע שמביא תירוץ זו[במסכת שבת דף פ"ח] ולא ראה את דברי התנחומא

ובספר מנחת יהודה על התורה[ נדפס בראשונה בלובלין שנת שס"ט] מביא תירוץ זו משמיה דנפשיה.

[גלילי]

תודה לכל העוזרים והמשיבים,
אעיין בציונים, ונעדכן בע"ה אם יהיו חידושים
שבת שלום

[אתנחתא]

ידוע שחלק לפחות מקטע זה בתנחומא שם הינו קטע מאוחר (שם הרי נכתב על השתי ישיבות, והרי שתי ישיבות אלו הכוונה לסורא ופומבדיתא שהיו ישיבות בבליים, והרי התנחומא הינו מדרש ארצישראלי (כמו כל המדרשים כפי הגדרת רש"י בויגש ) קדום (כלומר מן המדרשים הקדומים דיש מדרשים מאוחרים, והנראה כמעט ברור מהעובדה שהתוס' לא הכיר פירוש זה, שאכן כל הקטע הינו השתלה גאונית מאוחרת. ובכלל התנחומא הזה הנפוץ, מעורבב בו דברים כפי שניתן לראות במחוש לכל מי שיש לו חוש בדברים כאלו. ואכן התנחומא האמיתי האותנטי הוא רק התנחומא שנדפס מכת"י מידי ר' שלמה בובור ושם אין כלל קטע זה (וממילא לא קשה על הראשונים וגם אפילו אולי על האחרונים הקדומים)

[גלילי]

ידוע שחלק לפחות מקטע זה בתנחומא שם הינו קטע מאוחר (שם הרי נכתב על השתי ישיבות, והרי שתי ישיבות אלו הכוונה לסורא ופומבדיתא שהיו ישיבות בבליים, והיר התנחומא הינו מדרש ארצישראלי (כמו כל המדרשים כפי הגדרת רש"י בויגש ) קדום (כלומר מן המדרשים הקדומים די מדרשים מאוחרים, והנראה כמעט ברור מהעובדה שהתוס' לא הכיר פירוש זה שאכן כל הקטע הינו השתלה גאונית מאוחרת. ובכלל התנחומא הזה הנפוץ מעורבב בו דברים כפי ניתן לראות במחוש לי מי לו חוש בדברים כאלו. ואכן התנחומא האמיתי האותנטי הוא רק התנחומא שנדפס מכת"י מידי ר' שלמה בובור ושם אין כלל קטע זה (וממילא לא קשה על הראשונים וגם אפילו אולי על האחרונים הקדומים)

תודה רבה.
ומה חוו"ד של יתר חכמי ביהמ"ד על הנ"ל?

[חכם באשי]

ברור, שלתנחומא הנדפס נכנסו הוספות מאוחרות. הדברים ידועים ומפורסמים.
אלא שגם בתנחומא שהדפיס בובר מצויים קטעים מאוחרים, במיוחד אלו המצויים רק בכתבי היד האשכנזיים. עי' במאמרו של תא-שמע, ספרייתם של חכמי אשכנז הראשונים.

[גלילי]

אציע לך גישה שתיראה לך 'משונה' בתחילה, אך לי זה עזר הרבה פעמים:
בשלהי תקופת הראשונים ייחסו לרמב"ן שנים מספרי רבינו בחיי: כד הקמח, ושלחן (של) ארבע.
הדברים עתיקים, וכבר רייפמן כתב על כך (עי' שרי האלף, על אתר).
ולפיכך, היום שכל דברי הרמב"ן (כולל ספריו הקבליים, כמו פירוש ספ"י) מצויים במאגרים התורניים, קל ביותר לשלול את קיומו של רעיון מסויים בדבריו.
וממילא עמדתי כמה פעמים נוכחתי לראות - שהדברים שהובאו ע"ש הרמב"ן מצויים באחד מספרי רבינו בחיי הנ"ל!
כי לפני הכותב יוחסו ספרים אלו לרמב"ן ולא לרבינו בחיי.

יתכן, איפוא, שהחתם סופר לא ראה את הדברים בספרו של הרמב"ן ישירות, אלא ראוהו בספר אחד שציטט משמו - והוא ראה את הדברים בספריו של רבינו בחיי!
עצתי היא, תבדוק אם הענין מצוי בשלחן (של) ארבע או בכד הקמח. ואם כן, מסתברת ההשערה הנ"ל.

חכם באשי, ייתכן ואתה צודק, כי אכן הרבינו בחיי מביא זאת בפירוש, רק כעת מצאתיו:

[חכם באשי]

גלילי,
מעולם לא שמעתי שפירוש רבינו בחיי לתורה יוחס (בטעות) לרמב"ן.
כל מה שכתבתי הוא על ספריו האחרים: 'שלחן (של) ארבע' ו'כד הקמח'.
ואם לא מצאת את הדברים בספרים אלו או באחד מספרי הרמב"ן, יתכן כי ראה הרואה את הדברים בפירוש רבינו בחיי ונשתכח ממנו המקור וייחס את הדברים לרמב"ן.

[גלילי]

גלילי,
מעולם לא שמעתי שפירוש רבינו בחיי לתורה יוחס (בטעות) לרמב"ן.
כל מה שכתבתי הוא על ספריו האחרים: 'שלחן (של) ארבע' ו'כד הקמח'.
ואם לא מצאת את הדברים בספרים אלו או באחד מספרי הרמב"ן, יתכן כי ראה הרואה את הדברים בפירוש רבינו בחיי ונשתכח ממנו המקור וייחס את הדברים לרמב"ן.

בחיפוש באוצר מצאתי רבים שהביאו ענין זה משמו של הרמב"ן, ולע"ע לא מצאתי בספרי הרמב"ן.

[חכם באשי]

כל אחד העתיק מזולתו, ולא ירד לבדוק את הדברים במקומם.

[מאחורי הקלעים]

בעוד שלספרי קדמונים וראשונים נערך מחקרים איזה ספרים היו לפניהם ומי היה רבותיהם, לספרי האחרונים כמעט ולא נערך מחקרים בנושא הזהי ואולי מתוך כך יכולים לראות האם היו לפניהם את המדרש תנחומא וכדו' , ובדרך אגב ידוע שהח"ס למד הרבה ברמב"ן על התורה

[גלילי]

אכן באמת ראיתי בהאחת מהקדמותיו של הגרי"נ שטרן שהחת"ס היה לומד הרבה רמב"ן.
וכן כתב באחת ההקדמות שהיה לומד כל שבוע הרבינו בחיי.