דברים שנהגו בביהכ"נ בדומה למקדש - בגוף הבנין

[מאירי]

ידוע לי על 2 דברים: מנורה בדרום, וכן מה שנהגו שאין נוטעין אילנות בחצר ביהכ"נ כמו בביהמ"ק, האם ידוע למישהו דברים נוספים מלבד אלו?
כמובן אין הכוונה למנהגים השונים שבכלל 'מורא מקדש', אלא דברים השייכים בגוף הבנין וכהנ"ל.

ואגב, למנהלי אתרא קדישא הדין, היכן האשכול ל'בין המצרים'?

[לייטנר]

לגבי מנורה בבית הכנסת, עיין כאן:
viewtopic.php?f=17&t=13864&p=129717&hilit=%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%AA#p129717

[חכם באשי]

אולי,
עזרת גברים ועזרת נשים.
אם כי, שבבתי הכנסת העתיקים לא היתה, כנראה, עזרת נשים.

[חכם באשי]

מה עם קישוט ועיטור בית הכנסת? הרי זה גם כן בדומה לבית המקדש.
בהקשר לכך ראוי לציין, שאחד העיטורים השכיחים בבתי הכנסיות העתיקים היה עיטור גפן (בתבליטי אבן וכדומה), ויש מהחוקרים המשערים שזה בעקבות הגפן שהיה בבית המקדש.

[מאירי]

אולי,
עזרת גברים ועזרת נשים.
אם כי, שבבתי הכנסת העתיקים לא היתה, כנראה, עזרת נשים.

לא שמתי לב...
אבל לפי"ז גם בית שני ושלישי, אבל הבעיה שיש מקומות שיש גם בית רביעי...

[חכם באשי]

טוב, אם אתה רוצה להתבדח, בשמחה. אבל תודיע, ופשוט לא אתאמץ מדי עבורך. או.קיי?

[מאירי]

טוב, אם אתה רוצה להתבדח, בשמחה. אבל תודיע, ופשוט לא אתאמץ מדי עבורך. או.קיי?

סליחה כבוד הרב ח"ב, אולי ג' הנקודות גרמו לכך? בכל אופן לא התכוונתי ח"ו אלא ברצינות, לעצם הענין של עזרת נשים שמסתבר שאחרי שהיו זקוקים לכך מכורח המציאות של נשים בביהכנ"ס לכן קוראים לזה כך אבל אינו נעשה מצד ענין לעשות בדמיון לביהמ"ק, וכן בית שני וכו', השאלה האם באמת יש מקור שעזר"נ לפחות, כן עושים מטעם הדמיון לביהמ"ק? (במידה ויש מקור לכך א"כ יש ענין יותר לעשות עזר"נ מוגבהת בגזוזטרא בדומה לביהמ"ק, ולא שמענו כן)
ייש"כ גדול על כל מאמציך מאז ולתמיד.

[מאן דהו]

חשבתי אולי הפרוכת.
ארון הקודש אפשר דבלא"ה כיון דבעינן מקום לס"ת, מניחים ב'ארון', ואינו בדוקא בדומה לארון דמקדש, אבל ענין הפרוכת לכאו' מישך שייך, דלמה לא יספיק ארון לבד? וגם שמו מעיד עליו שאינו 'וילון' בעלמא, ולכן נוהגים בו גם ענין 'בצע אמרתו' בט"ב, שזה כנגד הפרוכת דביהמ"ק.
ואגב היה אפשר אולי הדוכן דכהנים וצריך לבדוק אם יש ענין במקורות לעשותו מוגבה, דהיינו 'דוכן', בדומה לדוכן במקדש, אלא ששם היו עליו הלויים ובדידן אלו כהנים שעולים לברך, וא"כ שוב אין כאן אלא שימוש במטבע לשון בדומה לביהמ"ק, והוא בכלל בית שני ועזר"נ וכנ"ל, וצ"ע.

