פורום אוצר החכמה

מקובל על פי מסורה שבמקוה זו טבל רבנו האריז״ל. וכל מיני שמועות יש בדבר,
עוד על פי המסורה הטובל במקוה האר''י מובטח לו שלא ימות בלא תשובה מה מקורם ?

ראיתי מביאים מספר ארץ החיים והוא תיאור מסעו של האוה"ח על קברי הצדיקים, שנכתב ע"י תלמידו, וכותב שם בזה"ל על מקוה האר"י:
"והלכנו משם לטבילת האר"י זלה"ה היא בית בנויה ויש בה ד' מעיינות מים חיים והיא קרה ביותר, ועשינו שם טבילה, אמרו הרב זלה"ה טבל בה אחר מיתה", וכפי הנראה זהו המקור הקדום ביותר.
ראה כאן
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 19&hilite=

בספר מסע מירון [תיאור מסע לפני יותר ממאה שנים] נמצא כתוב (בעמוד 33) כך:

למי שמעונין ויעזור לו, הרב בן ציון מוצפי שליט"א אמר שאין לשמועה זו שום מקור מהימן.

אוהב אוצר כתב:למי שמעונין ויעזור לו, הרב בן ציון מוצפי שליט"א אמר שאין לשמועה זו שום מקור מהימן.

הרב יואל שוורץ כותב סיפור מעניין: http://www.otzar.org/aspcrops/164062_34 ... 072013.asp

ואני הקטן תמהתי מימים ימימה לאידך גיסא. כתב מהרח"ו בשער הכוונות סדר שבת בד"ה ענין העירוב:

והנה ראיתי למורי ז"ל, שבשחרית יום שבת היה מוליך עמו הטלית והחומש מביתו לבית הכנסת, וגם היה מוליכו לבית הטבילה אשר מחוץ לעיר צפת ת"ו אותה הנודעת, ולא היה מקפיד וחושש לחקור בענין העירוב שנעשה בשיתוף כל מבואות צפת ת"ו או אשר נעשה לבית הטבילה אם היו נעשין כהלכתן או לאו

ולא הבנתי דבריו הקדושים במאי דקאמר "אותה הנודעת", היכן נודעת, ובאיזה נסיבות. ואם נימא שבא לשלול בית טבילה אחרת כיוצא בה שאינה נודעת בעיר, גם זה צריך ביאור כמה בתי טבילה היו חוץ לעיר צפת (ובתוך העירוב) שמהרח"ו הוצרך לפרש "אותה הנודעת". ובכלל, האם כתב מהרח"ו דבריו שיובנו רק לבני צפת בדורו?
ומעיקרא חשבתי שאולי כוונת מהרח"ו לענין העירוב עצמה, שרצה להדגיש שהגם שהיו מערערים על העירוב הנעשה בסביבות בית הטבילה, עכ"ז לא היה האריז"ל חושש לזה. ועיינתי בשו"ת מהרי"ט צהלון ח"א סימן רנ"א, שדן שם על העירוב בעיר צפת, אך אין בית הטבילה ההיא נזכרת שם כלל באיזה צד.
ומשום זה היה נראה לענ"ד, שבאותן הימים שרשם מהרח"ו אמרי פי קודש האריז"ל, כבר היה מפורסם מעלת מקוה זו שהאריז"ל השתמש בה, הגם שאין הכרח שבסגולות המיוחסות לה היום, אבל עכ"פ כמקום מיוחד ומקודש, ולכן בהזכירו בית הטבילה, היה אך טבעי שיוסיף לציין שהיא המקוה "הנודעת".

