פורום אוצר החכמה

בספר משך חכמה בפרשתינו, וז"ל: והנה יש שתי אופני גאולות, האחת בעתה שזה אם לא זכו, ואז יתקיים ואת רוח הטומאה אעביר וכו' וגר זאב עם כבש...והאחת דאחישנה, והיא כאשר יזכו ויהיה דור שכולו זכאי ואז יהיה עולם כמנהגו נוהג ואין בין אלא שעבוד מלכויות בלבד, עכ"ל.

ובאמת זה חידוש גדול מאוד, אבל מצינו זאת כבר בשם רבינו הגר"א (ביאורי אגדות ברכות לד,ב: אבן שלמה יא,ו) דאמנם לא נחלקו ר' יוחנן ושמואל בסנהדרין צא,א, אלא כ"א דבר על זמן אחר, כי שני ימות המשיח הן, בתחילה ימות משיח בן יוסף, ואז אין החילוק בין עוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות, ואם זכינו היה מתחיל מתחילת האלף החמישי כמ"ש בע"ז ז,א ב' אלפים ימות המשיח, וע"ז אמרו בסנהדרין צח,א זכו אחישנה. ואח"ז באלף הששי כשיבוא הזמן 'בעתה' יבוא עשו עם גוג ומגוג ויפלו כולם ביד משיח בן דוד, ובימות משיח בן דוד יתקיים מה שנאמר ובלע המות לנצח וגו', וכל יעודי הנביאים, וזה הנקרא לעתיד לבוא, עכ"ד.

האם יש מקור קדום יותר לחילוק יסודי זה?

לכאו' מה שכותב במשך חכמה, לפי מה שכתבת, הוא תמוה מאד, אם זכו יהיה עולם כמנהגו, ולא לא זכו אזי יתקיימו כל ייעודי הגאולה? לכאו' צ"ל להיפך.
ועוד, לכאו' משמע מהגר"א שמדבר על ב' תקופות, ולא שני אופנים שונים.

ויש להאריך בזה עוד הרבה "אך כל הספרים מלאים בדבר זה", והרוצה יצא וילמד.

ע"כ צ"ל דלא פליגי, וכוונת המש"ח דגם אחר 'זכו אחישנה' דהוי בבחינת עכ"נ איכא בחינת 'בעיתה' ואכמ"ל.