[מאירי]

כעת ראיתי סייעתא להנ"ל בחכמ"א הל' עכו"ם כלל פ"ו כ' דעזרת נשים אין בו שום קדושת ביהכ"נ, ובשו"ת בית ישראל או"ח סי' כ"ד כ' להקשות עליו דהא מצינו שבמקדש היה קדושה לעזר"נ והרי דעת הח"א כלל י"ז ס"ז דקדושת ביהכ"נ מדאורייתא כהמקדש וא"כ ה"נ עזר"נ.
וע"כ צ"ל שלדעת הח"א אין מקור לענין עזרת נשים לעשותו דוגמת ביהמ"ק אלא הענין נוצר מכח המציאות, משא"כ ביהכ"נ עצמו, (וצ"ע באמת מ"ש נשים מאנשים הלא מה"ת גם הם חייבות בתפילה, וצ"ל דמ"מ אין חייבות בציבור וביהכ"נ בשביל ציבור הוא).
ומ"מ צ"ע דגם אי נימא דנוהג בעזר"נ קדושת ביהכ"נ אבל אכתי אינו ענין לנדו"ד, די"ל דהיינו שהעזר"נ היא כחלק מביהכ"נ, אבל אין שום ענין שיהא בביהכ"נ מקום מוקצה לעזר"נ בדומה לביהמ"ק, ואין לזה מקור לכאו'.

[חכם באשי]

הבימה המוגבהת בבית הכנסת היא בדומה לבימה שעשו למלך במוצאי שמיטה ('הקהל').

[חכם באשי]

הארון בבית הכנסת הוא בדמיון לארון הברית שבמקדש. וזו הסיבה שכבר בתקופה הקדומה נהגו להשתחוות כנגד הארון שבבית הכנסת, וכן נהגו בזמן הראשונים (לדוגמא, הרוקח כותב הרבה פעמים, שהש"צ ישתחווה כנגד הארון).
על הדימוי בין הארון שבבית הכנסת לזה של המקדש, השווה את דברי הקראי דניאל אלקומסי (מהמאה התשיעית), התוקף את הרבנים (פתרון שנים עשר, מהדורת מרקין, עמ' 5):

פתרון.jpg (64.35 KiB) נצפה 7470 פעמים

*****
באופן כללי חשוב לזכור, שהיו מחכמי ישראל שהתנגדו לדמות את בית הכנסת לבית המקדש, מטעמים שונים. ראה על כך במאמרו של תא שמע, 'מקדש מעט - הסמל והממשות', התפילה האשכנזית הקדומה, עמ' 199 ואילך.

[מאירי]

הבימה המוגבהת בבית הכנסת היא בדומה לבימה שעשו למלך במוצאי שמיטה ('הקהל').

האם יש לזה מקור שמחמת כן נהגו לעשות מוגבה?
אגב בשו"ת מהר"ם שי"ק או"ח סי' ע"ז כתב בין דבריו "...כי מדינא אנו מחוייבים לעשות הפסק בין עזרת אנשים לעזר"נ כמו שהיה בביהמ"ק עזר"נ לחוד ועזרת אנשים לחוד וכו' וילפינן משם" וכו', עיי"ש.
הנה לולי שכתב 'וילפינן משם' הייתי סבור שהוא רק השוואה בעלמא להוכיח שכבר בביהמ"ק נהגו כך להפריד, אבל מדכ' 'וילפינן משם' הרי שזה בעצם המקור לכך, אלא שעדיין זהו רק מקור שאם עושים עזר"נ ממילא צריך הפרדה, אבל עדיין אינו מקור לכך שיש ענין לעשות עזר"נ בדומה לביהמ"ק.

[הכהן]

(במידה ויש מקור לכך א"כ יש ענין יותר לעשות עזר"נ מוגבהת בגזוזטרא בדומה לביהמ"ק, ולא שמענו כן)

מסתמא הדברים ידועים לכותב, שעזרת נשים לא היתה מוגבהת. הגזוזטרא היא שהיתה מוגבהת.

[אדג]

מנהג חב"ד (כשאפשר) בעזרת נשים מוגבהת דווקא - שמעתי.

[מאירי]

(במידה ויש מקור לכך א"כ יש ענין יותר לעשות עזר"נ מוגבהת בגזוזטרא בדומה לביהמ"ק, ולא שמענו כן)

מסתמא הדברים ידועים לכותב, שעזרת נשים לא היתה מוגבהת. הגזוזטרא היא שהיתה מוגבהת.

צודק, ייש"כ, ולפי"ז באמת אין ענין במוגבה כלל, כי כל הענין היה רק בהר הבית שהיה בשיפוע ועזרת ישראל היתה גבוהה יותר מעזר"נ ולכן הוצרכו להגבהה כמבואר במפרשי המשנה שם. ועוד מבואר, שכל זה עשו רק בזמן התקהלות גדולה כבסוכות, ולא בשאר ימות השנה.

