פורום אוצר החכמה

בשורה טובה.
יצא לאור זה עתה שו"ת גבורות אליהו להגרי"א הענקין

אשמח לדעת אם יש מפתח שמות של המופיעים בספר.
תודה

יש בסוף הכרך הרבה מפתחות אבל לא מפתח אישים.
בכל אופן אין שם תשובה להגרא"ח צימרמן...


רק חלק ממעלות הספר החדש נמנות בשער. העיקריות הן שמסודר כאן כל תורתו של הגרי"א במקום אחד לפי סדר השו"ע (כולל הפסקי דינים ומנהגי ביהכ"נ) וכבר אין צורך לעיין בכמה מקומות כדי לבדוק, ושנוספו תשובות רבות מאד מכתיה"ק - למעלה מארבעים בכרך זה לבדו.
מהתשובות החדשות מעניינות מאד למשל אלה לגבי חשמל בשבת ודעת החזו"א.

וזה מראה הכריכה:

הרב תוכ"ד
תודה לך.

הרב הענקין זצ''ל הי' הפוסק בה''א הידועה בארה''ב .ע''י הלוחות קיר ולוחות כיס שעשה שהפיץ בכל בתי הכנסת בארה''ב .וכן הי' גר באיסט סייד וישב במשרד עזרת תורה .ביתו ומשרדו היו פתוחים כל היום לכל מאן דבעי . הוא פסק כפי שקיבל מבעל ערוך השולחן .שהי' הפוסק בליטא . כ''כ מסר נפשו לעזור לכל הי' איש החסד .איש האשכולות הי' מסור לכלל ישראל . כעבד נאמן ממש .

כיום ראיתי את הספר וראיתי שהרעיש שם על מנהג הישיבות לאכול לפני התקיעות [ומעשה יפה בענין נמצא בתחילת הספר בתולדותיו המענינות הערוכות בטו"ט ע"י הרב תוכ"ד] וכתב שמ"מ יש מקום להקל לפני תקיעות דמעומד שלדעתו הם חיוב רק "מדין חצוצרות" ולא מצות תקיעה דר"ה וכן כתב שם בעוד סימנים ולפו"ר [ואולי לא שמתי לב] לא ראיתי שציינו בהערות שם שכ"כ הריטב"א בר"ה ל"ד

מעניין ג"כ מכתבו של הגר"מ גיפטר שהובא שם שניסה להניאו מהעניין מחמת כבוד ראשי הישיבות ותגובתו התקיפה

וכ"ה בדרשת הרמב"ן לר"ה (ד"ה ועדין נשארה):

...כיון שיצאנו יד"ח תקיעות של תורה מיושב ולא נשאר עלינו אלא חובת ברכות שתקנו בהן תקיעות כדי שיעלה זכרונינו לטובה בשופר הו"ל כתעניות ובתקיעות כל שהו יוצאין ידי התרעה של ברכות ודי שיאמר באחת תקעו ובאחת הריעו וליכא הפסק ופסול כלל אלא שרצו הראשונים לתקוע על סדרן...

והוא מפירושו במלחמות (דף י"א ע"א), ושם תחילת הנוסח בזה"ל:

כיון שיצאנו ידי חובת תקיעות של תורה ואין כל יחיד ויחיד חייב בתקיעות לא נשאר לנו אלא חובת ברכות...

[וע"ע בראבי"ה ר"ה סי' תקמ"ד ובשו"ת הרשב"א ח"א סי' רצ"ה].

מש"כ "כבוד ראשי הישיבות", מסתמא קשור למנהג הישיבות להתפלל באריכות עצומה בתפילות ר"ה ויוכ"פ, וממילא מי שלא יאכל כלום נמצא חומרו קולו.

[וכמדומה שאפשר לצאת ידי שניהם, וכגון שיעשה קידוש על רביעית יין ליישב דעתו ויסמוך ע"ז שנחשב 'קידוש במקום סעודה', כדעת השו"ע בלי חולק בנו"כ, ואע"פ שהמ"ב הביא דברי רעק"א שיש מחמירים, מ"מ לגבי קידושא רבה ודאי שניתן לסמוך]

ובישיבת מרכז-הרב היה ידוע שהגר"ש ישראלי זצ"ל היה מחמיר ע"ע ולא אכל.

גאולה בקרוב כתב:[וכמדומה שאפשר לצאת ידי שניהם, וכגון שיעשה קידוש על רביעית יין ליישב דעתו ויסמוך ע"ז שנחשב 'קידוש במקום סעודה', כדעת השו"ע בלי חולק בנו"כ, ואע"פ שהמ"ב הביא דברי רעק"א שיש מחמירים, מ"מ לגבי קידושא רבה ודאי שניתן לסמוך].

לפי אדוננו הגר"א גם בקידושא רבה א"א אלא בפת גמורה, מה שלא שייך כמובן לפני התקיעות