פורום אוצר החכמה

"בענין ספר 'מכלול המאמרים והפתגמים' שאלו לרבנו אם ראוי להחזיק ספר זה. אמר רבינו, וכי אתה זוכר הכל? גם אחרי שלומדים עדיין זקוקים לזה... אח"כ שאלו שוב אם יש חסרון להחזיק ספר זה והתפלא: חסרון? אדרבה, מעלה. צריך להכיר לו טובה שהוא חוסך זמן של חיפוש"
<עמ' כה>

"בהא דאמרו 'כל המלמד את בתו תורה כאלו מלמדה תפלות' אמר רבינו שמסתמא שלא בעיון מותר.
וסיפר שפעם אחותי רצתה ללמוד עמי גמ' ושאלו לחזו"א אם מותר והשיב באקראי מותר. למדתי איתה סוגית תגרי לוד (ב"מ נ"א) בתחלה עוד החזיקה בחשבון אח"כ כבר לא הצליחה"
<עמ' כז>

"רבינו סיפר ששמע לפני שנים רבות מהרב ריף זצ"ל על הפסוק פר' כי תשא 'ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל, דלכאו' מה נכנס פסוק זה בפרשת חטא העגל. אלא ללמדנו שאף שיהושע היה תלמידו של משה רבינו [ולכאורה היה צריך למחות על כבוד רבו, ועקירת הדת. קלוני'] לא עשה מחאות והפגנות אלא ישב ולמד, ללמדנו שתפקידם של הת"ח לשבת וללמוד ולא להתעסק במחאות"
<עמ' לו>

"סיפר רבינו: אמא שלי מאד דאגה לי ועזרה לי לחתן את בתי הראשונה וכבר היתה אז חולה ואמרה מי יודע איך אני אסתדר בהמשך ומה יהיה אח"כ, ולבסוף בכל ילד היה הנס שלו. וסיפר שפעם אחת הביאו לי לכתוב הערות על ספר 'הרוקח' [הכונה לפירוש המיוחס להרוקח עה"ת עם הערות הגרח"ק. קלוני'] ואמרו לי (אלו ששידכו זה) אל תדבר על הכסף. כך משך שנה כתבתי כל ערב ההערות ולבסוף סיימתי והבאתי להם ופרוטה לא נתנו לי. כך עברו חמש שנים. כששידכתי את בתי לפתע הביאו כסף בדיוק אותו הסכום שהתחייבתי עבור השידוך שלה"
<עמ' לח>

"סיפר רבינו: פעם הג"ר אלעזר טורצין לא יכל לפתוח הפקק של הבקבוק, אמרתי לו תביא פטיש ואפתח לך, ודפק רבינו עם הפטיש על הפקק ונפתח הבקבוק. ושאל מהיכן אני יודע אמרתי לו מהל' שבת סי' שי"ד סעיף ד' ברזא שבחבית ואין אדם יכול להוציאה, מותר ליקח ברזא אחרת ולהכות באותה ברזא לצורך לשתות יין בשבת"
<עמ' מב>

"שאלו לרבינו... 'ויהיו נכסיו ונכסינו מוצלחים וקרובים לעיר', איזה נכסים יש להרב? השיב: הספרים. ושאלו: א"כ מהו קרובים לעיר? אמר: אפשר בקל להוציא מהארון.
<עמ' מו>

"שאלו לרבינו בדבר אחד שהדליק האור בשוגג בשבת, ושואל מה לתקן. אמר רבינו לחזור על הל' שבת, והוסיף שכן הורה אביו. אבל היה פעם שהרבנית סיפרה שאלמנה שואלת, רבינו אמר שזה שום דבר, מסתמא היה מתעסק"
<עמ' נה>

"אבא שאל לרבינו אם לקנות אופניים לילדים, השיב רבינו בבדיחותא: תקנה להם עז או כבש, רק בהמות טהורות (כי רבינו שולל להרגיל ילדים ברכיבה על אופניים).
<עמ' קיג>

"פעם כתבתי לאחד תשובה קצרה כדרכי, והחזיר לי מכתב שזה לא יפה לכתוב כל כך בקצרה, אתה לא יכול לכתוב כמה שורות? איפה כבוד התורה?
- הבנתי שמדובר באיזה אדם מכובד, השבתי לו: מהיכן אני אדע במי מדובר בילד בזקן או במופלא סמוך לאיש, ועכשיו כבר יש לך כמה שורות"...
<עמ' קלט>

"אחד אמר קמי רבינו שרוצה לקנות דירה בבית שמש. רבינו שאל: איזה בית שמש, של יהודה או של דן?"
<עמ' קסג>

