פורום אוצר החכמה

מעיין אני בדברי גזירות תתנ"ו שכתב הראב"ן, ופשוט אינני מבין את המשפט הבא, המודגש:

מישהו יכול להסביר לי פשוטו של כתוב?

נראה שכוונתו שאע"פ שהטבילום, המעשים שלאחר הטבילה יוכיחו שלא נהיו נוצרים בזה, לפי שאין הם יראים ואין הם מחשיבים את יראת הנוצרים אלא לטיט ולצואה.
במילים פשוטות, הטבילה לא משנה כלום בבן אדם במחשבותיו או במעשיו שאחריה.

תודה רבה וייש"כ.