פורום אוצר החכמה

מלמד להועיל כתב:כמדומה שבספר 'מנהג ישראל תורה' עמד על ענין זה, ואין הספר תח"י
יעו"ש
,

בברכה המשולשת כתב:לעניין האשכול, כמדומני שיש בבריסק התייחסות לזה בגלל החשש מאי ידיעת זמן הנץ החמה המדוייק

גאולה בקרוב כתב:הליכות שלמה, תפילה, פרק ה, הערה 56

אורח כתב:

מלמד להועיל כתב:כמדומה שבספר 'מנהג ישראל תורה' עמד על ענין זה, ואין הספר תח"י
יעו"ש
,

מזכיר את הבדיחה בההוא שנשאל מה דין טומטום או אנדרויגינוס במצוה פלונית, והשיב: כמדומה שבמנחת חינוך עומד ע"ז...

כרם כתב:גם בגמרא מוזכר זמן זה רק ל"ותיקין", משמע שלא היה זה הזמן של רוב העם, רק של מיוחדים בעם.

הכהן כתב:שמעתי על אחד שהתפלל אצל מרן החזו"א זלה"ה, והתפלל בהנץ לפי חשבון אחר מדעת החזו"א, והוא לא גער בו.
אמא מי שאמר (אינו זוכר מי הוא) שהחזו"א נהג בזה בותיקין (אנשים ענוים ומחבבין מצוה)...

לעומקו של דבר כתב:

הכהן כתב:שמעתי על אחד שהתפלל אצל מרן החזו"א זלה"ה, והתפלל בהנץ לפי חשבון אחר מדעת החזו"א, והוא לא גער בו.
אמא מי שאמר (אינו זוכר מי הוא) שהחזו"א נהג בזה בותיקין (אנשים ענוים ומחבבין מצוה)...

החזו"א הקפיד שלא יקפידו על הזמן המדוייק. וכידוע.

שומע ומשמיע כתב:

לעומקו של דבר כתב:

הכהן כתב:שמעתי על אחד שהתפלל אצל מרן החזו"א זלה"ה, והתפלל בהנץ לפי חשבון אחר מדעת החזו"א, והוא לא גער בו.
אמא מי שאמר (אינו זוכר מי הוא) שהחזו"א נהג בזה בותיקין (אנשים ענוים ומחבבין מצוה)...

החזו"א הקפיד שלא יקפידו על הזמן המדוייק. וכידוע.

הג"ר שריה דבליצקי אמר לי על הנהגה זו של החזו"א 'כי עביד לדידיה קא עביד'.

נשר כתב:

חוקרנוביץ כתב:הרב יעקב לופס זצ"ל כל ימיו דיבר על כך וכל מי שלא התפלל בנץ החמה לא רצה לברכו.

מן הסתם כוונתך לרב שלום לופס זצ"ל רבה של עכו.

לעומקו של דבר כתב:

הכהן כתב:שמעתי על אחד שהתפלל אצל מרן החזו"א זלה"ה, והתפלל בהנץ לפי חשבון אחר מדעת החזו"א, והוא לא גער בו.
אמא מי שאמר (אינו זוכר מי הוא) שהחזו"א נהג בזה בותיקין (אנשים ענוים ומחבבין מצוה)...

החזו"א הקפיד שלא יקפידו על הזמן המדוייק. וכידוע.

כרם כתב:לכאורה התשובה לכל אלו היא: כן!
מי שהתפילה שלו אמורה להיות מוגבלת בשעות, כך וכך דקות מכאן ועד כאן, בין אם הוא מסתכל על השעון, בין אם הוא בוחר את המנין הזה כי כך הוא חושב שצריך "לדפוק" את התפילה. הכל נכנס בכלל "קבע" של החזון איש.
תפילה היא תחנונים, כבולה למגבלות הלב, ולא למגבלות השעון.

פלגינן כתב:

לעומקו של דבר כתב:

הכהן כתב:שמעתי על אחד שהתפלל אצל מרן החזו"א זלה"ה, והתפלל בהנץ לפי חשבון אחר מדעת החזו"א, והוא לא גער בו.
אמא מי שאמר (אינו זוכר מי הוא) שהחזו"א נהג בזה בותיקין (אנשים ענוים ומחבבין מצוה)...

החזו"א הקפיד שלא יקפידו על הזמן המדוייק. וכידוע.

שמעתי על החזו"א הזה. לא אכנס לאמינות השמועה.
אני רוצה להבין, אם אני מתפלל תמים שסומך על החזן המקצועי שיודע לסדר את כל התפילה עד שמו"ע ומבחינתי זה כמו מניין בשעה 8, האם גם לי יש את הבעיה של 'תפילתו קבע'?
ומה דין מניין שאינו בהנץ, המתנהל בדייקנות ייקית ויש על עמוד החזן זמנים לפי דקות, יוצר אור, קר"ש, שמו"ע - האם גם בו יש לחשוש לדברי החזו"א?
בקיצור, מבחינת המתפללים לכאורה אין שום נפקותא בקצב של החזן, כי בלאו הכי לכל אחד יש את הקצב שלו ומכל מקום הוא משועבד לחזן.
ואם כן, מי שלא ניגש לעולם לעמוד לכאורה "ניצול" מחשש זה של 'קבע' [מדברי סופרים?]. ואל תגידו לי שהוא 'מסייע'...