[בברכה המשולשת]

יש תשובה של הצדיק הגאון רבי אליהו מגריידיץ על הדמיון בין ביהכ"נ לבית המקדש

[מאירי]

יש תשובה של הצדיק הגאון רבי אליהו מגריידיץ על הדמיון בין ביהכ"נ לבית המקדש

הגר"א גוטמאכר? היכן התשובה?

[בברכה המשולשת]

כמדומני בכתב העת מוריה באחת מהקבצים האחרונים

[מאירי]

כמדומני בכתב העת מוריה באחת מהקבצים האחרונים

קריינא דאיגרתא וכו'

[מאירי]

הראני כעת ת"ח א' בב"ח או"ח סי' צ' אות י"ג:
"...דכל בית הכנסת צריך שיעשו עזרה לפני בית הכנסת כדי שיכנס אדם לפנים משני דלתות, דוגמת האולם שהיה לפני ההיכל..."

[בברכה המשולשת]

כמדומני בכתב העת מוריה באחת מהקבצים האחרונים

קריינא דאיגרתא וכו'

לצערי הרב, איני יודע איך לעשות זאת, אחרת הייתי מפנה מיד (ואם יושם לב, אף פעם לא עשיתי כאן הפניה מקושרת או לינק- לא לאשכול אחר, לא לספר באוצר, ולא לאתר כלשהו- כי איני יודע כיצד. ועל אף שהסבירו לי הת"ח שבכאן- לצערי לא הבנתי)

[איש רגיל]

בזוהר יש מקור שבית הכנסת הוא דוגמא לבית המקדש, שבשמות (נט ע"ב) כתב שכשם שבית המקדש דלתתא היה צריך להיות כדוגמת בית המקדש דלמעלה, כך בית הכנסת דלתתא צריך להיות כדוגמת בית הכנסת דלמעלה.
וז"ל שם: פִּקּוּדָא לְמִבְנֵי מַקְדְּשָׁא לְתַתָּא, כְּגַוְונָא דְּבֵי מַקְדְּשָׁא דִּלְעֵילָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ'. דְּאִצְטְרִיךְ לְמִבְנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא לְתַתָּא, וּלְצַלָּאָה בְּגַוֵּיהּ צְלוֹתָא בְּכָל יוֹמָא, לְמִפְלַח לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּהָא צְלוֹתָא אִקְרֵי עֲבוֹדָה.
וְהַהוּא בֵּי כְּנִשְׁתָּא, אִצְטְרִיךְ לְמִבְנֵי לֵיהּ בִּשְׁפִירוּ סַגְיָא, וּלְאַתְקְנָא לֵיהּ בְּכָל תִּקּוּנִין, דְּהָא בֵּי כְּנִשְׁתָּא דִּלְתַתָּא, קַיְּימָא לָקֳבֵל בֵּי כְּנִשְׁתָּא דִּלְעֵילָּא.
בֵּית הַמִקְדָּשׁ לְתַתָּא, אִיהוּ קָאִים כְּגַוְונָא דְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ דִּלְעֵילָּא, דְּקָאִים דָּא לָקֳבֵל דָּא. וְהַהוּא בֵּי מַקְדְּשָׁא, כָּל תִּקּוּנוֹי, וְכָל פּוּלְחָנוֹי, וְכָל אִינּוּן מָאנִין, וְשַׁמָּשִׁין, כֻּלְּהוּ אִינּוּן כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. מַשְׁכְּנָא דְּקָא עָבֵד מֹשֶׁה בְּמַדְבְּרָא, כֹּלָּא הֲוָה כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא.
בֵּי מַקְדְּשָׁא דְּבָנָא שְׁלמֹה מַלְכָּא, הוּא בֵּי נַיְיחָא כְּגַוְונָא עִלָּאָה, בְּכָל אִינּוּן תִּקּוּנִין, לְמֶהֱוֵי בְּתִקּוּנָא דִּלְעֵילָּא, בֵּי נַיְיחָא וְאַחֲסַנְתָּא. הָכִי בֵּי כְּנִשְׁתָּא, אִצְטְרִיךְ בְּכָל תִּקּוּנֵי שַׁפִּירוּ, לְמֶהֱוֵי כְּגַוְונָא עִלָּאָה, לְמֶהֱוֵי בֵּית צְלוֹתָא, לְאַתְקְנָא תִּקּוּנִין בִּצְלוֹתָא, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ. וְהַהוּא בֵּי מַקְדְּשָׁא דְּלֶיהֱוִי בֵּיהּ חַלּוֹנוֹת, דִּכְתִּיב, (דניאלו) וְכַוִּון פְּתִיחָן. כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, וְעַל דָּא (שיר השירים ב) מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלּוֹנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים.

