צפונות יט אינו תח"י, ולא אדע מה דנו שם בזהותו של רבי יצחק
אך מאחר שהוזכרו דביר בעל 'יהודי המזרח', יש לראות שם
בערכו של רבי יצחק בהרב חנ"א, שנראה שיש שם עירוב ובלבול בין דוד לאחיין. הרי בעל פני יצחק היה נכדו של הרב חנו, בן בנו משה, ואיך זה קורהו בנו של הרב חנ"א. אינני בקי במשפחות, ולא אדע פשר דבר.
השערה שעלתה בלבי, שהרב רבי יצחק, כפי הנראה בספריו האחרונים, מעלים שם אביו, וכוללו בהדי שמו, ושמעתי שזה בשביל מאורעות דמשק וד"ל (ועל כגון דא נאמר אל תדון את חבירך וכו', ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר).
אם כנים הדברים, יתכן שבמקומות אחדים שעבר עליהם בשליחותו, לא הזכיר אלא את סבו ולא את אביו כלל, עד שיש שטעו וחשבוהו כבן הרב חנ"א זצ"ל.
אך עומד לנגדנו כתב השליחות שנזכר ב'יהודי המזרח' הנ"ל, משנת תקצ"ז, כאשר ריב"מ אבולעפיה היה עדיין בילדותו. אך מאחר שבעל 'יהודי המזרח' עצמו לא ראהו, ורק מפי השמועה סומך עליו, יתכן שיש כאן טעות בתאריך וכדומה.
אם נכונה השערה זו, נמשיך לעיין ב
עמוד ההסכמה הנזכרת, ונבחין שיש שם טעות דמוכח, לפני הסכמת רבי יצחק יש כותרת
הקדמת בן אחיו של הרב המחבר זלה"ה, כשבפועל הקדמה זו נדפסה תיכף אחר הסכמה הנ"ל. לאור זאת יתכן שהוספת "בריה דרבנא וכו'" אינה מלשון ר"י אבולעפיא, רק הוספת המעתיק ומדפיס (שטעה להחשיב את סבו כאביו), ומחמת הטעות שנשתרבב לפני זה בכותרת, הוסיף המדפיס תואר זצוק"ל גם אחר שמו של רב חנ"א.
כמובן כל זה השערה הבנויה על גבי השערות, ואם יפול היסוד יפול הבנין.
ועל דבר ההשערות שקדמוני. דברי רש"י עה"ת פרשת נח אינם ענין לכאן כלל, חדא, כי הרי התורה ניתנה אחר מיתת נח, ואין נפקא מינה אם בסיפור זה מדברת התורה על נח בחיים חיותו, סוף סוף הוא כבר אינו בחיים ומוזכר בלשון עבר (הא למה זה דומה, כאומר שבספר תולדות חייו של גאון וצדיק שכבר שחל"ח, יהי' מוזר להזכיר תואר זצ"ל בהפרקים המדברים מפעולותיו בהיותו בחיים), וראי' לזה ממהרש"א עצמו שהזכיר הרב סובל, שהביא ראי' רק מאברהם ולא מנח, והטעם פשוט כי באברהם נכתב בלשון הוה כלומר שהקב"ה בחייו הזכירו וברכו. ועוד, כי אין נ"מ אם
דין ד"זכר צדיק לברכה" נוהג בחיים או לאו, מדובר ב
תואר "זכר צדיק לברכה", שנהגו בה בפועל כברכת המתים ולא כברכת החיים.
אין מהדורה אחרת לבד הא דתרי"ב. גם צורת האותיות מוכיח עליה.
גם הירשנזון לא כתב שזה מנהג הספרדים, אלא שזה מנהג התימנים, כך שזה לא מעלה ולא מוריד לעניננו.
ואיידי דאתי לידן, המשך דברי הירשנזון שהתואר זצ"ל אינה אלא מכח התפשטות החסידות (בליצנותו), דברי הבל הם, כדרכו ב'קודש'. תואר זצ"ל נמצא גם בספרים משנות הרי"ש והשי"ן (ואפילו תואר זצוק"ל, ראה לדוגמא בשער ספר צפנת פענח למהרי"ט), אם כי לא נפוצה כמו בימינו.
בעניי לא ידעתי שום קשר בין נתינת שם אחר אדם חי לתואר זצ"ל, וכאמור אין מנהג ספרדים כזה, רק תימנים, הגם שהספרדים נותנים שם אחר אדם חי (ומי יודע יחכימני בסיבה שהאשכנזים לא נוהגים כן)