שינוי השניות בין שנה לשנה בלוח עיתים לבינה

[היא שיחתי]

שנה שעברה שמתי לב
והדבר חוזר על עצמו גם השנה
שבלוח עיתים לבינה יש שינוי בין שנה לשנה בשניות

יש שם חפיפה של החודש אחרון של השנה בלוח תשע"ג ותשע"ד
ובתאריך כו אלול תשע"ג כתוב בלוח תשע"ג כי הנץ יהיה ב6.20:30 כלומר שלושים שניות
ואילו בלוח תשע"ד כתוב על אותו תאריך בדיוק בתשע"ג כי הנץ יהיה ב15 שניות

לא בדקתי עוד שינויים אבל מסתבר שישנם

האם זה מחמת תזוזות בכדור הארץ בשנה החולפת?

[אוצר החכמה]

לא ברור על מה אתה מדבר
על אותו חודש בהפרש של שנה בעברי? א"כ ברור שיהיה הבדל יש הבדל של עשרה ימים. ובתקופה הזאת זה אמור להיות הבדל של כשבע דקות
אם אתה מדבר על אותו חודש ואותה שנה בלועזי הרי שיש הבדל של כרבע יום בין שנה לשנה (לכן עושים 29 יום פעם בארבע שנים) וזו סיבת העניין ההבדל אמור להיות בתקופה הזאת כעשר שניות.

[היא שיחתי]

אני מדבר על אותו יום אותו חודש ואותה שנה
תאריך כו אלול תשע"ג

[יעקב כהן]

אני מדבר על אותו יום אותו חודש ואותה שנה
תאריך כו אלול תשע"ג

א"כ אז מה כוונתך בזה:

האם זה מחמת תזוזות בכדור הארץ בשנה החולפת?

אולי סתם ב...

[היא שיחתי]

אני מדבר על אותו יום אותו חודש ואותה שנה
תאריך כו אלול תשע"ג

א"כ אז מה כוונתך בזה:

האם זה מחמת תזוזות בכדור הארץ בשנה החולפת?

אולי סתם ב...

זמן הנץ שנכתב בשנה שעברה היה משוער מתמטית לפי סיבוב כדור הארץ
במידה ובשנה זו הייתה רעידת אדמה ביפן שהסיטה את מסלול כדור הארץ בשינוי קל מאוד אזי תשתנה אף שעת הנץ וההשערה לא תעלה יפה

[אוצר החכמה]

אתה מתכוון ברצינות?

[עשוי לנחת]

יש שם חפיפה של החודש אחרון של השנה בלוח תשע"ג ותשע"ד
ובתאריך כו אלול תשע"ג כתוב בלוח תשע"ג כי הנץ יהיה ב6.20:30 כלומר שלושים שניות
ואילו בלוח תשע"ד כתוב על אותו תאריך בדיוק בתשע"ג כי הנץ יהיה ב15 שניות

אני מבין שכך זה בצפת, כי בעיר אחרת שבדקתי זה כן מתאים.

[אוצר החכמה]

שאלתי אם את מתכוון ברצינות ביחס לרעידת האדמה. אם רעידה יכולה לשנות משהו בכלל, יהיה מדובר בחלקי שניה קטנים, וברור שהתכנה המחשבת אינה יודעת דבר כזה. מעבר לזה שהנץ משתנה כתוצאה מהלחות באויר ומחושב לפי ממוצע, ובלוח עתים לבינה הנץ מעוגל לרבעי דקות.

[היא שיחתי]

שאלתי אם את מתכוון ברצינות ביחס לרעידת האדמה. אם רעידה יכולה לשנות משהו בכלל, יהיה מדובר בחלקי שניה קטנים, וברור שהתכנה המחשבת אינה יודעת דבר כזה. מעבר לזה שהנץ משתנה כתוצאה מהלחות באויר ומחושב לפי ממוצע, ובלוח עתים לבינה הנץ מעוגל לרבעי דקות.

יש דברים שמשנים התזוזה של כדור הארץ
אכן כפי שכתבת זה רק חלקי שניה קטנים
עכ"פ אשמח לשמוע הסבר אחר...







