ד"ר מזר מוסיפה כי מעולם לא התגלה בחפירות מדליון זהב כזה ומדהימה לא פחות הופעתו של ספר התורה כסמל לצד מנורת שבעת הקנים "בעשרות דוגמאות, ובכללן רצפות של בתי כנסת עתיקים מופיע דגם מנורת שבעת הקנים כשמשני צדדיו סמלי השופר, ארבעת המינים, מחתה או אמפורה (כלי חרס). במדליון הזהב מהעופל מופיע באופן נדיר סמל ספר התורה, שככל הנראה מבטא את השימוש שנעשה במדליון הזהב לקישוט ספר תורה בבית כנסת".
זו הפעם הראשונה שמתגלים קישוטים לספר תורה מזמן כל כך קדום. עד כה נדמה היה שקישוטי ספר תורה הם נוהג מאוחר יחסית, מימי הביניים, אך כעת מתברר שזה מנהג קדום שהיה נהוג כבר בתקופה הביזנטית.
חכם באשי כתב:היא שיחתי,
אינני יודע אם נתכוונת ללעוג לי או לא, אך אומר לך, שהצעתי את פרשנותי לאחד מגדולי הארכיאולוגיים והמומחים לאמנות יהודית מהעת העתיקה, והוא הודה לי. ואף הוסיף, שיודיע את הדברים למנהלת החפירות, ד"ר אילת מזר.
כלל יסוד בחקר האמנות: השוואה. וכאן השוואת המדליון למשנהו (מהמוזיאון בלונדון) ולממצאי אמנות אחרים המתארים לצידי המנורה את הלולב והשופר, מוכיחה שאין כאן ספר תורה אלא לולב בעל אגד רחב מאוד.
שים לב, שבכך גם יובן ה'מותנים הצרות' המופיע באגד הלולב שלפנינו, שנוצר בעקבות קשירת האגד באמצעו. וזה ממש כמתואר במטבעות בר כוכבא, כפי שפירש לנכון פרופ' זהר עמר (בספרו על ארבעת המינים), אלא שבתיאור שבמטבעות האגד נקשר הדוק יותר, כנראה, ובגלל זה המותניים יותר צרות מזה שלפנינו.
חכם באשי כתב:מדוע שלא נניח שקישטו את השופר מבחוץ באיזה עיטור מוזהב וכדומה, באופן שלא שינה את הקול? יש בכך בעייה הלכתית?
.
היא שיחתי כתב:חכם באשי כתב:מדוע שלא נניח שקישטו את השופר מבחוץ באיזה עיטור מוזהב וכדומה, באופן שלא שינה את הקול? יש בכך בעייה הלכתית?
.
לא זוכר בדיוק
סוגיה בראש השנה כז.
עכ"פ פה השופר (וקצהו) גם מעוטרים, זה נראה לי פוסל בוודאי
חכם באשי כתב:הקביעה שהמדליון שימש כעיטור לדבר מה נסמכת, להבנתי, על שרשרת הזהב הצמודה למדליון.
ואם המדליון נתלה כדי לעטר משהו מסויים, ייתכן בהחלט שזה היה לספר תורה, אלא אם כן יש בידי החכמים מטרת קישוט אחרת.
חכם באשי כתב:היא שיחתי כתב:חכם באשי כתב:מדוע שלא נניח שקישטו את השופר מבחוץ באיזה עיטור מוזהב וכדומה, באופן שלא שינה את הקול? יש בכך בעייה הלכתית?
.
לא זוכר בדיוק
סוגיה בראש השנה כז.
עכ"פ פה השופר (וקצהו) גם מעוטרים, זה נראה לי פוסל בוודאי
במחילה, עיניים לי וראיתי כי דווקא שני קצותיו של השופר - אינם מעוטרים. צא וראה!
(העיטור ניכר בהבלטתו)
חכם באשי כתב:אפשר לשער כל מיני השערות על יעודו של המדליון. הנה אחת ממני: באותם זמנים היה מקובל שאדם אחד היה מוכר את הלולבים לפני סוכות, את החנוכיות (של שבעה קנים?!..) לפני חנוכה ואת השופרות לפני ראש השנה. והוא תלה את המדליון על צווארו כדי שיהיה ניכר מקצועו...
איש.dot כתב:לעצם הענין - נפלאתי שלא התפתח כאן דיון על צורת המנורה המצויירת, וכפי שכבר כתבו בדרכי האתרים, שמוכיחה לכאורה על עיגול קני המנורה ולא אל אלכסונן!
