"שכחתי מלפרש המשנה והנני מפרשה כאן"

[שיבר]

מילים אלו כתב רש"י הק' בפירושו עמ"ס שבועות דף מב. מרחק רב מהמשנה גופה שהודפסה בדפוסים מרחק של דפים אחדים.
ממשפט זה מוכח כי שהמשניות היו סדורות לפניו כפי שהם לפנינו - כל המשניות שבפרק מודפסים בראשו, שלא כבמקרים אחרים.

שאלתי היא : הרי פירש"י קרוב לודאי אינו תמליל של שיעור על הדף שהוא מסר בביהכ"נ, (מאידך גם לא היו בתי דפוס שנוכל לומר שכל דף שפירש מסר מיד לבית הדפוס והשינוי כרוך בטירחא והוצאה כספית) אם כן מדוע אפוא רש"י לא נטל את הדף בו פירש את המשנה והוסיף בשוליו את הדיבורים המפרשים את ההמשך?

ושאלה נוספת לי הקשורה לחוקי האתיקה של עורכי הספרים: האם לא מן הראוי - למען הלומדים, שיבינו את דברי המשנה - להעביר את דיבורי רש"י הללו ולהשימם במקומם (מה שלמרבה הפליאה לא ההין לעשות שום דפוס, גם מאלו המתחדשים של הדור האחרון)?

[חכם באשי]

ה'שכחתי לכתוב למעלה' או 'שכחתי לעיל' וכדומה מצויים בהרבה מאוד כתבי יד שמתקופת הראשונים. כך שרש"י אינו יוצא דופן כלל.
אמנם אתה צודק מדוע מעתיקים מאוחרים לא העבירו את פירושו למקומו הנכון.
ושאלתך מתעצמת לנוכח הידוע, שבאיזורי אשכנז וצרפת (ובזמנים מסויימים אף באיטליה) נהגו המעתיקים להתערב בנוסח הטסקס שהעתיקו (הדברים ידועים, עי' לדוגמא, כנסת מחקרים, א, במאמר 'ספרייתם של חכמי אשכנז').

ולשאלתך

שאלה נוספת לי הקשורה לחוקי האתיקה של עורכי הספרים: האם לא מן הראוי - למען הלומדים, שיבינו את דברי המשנה - להעביר את דיבורי רש"י הללו ולהשימם במקומם (מה שלמרבה הפליאה לא ההין לעשות שום דפוס, גם מאלו המתחדשים של הדור האחרון)?

הדפוסים האחרונים חוששים מלשנות מהדפוסים הקודמים ובמיוחד מזה הנדפס בדפוס האלמנה ראָם ובניה (המשכילים למחצה!), משום התהליך שרי"ש שפיגל מכנהו 'התקדשות דפוס ווילנא', עי' בספרו עמודים בתולדות הספר העברי, א.

[יאיר]

אני לא הבנתי דבר אחר..הרי לפי הידוע לי רש"י הוציא כמה"מהדורות" לפירושו (6/7/8/9)..ומדוע רש"י עצמו לא "תיקן" את פירושו..

[img770]

ב"רש"י חייו ופירושו", ח"ג ע' 630 כותב שמילים אלה לא יצאו מקולמוסו של רש"י אלא המדפיס הוסיפן מדעתו. עיי"ש.

[חכם באשי]

אין לסמוך על ספר 'רש"י חייו ופירושו', ובוודאי לא בעניינים אלו. וד"ל.

[גימפעל]

ראיתי שיש מחלוקת החוקרים בעניין זה,
לפי ר"י לויפר רש"י כתב זאת, ולפי רי"ש שפיגל המעתיקים כתבו זאת.

[י. אברהם]

ס' משונצינו ועד וילנא

שכחתי.PDF

(158.7 KiB) הורד 189 פעמים

[אהרן תאומים]

ייש"כ מעניין מאוד התיאוריה הזו, מתרצת כל מיני תמיהות

[י. אברהם]

האם זה מדברי רש"י בעצמו ונמצאים בכל הכת"י?

שכחתי.PNG (116.58 KiB) נצפה 1283 פעמים

[אהרן תאומים]

אני מפחד לעמוד במקום גדולים, אבל ניסיתי להפעיל בעניין זה גם כן את שיטת עבודתי ברש"י, והנה בתחילת עמוד זה עצמו בגמרא מתברר לנו תעתועיו של המוח מה זוכרים מה שוכחים ומה נזכרים, אמר רמי בר חמא הא אמרת כל מילתא דלא רמיא עליה דאיניש לאו אדעתיה א''ל רבא קצותא דתרעא מידכר דכירי אינשי, וברש"י דלא רמיא עליה דאיניש. והאי נמי לא רמיא עליה לומר באיזה ענין פרעם אלא פרעתי' סתמא הלכך לא נזכר וסבור שכך השער ולא הוחזק כפרן ונשבע שפרעם מכל מקום:
(עוד רש"י מעניין היכול ג"כ להיקשר לכאן בעבותות הלשון (דף מז:) קרב לגבי דהינא ואידהן. אם נגעת במשוח בשמן תהא. גם משוח בנגיעתו כלומר פרת הוא קטן משלש נהרות שהוא מנוי אצלם לבסוף והנהר הרביעי הוא פרת (בראשית ב) וכאן הוא קורא אותו נהר גדול בשביל שהוא נזכר כאן על שם א''י שהיא חשובה נזכר גם הוא בחשיבות דהינא לשון שמן ומשיחה (ישעיה לד) הודשנה מחלב מתרגמינן אתדהינא:)

ולמעשה גם כאן רש"י נזכר כביכול לקראת סוף דיוני הגמרא על משנה זו, והד"ה האחרון ברש"י כביכול על המשנה מפרש רש"י - מפרש בגמרא,

עוד מצאתי שיכול להתאים לעניין זה בדף מ ע"ב (ג"כ סמוך ונראה)תנינא. במסכת קדושין נכסים שאין להם אחריות זוקקין את הנכסים שיש להן אחריות לישבע עליהן: הכא עיקר. דכולה מסכת בהלכות שבועה: וההיא. דקדושין: אגב גררא נסבה. איידי דתנא התם נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף בלא משיכה תני בהדייהו שאף הם זוקקין את הנכסים שיש להם אחריות לשבועה: אדמון היא. דבעי הודאה ממין הטענה ומיהו היכא דטענו שנים והודה לו באחד מהם חייב והא דאדמון במתני' היא מיהו הכא במסכת שבועות לא מפרשין בגמרא במאי פליגי אבל בפרק בתרא דכתובות (דף קח:) מפרשינן דבהכי פליגי:

היוצא מכל זה שיתכן ולרש"י אירע לפעמים שחזר להשלים פירוש שנשמט או שלא פירש, אבל היות וכאן בעמוד מדובר בעניין זיכרון החליט לשבץ ולכתוב זאת בעמוד זה ששכח, וכן נלמד שלפעמים מיקום הפירוש הוא אגב גררא, ולפעמים שנזכר, וכו'