פורום אוצר החכמה

שמעתי כמה טעמים, ואיני זוכר מקור.
א. כי היה ניצוץ ממרדכי היהודי.
ב. כי בכל יום היה נעשה יהודי חדש.
ג. כי שמו כשם רבו, ר' יעקב יצחק, וכך נקרא החוזה מלובלין זי"ע, לכך קראוהו כך דער איד.
ד.
ה.

יודל'ה כתב:שמעתי כמה טעמים, ואיני זוכר מקור.
א. כי היה ניצוץ ממרדכי היהודי.
ב. כי בכל יום היה נעשה יהודי חדש.
ג. כי שמו כשם רבו, ר' יעקב יצחק, וכך נקרא החוזה מלובלין זי"ע, לכך קראוהו כך דער איד.
ד.
ה.

מה ששמעתי, שבכל יום כשהיה אומר 'שלא עשני גוי' הכיר בעצמו שביום זה התעלה כ"כ מדרגות עד כדי ההפרש בין גוי ליהודי.
בספר שיצא מתורותיו מופיע מבוא ארוך שמסכם הכל. אולי כאן, לא בדקתי.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?162227&

מן הסתם כי היה יהודי קדוש.

עוד שני הסברים נאמרו בעניין:

א. בספר דרך צדיקים (פ"ה אות כח), בשם נכדו הרה"ק רבי מאיר שלום מקאלשין: משום זה זכה להקרא בשם יהודי, משום ששם זה מורה על האמונה, כמו שאחז"ל (מגילה יג) אמאי קרי לי יהודי משום שכל הכופר בע"ז נקרא יהודי. כי היהודי הק' אע"פ שהיה בעל מוח גדול מאוד, עכ"ז לא הלך בשום חקירות, וכל דרכו ולימודו לא היה רק באמונה.

ב. בספר מליצי אש (עמ סח): יש אומרים דלכן נקרא בפי כל "היהודי הקדוש", שבכל פעם שחידש תורה, מענותנותו לא רצה לומר דבר שהוא חידשו אמר תמיד "שמעתי מיהודי אחד שחידש ואמר".
.

ומה עם "היהודי הטוב" {מגוסטינין}?

בהרבה מקומות נקראו מאורי החסידות ומנהיגי עדות חסידיות בשם "גוטער איד", כמו היהודי הטוב מגאסטינין הגוטער איד מניישטאט.
לגבי הגוטער איד מניישטאט שהיה בנו של המאור ושמש, כמדומני שלא רצה להנהיג עדה וליטול את כתר האדמורו"ת, ולכן כונה רק בשם "גוטער איד", שהיתה נחשבת מדרגה גדולה אצל החסידים.

לפי המבואר בהקדמת ספר 'עטרה לראש צדיק' אשר היהודי הק' נקרא בשם 'יצחק' לבד מלידתו, והשם 'יעקב' נתוסף לו ע"י הה"ק החוזה מלובלין צ"ע הטעם שנקרא 'יהודי הק'' בגלל שהיה שמו כשם רבו, כי הלא רבו הק' קרא את שמו כשמו!...

אראל כתב:לפי המבואר בהקדמת ספר 'עטרה לראש צדיק' אשר היהודי הק' נקרא בשם 'יצחק' לבד מלידתו, והשם 'יעקב' נתוסף לו ע"י הה"ק החוזה מלובלין צ"ע הטעם שנקרא 'יהודי הק'' בגלל שהיה שמו כשם רבו, כי הלא רבו הק' קרא את שמו כשמו!...

הענין הוא שכדי שלא לקראו בשם רבו כמבואר בשו"ע יו"ד הל' כבוד רבו קראוהו היהודי הק' כי לא רצו לקרוא לו יעקב יצחק, אבל זה לא קשור לזה שרבו קראו כך שיוכלו לקראו בשמו.

לא כ"כ ברור לי,
בהתחלה היה מכונה בשם "דער-איד", באיזה שלב אם כן נוסף "הקדוש"?

משיחות וסיפורים של ישישים ומהן נכדי "היהודי הקדוש" עולה שבשלב הראשון קראו לו דער יוד כי לא רצו להגיד שם רבם, ובפרט בפני רבם, גם היה משחק מילים על ראשי תיבות של שמו הקדוש י' י'.

ברבות הימים קראו לו "דער הייליגער יוד" ומשם ליהודי הקדוש.

המושג גוטער יוד היה נפוץ לצדיקים שלא היה להם עדה משלהם רק הרבו בעבודת השם ופעילות של מופתים, והחזיקו אותם ל"גוטער יוד".

בשבוע בו אנו מתחילים חומש דברים, אני רואה לעצמי זכות (מכיון שאני נמנה על יו"ח) להביא מדבריו הק' על "משנה תורה".

וכך כותב אדמו"ר בעל ה"שם משמואל" (דברים תרע"ה): "דברי מוסר שבמשנה תורה חודרים יותר לעומק לב ישראל ומעוררים ביותר, וכמו שהגיד היהודי הקדוש זצלה"ה מפרשיסחא, שהמובחר שבספרי מוסר הוא ספר משנה תורה, והיה מזהיר לתלמידיו ללמוד תמיד משנה תורה לעורר לבבם".

ור' צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק פ' דברים) מסביר בהרחבה:
"..על פי מה שאומרים בשם היהודי הקדוש זצ"ל שלמד בכל יום איזה פסוקים מספר משנה תורה, שאמר שהוא לו לספר מוסר, ומה זה דוקא ספר דברים הלא יש כמה ספרי מוסר. אך עפמש"כ התניא ההבדל בין תוכחות שלומדים מתוך הספרים ובין מה ששומעים מפי מוכיח חי שבשעת הדיבור יוצא מהלב ועל ידי זה נכנס ללב. ולשון אלה הדברים הוא כמו לשון זה הדבר, רק שם בלשון יחיד וכאן בלשון רבים. ואמרנו על מה שאמרו בספרי (מטות א' הובא ברש"י) מוסיף עליהם משה שנתנבא בזה הדבר היינו שבשעה שאמר משה רבינו ע"ה זאת, היה זה הדבר אז היוצא מפי הקב"ה, שהיתה שכינה מדברת מתוך גרונו ולא כנבואת שאר הנביאים שנאמר בלשון כה אמר ה' שמספר מה שאמר ה' יתברך. וכן כאן מורה גם כן הלשון אלה הדברים אשר דיבר משה, שזה הוא הכח בדברי משנה תורה שמי שקורא בהם הוא כשומע עתה מפי משה"
.

חכמת המסכן בזויה כתב:המושג גוטער יוד היה נפוץ לצדיקים שלא היה להם עדה משלהם רק הרבו בעבודת השם ופעילות של מופתים, והחזיקו אותם ל"גוטער יוד".

בהרבה קהלות (רוסיא וליטא, כמדומה) היה 'גוטער יוד' שם נרדף לרבי/אדמו"ר בכלל.