פלגינן כתב:

כרם כתב:לכאורה התשובה לכל אלו היא: כן!
מי שהתפילה שלו אמורה להיות מוגבלת בשעות, כך וכך דקות מכאן ועד כאן, בין אם הוא מסתכל על השעון, בין אם הוא בוחר את המנין הזה כי כך הוא חושב שצריך "לדפוק" את התפילה. הכל נכנס בכלל "קבע" של החזון איש.
תפילה היא תחנונים, כבולה למגבלות הלב, ולא למגבלות השעון.

האם כת"ר מתפלל ביחידות, או שמא מתחיל 'שמונה עשרה' דקה-שתיים-שלוש לאחר שהציבור התחילו?
וכי אין שום דיני היצמדות לתפילת הציבור, כמו בקדושת יוצר אור או בשמיעת 'ה' אלקיכם אמת' מהש"ץ לאחר קר"ש או בתחילת שמו"ע עם הציבור? ומה עם קביעות מקום (וזמן) לתפלה? בלי להתווכח על פרטים, אבל בוודאי שהצורה העולה מההלכה היא לא שיוט בין חדרי שטיבלאך מזדמנים.

אוצר החכמה כתב:

פלגינן כתב:

כרם כתב:לכאורה התשובה לכל אלו היא: כן!
מי שהתפילה שלו אמורה להיות מוגבלת בשעות, כך וכך דקות מכאן ועד כאן, בין אם הוא מסתכל על השעון, בין אם הוא בוחר את המנין הזה כי כך הוא חושב שצריך "לדפוק" את התפילה. הכל נכנס בכלל "קבע" של החזון איש.
תפילה היא תחנונים, כבולה למגבלות הלב, ולא למגבלות השעון.

האם כת"ר מתפלל ביחידות, או שמא מתחיל 'שמונה עשרה' דקה-שתיים-שלוש לאחר שהציבור התחילו?
וכי אין שום דיני היצמדות לתפילת הציבור, כמו בקדושת יוצר אור או בשמיעת 'ה' אלקיכם אמת' מהש"ץ לאחר קר"ש או בתחילת שמו"ע עם הציבור? ומה עם קביעות מקום (וזמן) לתפלה? בלי להתווכח על פרטים, אבל בוודאי שהצורה העולה מההלכה היא לא שיוט בין חדרי שטיבלאך מזדמנים.

צודק. ויותר מזה מנסיוני הקטן זה בדיוק להיפך במניין וותיקין נותנים זמן ברווח מברכו ואילך וכל אחד יכול להספיק ואם יודע שדרכו להאריך יותר מתחיל קודם לפי עניינו. אבל במניינים אחרים קורה שפתאום הש"ץ מאיץ באמת ויציב וצריכים לרוץ כדי לרדוף אחריו.

ישא ברכה כתב:החידוש של החזו"א לכאו' הוא נשגב, ואף שאזיל בתר טעמא הלוא מסתבר שיש לדבר גדר ככל מצוות התורה.
ונראה יותר בכוונת החזו"א שקבעו חכמים את זמן נץ החמה שממנו ואילך אז הוא זמן התפילה, אבל מעלת תפילת ותקין אי"ז דוקא ברגע הראשון של הופעת החמה אלא יש משך זמן שהוא הנקרא תחילת הזמן וכל אותו הזמן יש את מעלת ותיקין. ונפק"מ שלהקדים מעט א"א כי א"כ התפלל שלא בזמן שנקבע.

מה דעת החכמים דפה ע"ז.

לעומקו של דבר כתב:

ישא ברכה כתב:החידוש של החזו"א לכאו' הוא נשגב, ואף שאזיל בתר טעמא הלוא מסתבר שיש לדבר גדר ככל מצוות התורה.
ונראה יותר בכוונת החזו"א שקבעו חכמים את זמן נץ החמה שממנו ואילך אז הוא זמן התפילה, אבל מעלת תפילת ותקין אי"ז דוקא ברגע הראשון של הופעת החמה אלא יש משך זמן שהוא הנקרא תחילת הזמן וכל אותו הזמן יש את מעלת ותיקין. ונפק"מ שלהקדים מעט א"א כי א"כ התפלל שלא בזמן שנקבע.

מה דעת החכמים דפה ע"ז.

פשיטא שכן דעת החזו"א.
ויש לזה ראיה פשוטה שהרי בין כך א"א לצמצם בדיוק את הרגע הראשון.

בברכה המשולשת כתב:אדוננו הגר"א היה מתפלל כותיקין, כידוע וכמפורסם

משולש כתב:

בברכה המשולשת כתב:אדוננו הגר"א היה מתפלל כותיקין, כידוע וכמפורסם

יש עוד?
אולי זה מתפשט היום בגלל מנהג הגר"א?

משולש כתב:
כמדומני שכך היה מנהג כל רבותינו המקובלים

מי שמתפלל ללא צורך קודם הנץ החמה, שגה, אבל יצא ידי חובתו ואינו צריך לחזור. ודיוק הזמן אינו מחוייב, אלא הוא לפי מה שמתקבל על דעת המתפלל, שהוא הוא הזמן. [וכתב] משה.