"עוד סיפר רבינו, שהיה אחד באמריקה בשם הרב בערל רוטשטיין, ששלח לי לכתוב הגהות ומראה מקומות וכדו' על תשו' הרי"ף וכתבתי לו, ובעיקר כתב הגר"ב ויינטרוב זצ"ל ואני עזרתי לו. ואח"כ ביקש שאשלח לו את הדפים דרך ספינה ולבסוף הכל טבע בים, והוא כבר שלח הכסף מראש ומזה השאתי את בתי" <עמ' לח>

"בביקור חג של רבינו אצל חמיו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שאל הגרי"ש את רבינו בגמ' ברכות לז א' אמר ליה רבן גמליאל עקיבא עד מתי אתה מכניס ראשך בין המחלוקת, מהו הלשון עד מתי דמשמע דכבר אינו פעם ראשונה, מתי הי' עוד דבר זה [דהוה לי' למימר למה אתה מכניס], ויישב רבינו ע"פ התוספתא בדמאי פ"ה הכ"ו מעשה שנתכנסו רבותינו לעיירות של כותים שע"י הירדן והביאו לפניהם ירק קפץ ר"ע ועשרו ודאי, א"ל ר"ג עקיבא היאך מלאך לבך לעבור על דברי חברך או מי נתן לך רשות לעשר כו', וההיא דברכות זה הפעם השניה"

קלונימוס הזקן כתב:י.

"אחד אמר קמי רבינו שרוצה לקנות דירה בבית שמש. רבינו שאל: איזה בית שמש, של יהודה או של דן?"
<עמ' קסג>

קלונימוס הזקן כתב:ח.

"אבא שאל לרבינו אם לקנות אופניים לילדים, השיב רבינו בבדיחותא: תקנה להם עז או כבש, רק בהמות טהורות (כי רבינו שולל להרגיל ילדים ברכיבה על אופניים).
<עמ' קיג>

קלונימוס הזקן כתב:ב.

"בהא דאמרו 'כל המלמד את בתו תורה כאלו מלמדה תפלות' אמר רבינו שמסתמא שלא בעיון מותר.
וסיפר שפעם אחותי רצתה ללמוד עמי גמ' ושאלו לחזו"א אם מותר והשיב באקראי מותר. למדתי איתה סוגית תגרי לוד (ב"מ נ"א) בתחלה עוד החזיקה בחשבון אח"כ כבר לא הצליחה"
<עמ' כז>

מבקש אמונה כתב:

קלונימוס הזקן כתב:ח.

"אבא שאל לרבינו אם לקנות אופניים לילדים, השיב רבינו בבדיחותא: תקנה להם עז או כבש, רק בהמות טהורות (כי רבינו שולל להרגיל ילדים ברכיבה על אופניים).
<עמ' קיג>

מה טעם?

יד לפה כתב:איני יכול לצטט מלשונו אחר שרק עלעלתי בו על דוכן המכירות ..
אבל התפעלתי ממה שכתב שם, שאמר הגר"ח: צריכים ללמוד בלי לחץ
אם הייתי מרגיש שעכשיו אני חייב ללמוד ברצף, לא הייתי מסוגל ללמוד אפי' דקה אחת.
וכשאני יודע שיכולני להפסיק מתי שארצה, אני יכול ללמוד גם עשר שעות ברציפות.
וחזו גברא רבא מאי דקמסהיד אנפשיה..

גאולה בקרוב כתב:מה שציטט היד לפה, היה שווה כל הספר הנ"ל אפילו רק בשביל זה!

קלונימוס הזקן כתב:א.

"בענין ספר 'מכלול המאמרים והפתגמים' שאלו לרבנו אם ראוי להחזיק ספר זה. אמר רבינו, וכי אתה זוכר הכל? גם אחרי שלומדים עדיין זקוקים לזה... אח"כ שאלו שוב אם יש חסרון להחזיק ספר זה והתפלא: חסרון? אדרבה, מעלה. צריך להכיר לו טובה שהוא חוסך זמן של חיפוש"
<עמ' כה>

אגב, בעמ' נא, תחת הכותרת 'כיצד מעסיק רבינו את ילדיו הקטנים כשחולים?' מובא הסיפור הבא:
"סיפר בנו הרה"ג ר' אי"ש שליט"א שזוכר מילדות שהרגיש לא טוב וכן אביו, ושכבו במיטה עם חום. אביו אמר לו שיקח את הספרים 'מכלול הפתגמים' וכל דבר ששאל אמר לו אביו היכן זה כתוב, ואם היה משיב לו 'זה אני לא יודע כנראה שזה זוהר', התברר באמת שכך היה ונמצא בזוהר".

בתוך הגולה כתב:[בנו ר' שלמה בהספד אמר בנוסח מעט שונה (לילות שבת ורצה לשחק עם הילדים)].

קלונימוס הזקן כתב:ויש ליישב בקל. ילדותו של הרה"ג ר' אי"ש מוקדמת יותר.