מקוה האר"י נמצא בתחתית המדרגות הנכנסות לבית העלמין מתחת לבית הכנסת האר"י הספרדי (בסוף רחוב האר"י). שביל גישה בולט מוביל שמאלה אל עבר המקוה הבנוי על מעיין.
על פי המסורת כאן נהג האר"י =רבי יצחק לוריא ( 1572-1534), לטבול.
האר"י היה גדול מקובלי צפת במאה ה-16 ונחשב לדמות החשובה ביותר בתור הזהב של הקבלה בצפת. האר"י חיבר פרושים וכוונות לספר. 'הזוהר' , אשר נכתב עפ"י המסןרת ע"י ר' שמעון בר יוחאי והוא מהווה את הספר המרכזי, הבסיסי והחשוב ביותר ללימודי הקבלה מאז ועד היום. השפעתו על המיסטיקה היהודית היא עצומה.
על פי המסורת, הורה האר"י ערש מותו לרחוץ את גופתו במקוה. במהלך ההכנות לקבורה, קם הרב בדרך נס על רגליו כדי לטבול את עצמו. קברו נמצא במרחק קצר מהמקוה.יום פטירתו חל בל בה' באב .
הרב הגאון בן ציון מוצפי סובר כי מקוה האר"י הנוכחי הוא לא המקוה העתיק בו טבל האר"י הקדוש,
לדבריו, מקוה הארי היה סמוך לבית הכנסת האר"י הספרדי ויש אפילו עדויות לכך. הרב מגלה כי המקוה הנוכחי שימש למטרות אחרות ואחרי הרעש הגדול הוסב למקוה טהרה לציבור.

מתוך http://mikve.net/mikve.asp?id=840

ועיין בספר ספר ארץ חמדה להרה"ג רבי יחיאל מיכל שטרן שליט"א (עמ' תיב) שכתב שלא מצא מקור לכך שמקוה זה מיוחס לאר"י הק'...

האם כהנים מותר לטבול במקוה האריז"ל ?

אם הבנתי נכון דברי הרב מוצפי המועתקים לעיל, כוונתו שמקוה האר"י העתיק היה סמוך לבית הכנסת האר"י, ולא בדרך ממנה לבית הקברות העתיק.
אך מלשון מהרח"ו הנזכר "לבית הטבילה אשר מחוץ לעיר צפת ת"ו", לא נראה שהיה זה סמוך לבית הכנסת אלא רחוקה קצת מישוב העיר (קשה לשער אם בית החיים עצמו היה בתוך היקף החומה הנזכר בשו"ת מהריט"צ, מן הסתם הדברים מפורשים ע"י חוקרי דברי הימים של צפת).
בכל אופן, דברי הרי"מ שטרן לא הבנתי, מה פירוש שלא מצא מקור לכך שמקוה זו מיוחס להאר"י הק'. הרי ברור שהיה מקוה שהאריז"ל טבל בה, והיתה ידועה בימיו, ונזכרת אחר פטירתו (כנ"ל ממהרח"ו, ומה שהביאו הרב מחולת המחנים ממסע האוהחה"ק), ויש מקוה עתיקה המיוחסת אליו בימינו, ומה רצה עוד, שנמצא עדים שראו את האריז"ל טובל בה? יתכן שיש חילופין מקוה במקוה כדברי הרב מוצפי, אבל עכ"פ חיפוש מקור לא שייך בכגון דא

שמעתי מחבר נכד של אחד מזקני העיר צפת שלפני הרבה שנים המקוה היתה מיועדת רק לטבילת מתים קודם קבורתם ואדם חי לא העלה בדעתו לטבול במקוה זה...

גם אם זה מקוה שהאר"י טבל בו, אין מקור לסגולה/הבטחה שיש לכל הטובל שם.

איש כתב:שמעתי מחבר נכד של אחד מזקני העיר צפת שלפני הרבה שנים המקוה היתה מיועדת רק לטבילת מתים קודם קבורתם ואדם חי לא העלה בדעתו לטבול במקוה זה...

איני מזקני עיר צפת, אבל בזכרוני שלפני השיפוצים היו שני בורות, בור אחד שטובלים בו הוא המעיין וטבלו בו החיים, ובצד ימין של הכניסה היה בור נוסף שבו לא טבלו ואמרו שהוא מיועד לטבילת מתים קודם קבורתם.

כעת מצאתי בספר "כתבי קודש מרבי משה מידנער" (אות תתתלג) סיפר רבי נח מטבריא: ששמע כשבא בעל "באר מים חיים" זי"ע לצפת,

היה עמו בעל תשובה אחד, ובמקוה של האר"י ז"ל[היו] נמצאו נחשים, והיה סכנת נפשות [לילך] לטבול שמה.

וציוה הבאמ"ח להבעל תשובה הנ"ל, שילך שמה לטבול במקוה במסירת נפש, ומשם ואילך היה המקום מנוקה מנחשים. עכ"ל.