פורום אוצר החכמה

כתב ביסוד התשובה לרבינו יונה, וז"ל: ויהיה מייסר עצמו בכפיית יצרו לתורה ולמצוות והן הם יסורין של אהבה, עכ"ל.

לכאורה יש כאן חידוש גדול בביאור ענין יסורין של אהבה, דיעויין ברכות ה,א שנחלקו אמוראים בהגדרתן אם היינו שאין בהם ביטול תורה או שאין בהן ביטול תפילה או שני האופנים, אבל בפשטות עצם ההגדרה היא כמש"כ רש"י שם בד"ה יסורין של אהבה, וז"ל: הקב"ה מייסרו בעולם הזה בלא שום עוון כדי להרבות שכרו בעולם הבא יותר מכדי זכיותיו. והמחלוקת הנ"ל היא מהו הסימן לכך שזה יסורין של אהבה כמבואר בסוגיא שם. ואילו בדברי רבינו יונה מבואר שגם יסורין שמביא ע"ע בכפיית יצרו נחשב ליסורין של אהבה, וצ"ע.

יתכן שרבינו יונה "חידש" סוג חדש של יסורין מאהבה שהאדם יכול להביא על עצמו כמסופר על ר' אלעזר ברבי ששמעון בפרק שביעי בבב"מ (השוכר את הפועלים) ועל אף היסורין למד תורה..(למרות שר' יונה דיבר על יסורין בכפיית יצרו ללימוד ולא על יסורין ממש)..