מומחי USGS: רעש האדמה טילטל במעט את כדור הארץ במסלולו (עדכון)
מאת אבי בליזובסקי 31 בדצמבר 2004 אין תגובות

רעש האדמה שגרם לגלי הענק היה כה עז – בעוצמה של מיליון פצצות אטום לדברי מומחים – והוא גרם לכדור הארץ להתנדנד מעט ממסלולו. מעריכים שגם איים באינדונזיה זזו מעט הצידה ממקומם הקודם

נתוני רעידת האדמה שחוללה את הצונאמי
נתוני רעידת האדמה שחוללה את הצונאמי


אם אתם מרגישים שכדור הארץ מסתובב יותר מהר, אולי זה בגלל הצונאמי

6/1/2005

ייתכן שרעש האדמה הקטלני שפגע בדרום מזרח אסיה האיץ באורח קבוע את מהירות הסיבוב של כדור הארץ – ובכך קיצר את אורך היום בשבריר שנייה – ואף גרם לכוכב הלכת להתנודד על צירו.

את ההשערה העלה ריצ'רד גרוס, גיאופיסיקאי מהמעבדה להנעת סילון של נאס"א בקליפורניה. גרוס סבור שתזוזת מסה לעבר ליבת כדור הארץ בזמן הרעש, שאירע ביום ראשון שעבר, הגבירה את מהירות הסיבוב של כדור הארץ בשלוש מיקרו-שניות (מיליונית השנייה), והטו אותו על צירו כ-2.5 סנטימטרים.

כאשר לוח טקטוני עצום-ממדים בקרקעית האוקיינוס ההודי נדחף מתחת לשפתו של לוח אחר, "התוצאה היא שכדור הארץ נעשה דחוס מעט יותר, ועל כן הסיבוב שלו הואץ", אמר גרוס.

לדבריו, השינויים שהמודל שלו מנבא ככל הנראה זעירים מכדי שייקלטו ברשת לוויינים לאיכון גלובלי, שמודדת דרך קבע שינויים בסיבוב כדור הארץ. אבל הוא הוסיף שהנתונים מרשת הלוויינים עשויים לחשוף את התנודה הקלה בצירו של כדור הארץ.

הקטבים של כדור הארץ חגים בעת סיבובו במסלול שטווח הסטייה שלו כעשרה מטרים, כך שתנודה נוספת של 2.5 סנטימטרים אינה עתידה להביא לשינויים ארוכי טווח, אמר גרוס. לדבריו, "כדור הארץ רגיל לשינויים בסיבובו. הסיבוב אינו מדויק עד כדי כך. כדור הארץ ממילא מאט לפעמים ומשנה את מהירות הסיבוב".

כשהסטיות הזעירות הללו מצטברות, מומחים לחקר כוכבי לכת מוסיפים שנייה לסוף השנה. הדבר לא נעשה זה שנים רבות.

מדענים משערים זה זמן רב ששינויים בפני השטח של כדור הארץ, כמו תנודות בגאות, במי התהום ובמזג האוויר, יכולים להשפיע על סיבוב הכדור. עד כה לא היו להם מדידות מדויקות שיוכיחו זאת, אמר הירו קנמורי, סייסמולוג במכון הטכנולוגי של קליפורניה. "אפילו לאירוע גדול מאוד יש השפעה זעירה", אמר קנמורי. "קשה מאוד לשנות את מהירות הסיבוב של כדור הארץ באופן משמעותי".

[אוצר החכמה]

תשובת הרדא"ס בעל לוח עתים לבינה:

זה לא קורה בכל שנה אלא אחת לכמה שנים
וזה נובע מעדכונים שונים שנעשים או על ידי בעלי לוחות חי בתוכנת הנץ שלהם
וכן מעידכוני רפרקציה ודוייקם שנעשו בה על ידי הרב מנת בשנה האחרונה
שינויים אלו גורמים לשינוי של שניות בודדות, ואלו גורמים לשינוי בעיגול ברבע דקה, כי אם למשל בשנה שעברה היה הנץ ב6:20:22 שניות ובלוח נקבע ל15 שניות, ועתה עודכן ל25 שניות, יוצג ל30 שניות וכדומה, הכל משינוי של 3 שניות

[היא שיחתי]

יישר כח!
ממה נגרמים השינויים בין הרפרקציה המשוערת לזו המעשית?

