פורום אוצר החכמה

תוכן כתב:לשניהם כמבואר מהמכתב.

איש_ספר כתב:אני לא מתאפק: בחדרי חדרים הם בזים ומגדפים את ר' יצחק הוטנר על מה שהם רואים אצלו כהתנהגות בלב ולב, אבל בשביל תעמולה מורידים גם אותו מהחבל.

איש_ספר כתב:תוכן העניינים לגליון לה

tocen gilyon 35.pdf

תוך כדי דיבור כתב:כנראה תשל"ז זה "בצעירותו"?
(ולפ"ז שמא ה"פרידה" [מה"כהן הגדול"] היתה בתשמ"ט...)

ציבור כתב:ההיתה לו זיקה לתורת חב"ד או לאדמו"רי חב"ד?
אשמח אם יאירו את עינינו.

רבטוב כתב:אם כבר כותבים על מהלך של הגרי''ה בהמאמרים . יסודם הם ממה שקיבל ושמע והדרך מהגראיה''ק בהיותו בימי בחרותו בארה''ק הלך כמעט כל שב'''ק בעת רעווא דרעווין לשמוע את המאמר והתרשם מאוד . ובדרך הזה בחר .וכמובן כדברי הרמ''ש לא הקפיד לומר דבר בשם אומרו.

רבטוב כתב:לספרו תורת הנזיר לקח ב' הסכמות אחד מהגראיה''ק ומהגרח''ע . במהד''ב שהדפיס היות שהעולם התורני הקצין ונעשה יותר קנאי השמיט את הסכמת הגראיה''ק .

מחולת המחנים כתב:

רבטוב כתב:לאחר שהגר"י הוטנר עזב את ארץ ישראל והיגר לארה"ב, זכה גם להסתופף בצילו של "המלאך", ויש שגורסים שדעתו כלפי הרב קוק השתנתה, וממילא לא חייבים לומר שהעולם התורני הקצין ועשה יותר קנאי, אלא שאולי הוא עצמו שינה את דעתו כלפי הרב קוק, ולכן השמיט את ההסכמה.
ייתכן לומר שאת שיטת הלימוד והעמקות בספרי המהר"ל לקח מהמלאך, שכידוע עורר הרבה במכתביו על החובה להגות בספרי המהר"ל, ומשום זאת גם בית מדרשו נקרא בשם "נתיבות עולם".

רבטוב כתב:אגב יש לי את ההתכבות הרבה אודות מבצע תפילין בכת''י בין הרמ''ש והגרי''ה ולא יודע איך להכניס אותם לרבים .אולי יכול לי מישהוא לעזור בעצה ותבונה

רבטוב כתב:לספרו תורת הנזיר לקח ב' הסכמות אחד מהגראיה''ק ומהגרח''ע . במהד''ב שהדפיס היות שהעולם התורני הקצין ונעשה יותר קנאי השמיט את הסכמת הגראיה''ק .

מרחביה כתב:

רבטוב כתב:לספרו תורת הנזיר לקח ב' הסכמות אחד מהגראיה''ק ומהגרח''ע . במהד''ב שהדפיס היות שהעולם התורני הקצין ונעשה יותר קנאי השמיט את הסכמת הגראיה''ק .

ישבב הסופר כתב:מי אנוכי כי ארהיב בנפשי לתקן את רבטוב, אבל כמדומה שרבי אלטר ליפשיץ חותנו של הרב הוטנר התגורר בבראנזוויל, ולא באיסט ניו יורק, וכן הגרי"ה התגורר שם.

פרק לג
שנת תרצ"ה

מתיבתא ר' חיים ברלין

בקיץ תרצ"ה באו אלי בעלי בתים והורים מישיבת ר' חיים ברלין ובקשו ממני לייסד מתיבתא, היינו מחלקה גבוהה ללימודי קודש ולהבדיל גם ללימודי חול (האי סקול). היו אסיפות אחדות והשתתפו גם איזה רבנים.

הר"ר יצחק נ"י שמידמן, שהי' מנהל ישיבת תורת חיים באיסט ניו יארק אמר לי, שאם יעלה בידי לייסד מוסד כזה בודאי ישלח את תלמידיו אלי.

כבר התדברנו עם הבע"ב של "סטאון עוו. תלמוד תורה", שיתנו לנו קומה אחת עבור המחלקה.

אמנם אחדים המרבנים דבראנזוויל ואיסט ניו יארק התקנאו ולא רצו שהשפעת ליובאוויטש תתרבה. התאספו בחשאי ולקחו את הר"ר יצחק נ"י הוטנר (הוא הי' אז א עלטערער בחור בלי זקן, אך הי' נודע ללמדן), והלכו לבע"ב של "סטאון עוו. תלמוד תורה" וביקשו שלא יתנו לנו את הבנין.

הם קיבלו תיכף את רבי הוטנר לר"מ ופתחו את הישיבה הנקראת כעת מתיבתא ר' חיים ברלין.

בתחלת ההתייסדות היו התלמידים באים אלי להשתתף בלימוד הדא"ח ובהתוועדויות, וגם הר"י הוטנר ביקש ממני לתת לו את השיחות לקוטי דיבורים שהיו מתקבלים מאטוואצק והמאמרים קונטרסים וקובצי התמים.
אך כעבור שנים אחדות התחיל להזהיר את התלמידים שלא יבואו להשתתף בלימודי דא"ח. וכשראה שאין נשמעים אליו בזה, איים עליהם שישלחם מן הישיבה, ולקח מהם תקיעת כף ושבועה שלא יבואו לביתי (כן סיפרו לי תלמידים שלו שבאו אח"כ ללמוד אצלינו).

עד כדי כך הי' הדבר קשה, שכשבא כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ הנה ונפתחה ישיבת תות"ל, עלה לי בכובד לפעול על כמה מהבחורים שלנו שיבואו ללמוד אצלינו בתות"ל, שפשוט יראו ממנו.
התלמידים סיפרו לי שהלך לבקר את הרבי מסאטמער, מוויזשניץ, מסקווער ועוד, ואח"כ אמר להם שהלך לכל האדמו"רים וקיבל מהם מה שאפשר לקבל מהם, וכעת יכול הוא לתת לתלמידיו מכל הדרכים שאפשר לקבל מהם אופני עבודת השי"ת, למען לא יצטרכו ללכת למקומות אחרים לחפש איזה חדשות בעבודת השי"ת.