חכם באשי כתב:איש.dot כתב:לעצם הענין - נפלאתי שלא התפתח כאן דיון על צורת המנורה המצויירת, וכפי שכבר כתבו בדרכי האתרים, שמוכיחה לכאורה על עיגול קני המנורה ולא אל אלכסונן!
אין מה לדון בכך. 95 אחוז מהתיאורים הקדומים (עד המאה השביעית-שמינית) מתארים את המנורה בקנים עגולים. החריגים הם - קנים אלכסוניים.
חכם באשי כתב:אין מה לדון בכך. 95 אחוז מהתיאורים הקדומים (עד המאה השביעית-שמינית) מתארים את המנורה בקנים עגולים. החריגים הם - קנים אלכסוניים.
אלי_ש כתב:רק 95? אני חשבתי שיותר. חוץ מהציור של הרמב"ם, יש ממצא ארכיאולוגי שבו קני המנורה אלכסונים ולא עגולים?
חכם באשי כתב:שים לב, שבכך גם יובן ה'מותנים הצרות' המופיע באגד הלולב שלפנינו, שנוצר בעקבות קשירת האגד באמצעו. וזה ממש כמתואר במטבעות בר כוכבא, כפי שפירש לנכון פרופ' זהר עמר (בספרו על ארבעת המינים), אלא שבתיאור שבמטבעות האגד נקשר הדוק יותר, כנראה, ובגלל זה המותניים יותר צרות מזה שלפנינו.
חכם באשי כתב:1. לא חדלון ידים. קו זה מופיע בהרבה הִקרויות מהעת העתיקה, ונחלקה הפרשנות לגביו. יש אומרים שזה סמל לחורבן הבית (טעם דחוק לטעמי) ויש אומרים, שהאמנים תיארו את המנורות שבבתי הכנסיות שלהם (שנעשו כזכר למנורת המקדש), ושם היה ה"קו" כדי לחזק את הקנים שלא יתפרקו.
חכם באשי כתב:4. שוב, בהרבה תיאורים מאותם זמנים מופיע הלולב פרוד-ההוצים (דוגמא מפורסמת, הפסיפס בבית הכנסת ביריחו). אולי הם נהגו כך? הרי כדומני ר' יהודה במשנה סובר שאין כל בעייה בכך.
איש.dot כתב:חכם באשי כתב:1. לא חדלון ידים. קו זה מופיע בהרבה הִקרויות מהעת העתיקה, ונחלקה הפרשנות לגביו. יש אומרים שזה סמל לחורבן הבית (טעם דחוק לטעמי) ויש אומרים, שהאמנים תיארו את המנורות שבבתי הכנסיות שלהם (שנעשו כזכר למנורת המקדש), ושם היה ה"קו" כדי לחזק את הקנים שלא יתפרקו.
אם כך, מה תטען לחב"דניקים שיאמרו שכל הציור אינו אלא תיאור של המנורות שבבתי-הכנסת, ואין בו כלל כדי ללמד על המנורה שבביהמ"ק? כמדומני זו הטענה המרכזית של האדמו"ר זצ"ל (בהלינקים שהבאתי לעיל). אמנם יש לומר בד"א, שאת מנורות בתי-הכנסת עשו בציור כללי כמו של מנורת ביהמ"ק אך לא דקו בפרטים, ואם כן יש מכאן קצת הוכחה. והוא חלש.
חכם באשי כתב:ומי אמר לך מהו בדיוק ה"יאגדנו מלמעלה", האם הכוונה לסגור ממש ממש?
איש.dot כתב:חכם באשי כתב:4. שוב, בהרבה תיאורים מאותם זמנים מופיע הלולב פרוד-ההוצים (דוגמא מפורסמת, הפסיפס בבית הכנסת ביריחו). אולי הם נהגו כך? הרי כדומני ר' יהודה במשנה סובר שאין כל בעייה בכך.
סוכה כט, ב במשנה: "נפרדו עליו כשר; רבי יהודה אומר יאגדנו מלמעלה". והק"ל.
קומי_אורי כתב:כ"כ הרבה תובנות, ואף אחד לא השיב לשאלה פשוטה: מהו הכובע שבראש ה"לולב" שמקביל בדיוק ל"כובע" למטה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 528 אורחים