'נתקוטטו במלונה'
פורסם: ב' יולי 29, 2013 6:11 pm
אחד הראשונים, בדברו בגנות המחלוקות כותב, בין היתר:
וכוונת הדברים לבבא מציעא לג ע"א: "בעי מיניה רב חסדא מרב הונא: תלמיד וצריך לו רבו מאי?", כלומר: מה דינו של תלמיד שרבו צריך לו מפני שיש בידו שמועות מפי אחרים, האם גם רב כזה קודם לאביו להשבת אבידה. השיב לו רב הונא: "חסדא חסדא, לא צריכנא לך! את צריכת לי עד ארבעין שנין. איקפדי אהדדי ולא עיילי לגבי הדדי. יתיב רב חיסדא ארבעין תעניתא משום דחלש דעתיה דרב הונא, יתיב רב הונא ארבעין תעניתא משום דחשדיה לרב חסדא". היינו: "חשב רב הונא בדעתו, כי רב חסדא על עצמו שאל, וכי הוא בעיניו תלמיד שצריך לו רבו, וכעס, והשיבו: רב חסדא, לא צריכנא לך לא לחדודך ולא לפלפולך! אתה צריך ללמוד ממני עד מלאת לך ארבעים שנה..." (שיטה מקובצת בשם פירוש רבינו חננאל).
אמנם איני יודע מהו 'נתקוטטו במלונה'. ושמא 'מלונה' משמש כאן בהוראת בית אכסניה או מקום לינה (בשונה מהוראתו המקורית: סוכה קטנה בשדה ללינת השומר; עי' ישעיה א ח, כד כ, ובמפרשים), ומסורת היתה בידי רבינו שהם נתקוטטו בבית האכסניה ולא, לדוגמא, בבית המדרש. ושמא יש לקרוא: 'נִתְקוֹטְּטוּ כַּמְּלוּנָה', ו'כמלונה' מתאר את ההתקוטטות גופא, כמו: "נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר, וְהִתְנוֹדְדָה כַּמְּלוּנָה" (ישעיה כד כ), שהמלונה "עשויה מעצים קלים... וכשהרוח מכה באותה מלונה, היא מתנודדת אילך ואילך" (פירוש רד"ק, שם). ועדיין צ"ע.
אשמח לשמוע את דעת החברים בנוגע ל'נתקוטטו במלונה'.
וְרַב חִסְדָּא וְרַב הוּנָא / נִתְקוֹטְּטוּ בִּמְלוּנָה,
הִתְעַנּוּ אַרְבָּעִים / מִמַּעֲשִׂים הָרָעִים.
וכוונת הדברים לבבא מציעא לג ע"א: "בעי מיניה רב חסדא מרב הונא: תלמיד וצריך לו רבו מאי?", כלומר: מה דינו של תלמיד שרבו צריך לו מפני שיש בידו שמועות מפי אחרים, האם גם רב כזה קודם לאביו להשבת אבידה. השיב לו רב הונא: "חסדא חסדא, לא צריכנא לך! את צריכת לי עד ארבעין שנין. איקפדי אהדדי ולא עיילי לגבי הדדי. יתיב רב חיסדא ארבעין תעניתא משום דחלש דעתיה דרב הונא, יתיב רב הונא ארבעין תעניתא משום דחשדיה לרב חסדא". היינו: "חשב רב הונא בדעתו, כי רב חסדא על עצמו שאל, וכי הוא בעיניו תלמיד שצריך לו רבו, וכעס, והשיבו: רב חסדא, לא צריכנא לך לא לחדודך ולא לפלפולך! אתה צריך ללמוד ממני עד מלאת לך ארבעים שנה..." (שיטה מקובצת בשם פירוש רבינו חננאל).
אמנם איני יודע מהו 'נתקוטטו במלונה'. ושמא 'מלונה' משמש כאן בהוראת בית אכסניה או מקום לינה (בשונה מהוראתו המקורית: סוכה קטנה בשדה ללינת השומר; עי' ישעיה א ח, כד כ, ובמפרשים), ומסורת היתה בידי רבינו שהם נתקוטטו בבית האכסניה ולא, לדוגמא, בבית המדרש. ושמא יש לקרוא: 'נִתְקוֹטְּטוּ כַּמְּלוּנָה', ו'כמלונה' מתאר את ההתקוטטות גופא, כמו: "נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר, וְהִתְנוֹדְדָה כַּמְּלוּנָה" (ישעיה כד כ), שהמלונה "עשויה מעצים קלים... וכשהרוח מכה באותה מלונה, היא מתנודדת אילך ואילך" (פירוש רד"ק, שם). ועדיין צ"ע.
אשמח לשמוע את דעת החברים בנוגע ל'נתקוטטו במלונה'.