וחשבתי שמא בכלל הענין לעשות חלונות בבית הכנסת הוא כנגד החלונות שהיו בבית המקדש.
אמנם בזוהר הנ"ל מבואר שהחלונות בבית המקדש הם כנגד החלונות בבית המקדש דלעילא, ובמקו"א בזוהר (שמות רנא ע"א) מבואר שהחלונות בבית הכנסת הם כנגד החלונות בבית הכנסת דלעילא. היינו שאין חלונות בית הכנסת כנגד חלונות בית המקדש, אלא כ"א כנגד דוגמתו שלמעלה [אך עצם זה שצריך לעשות בבית הכנסת כדוגמתו לעילא הוא משום שצריך להיות כבית המקדש]. וז"ל שם: וְעַל דָּא כָּל בֵּית הַכְּנֵסֶת דְּלָאו בֵּיהּ חַלּוֹנוֹת, לָאו אֲתָר לְצַלָּאָה בֵּיהּ כְּדְקָא יֵאוֹת. דְּהָא בֵּית הַכְּנֵסֶת לְתַתָּא, לָקֳבֵל בֵּית הַכְּנִסֶת דִּלְעֵילָּא. בֵּית הַכְּנֵסֶת דִּלְעֵילָּא דְּאִית בֵּיהּ (נ''ט ע''ב) חַלּוֹנוֹת כְּמָה דְּאַמָרָן, הָכִי נָמֵי לְתַתָּא. לְעֵילָּא כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, אִית בֵּיהּ תְּרֵיסָר חַלּוֹנוֹת עִלָּאִין, הָכִי נָמֵי לְהַאי בֵּית הַכְּנֵסֶת תַּתָּאָה. וְכֹלָּא קַיְּימָאן דָּא לָקֳבֵל דָּא, בְּגִין דְּעָלְמִין קַיְימִין אִלֵּין בְּגַוְונָא דְּאִלֵּין.

[איש רגיל]

א. עיין שבת (יא.): ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: כל עיר שגגותיה גבוהין מבית הכנסת לסוף חרבה, שנאמר לרומם את בית אלהינו ולהעמיד את חרבותיו.
הרי שלמדו מפסוק הנאמר לגבי בית המקדש דינים לבנין בית הכנסת.
ב. עיין בשו"ת אבני נזר או"ח סי' מב) שדן אם הותרה אמירה לעכו"ם לצורך בנין בית הכנסת, משום שבנין בית הכנסת הוא מצוה כדגומת בנין בית המקדש.

[מאירי]

כמדומני בכתב העת מוריה באחת מהקבצים האחרונים

קריינא דאיגרתא וכו'

לצערי הרב, איני יודע איך לעשות זאת, אחרת הייתי מפנה מיד (ואם יושם לב, אף פעם לא עשיתי כאן הפניה מקושרת או לינק- לא לאשכול אחר, לא לספר באוצר, ולא לאתר כלשהו- כי איני יודע כיצד. ועל אף שהסבירו לי הת"ח שבכאן- לצערי לא הבנתי)

ייש"כ, ובאמת חשבתי דבלא"ה אולי זה נקרא להשתמש בכהן...

[מאירי]

וחשבתי שמא בכלל הענין לעשות חלונות בבית הכנסת הוא כנגד החלונות שהיו בבית המקדש.

יש משהו שמתקרב לזה קצת, דאמנם בפוסקים כתבו בסי' צ' דעניינו מצד שיראה השמים ויכנע לבבו וכו', אבל בב"ח שם כ' דברמב"ם ור' יונה משמע שהטעם כדי שיהא מכוון לכיוון המקדש עיי"ש, וא"כ אמנם אינו ענין לעשות 'דוגמת' ביהמ"ק, אבל הוא עכ"פ 'מחמת' ביהמ"ק.

[איש רגיל]

באשכול הניקב בשם: 'האם יש מקור לעשיית ביהכ"נ באופן שהאורך יותר מהרוחב'

אכן יש תשובה בחתם סופר חלק או"ח להשוות צורת בית כנסת לקודש שבבית המקדש.

הלא היא בתשובה כ"ח בענין מקום הבימה, וז"ל: לדמותו לביהמ"ק בכל האפשרי ואין לשנות בבית מקדש מעט שלנו.

[הר ששון]

תוקן

[איש רגיל]

צר לי, אך לא הבנתי מה רצה כבודו להביא מכל זה.