[משולש]

אני הבנתי שהוא מעדכן כל חודש את הנתונים של רום השמש על פי מצב הטמפרטורה והלחץ הברומטרי. (שהם גורמים לשינוי ברפרקציה)
אבל הבעיה שהוא מודד למטה, ועיקר השינויים האלו תלויים במצב האוויר למעלה ולא כאן.
מה גם שהבנתי שהמחקרים על שינויי הרפרקציה לפי לחץ ומזג אויר אינם מדויקים ועדיין בגדר ניסיוני.

[אוצר החכמה]

הרב מנת בהקדמתו לספרו מסביר שהשינוי העיקרי תלוי במזג האויר, וממילא אי אפשר באמת לדעת את זה מראש, התיקונים מתייחסים כנראה לחישובי הממוצעים.

[ברזילי]

השאלה היא אם יש טעם לדייק בקביעת הממוצע עד כדי שניות ספורות, כשהסטיות היומיומיות מן הממוצע גדולות הרבה יותר. לדוגמא, נניח שהוא תיקן את הטמפרטורה הממוצעת בזמן הזריחה בחודש תשרי מ 24 מעלות ל-23.8 מעלות. הטמפרטורה בפועל בכל יום ויום נעה בין 20 ל-25 מעלות. מה הועיל התיקון?

[אוצר החכמה]

לדעתי מבחינה מעשית אכן אין לזה כ"כ ערך. מנקודת המבט של מכין לוח בסופו של דבר רמת השגיאות תפחת במשהו.

אני לא יודע אם השפעת הטמפרטורה ברמה של כמה מעלות היא זאת שמשנה בצורה משמעותית או הלחות באויר, אבל לעניין קושייתך אין בזה נפ"מ.

[ברזילי]

אכן תקטן במשהו, אך מאחר שפיזור השגיאה הכולל מתנהג כמו שורש סכום ריבועי השגיאות, תיקון של הממוצע (בטמפרטורה, לחץ, לחות) בשיעור שהוא עשירית מהפיזור בין יום ליום (לדוגמא), יקטין את השגיאה הטיפוסית רק בחצי מאית, ולכן בכל עבודה מהסוג הזה אין שום טעם לדייק בגורם אחד כאשר השגיאה המגיעה מגורם אחר גדולה הרבה יותר.

[דניאל]

אולי אין טעם מבחינה מעשית, אבל מי שמכין לוח מנסה לעשות מה שהוא יכול...

[ברזילי]

אולי אין טעם מבחינה מעשית, אבל מי שמכין לוח מנסה לעשות מה שהוא יכול...

אם אני צודק, זו מסוג הטעויות שמשרשים בשנה א...
לא שאני חושב שזה באמת נחוץ, אבל אם כבר מנסים לדייק, תרומה משמעותית הרבה הרבה יותר לדיוק היתה לתת למשתמשים המתקדמים אפשרות להזיז את הזמן לפי הטמפרטורה (נניח), כלומר לומר בכל חודש לפי איזו טמפרטורה (ממוצעת) חושבה הרפרקציה, וכמה שניות יזוז זמן הנץ לכל מעלת סטיה מן הממוצע.

אגב, עד כמה שאני זוכר, ההבדל ברפרקציה בין הממוצע העולמי לנתוני ישראל הוא כשלש דקות-מעלה, שהם בסך הכל 12 שניות לערך. כך שאני מנחש שתיקונים קטנים בטמפרטורה\לחץ\לחות יכולים להשפיע יותר משתיים-שלש שניות. בעיה יותר משמעותית היא שהרפרקציה המחושבת בדרך כלל מתיחסת לקרן המגיעה מן האופק המישורי. כאשר מחשבים את הנץ הנראה, לזווית ראיה שאיננה שטוחה, הערכים משתנים לגמרי (נדמה לי שהעיר בזה ד"ר מנת זה מכבר, אינני יודע אם וכיצד פתרו את הבעיה, ככל שזו בעיה בכלל)

[היא שיחתי]

מה שמתחדש לי כאן בעיקר הוא שאי אפשר לסמוך על הלוח ברמה של שניות גם אם אתה מחזיק שעון מדוייק

[היא שיחתי]

גם השנה ניתן לראות שינוי בהנץ החמה בכו אלול ובראש השנה של 15 שניות קדימה

[456456]

מה פשר השינוי בין לוח עיתים לבינה לשאר הלוחות בזמני היום (הפרשים של דקה ויותר)?
זה פשוט ששאר הלוחות כותבים מראש 'לחומרא' ומקדימים את זמן השקיעה וקר"ש וכו'?