פורום אוצר החכמה

שים שלום ושלום רב.

ראיתי בעבר, (אולי בספרו של ר"ש' טל בעל רינת ישראל) ששתי נוסחאות אלו נהגו במקומות מסוימים בכל התפילות, והחידוש לדידן כמובן על שלום רב, שהיה נאמר גם בשחרית. ונוסח אשכנז של שים שלום בשחרית ושלום רב במנחה ערבית, - כמו הרבה דברים אחרים - יסודו בשיטת הלכך נימרינהו לתרוויהו.

בספרי המלקטים הובא ששאלו לחכמים מי שאוחז בשחרית בשמו"ע של לחש והש"ץ מגיע לקדושה, והוא רוצה להזדרז להספיק אמירת קדושה עם הציבור האם מותר לו לומר שלום רב במקום שים שלום, וכמדומה שהתשובה הרווחת שלא יאמר שלום רב. וכאן הבן שואל, אם אכן כמו שנכתב, האם הוראה זו בעינה עומדת?

איש_ספר כתב:ראיתי בעבר, (אולי בספרו של ר"ש' טל בעל רינת ישראל) ששתי נוסחאות אלו נהגו במקומות מסוימים בכל התפילות, והחידוש לדידן כמובן על שלום רב, שהיה נאמר גם בשחרית. ונוסח אשכנז של שים שלום בשחרית ושלום רב במנחה ערבית, - כמו הרבה דברים אחרים - יסודו בשיטת הלכך נימרינהו לתרוויהו.

אם זכרוני אינו בכזיב, במנהג א"י הקדמון נהגו לומר בכל התפילות 'שלום רב', והם כלל לא הכירו את הנוסח (הבבלי) 'שים שלום'.

כאן הוא מסביר ששים שלום הוא הנוסח העיקרי, ולכן אין לשנות.

מעניין לעניין: באשכנז נהגו לומר 'שלום רב' גם במנחת שבת, דלא כמנהגנו.

גם בפולין כמובן.

איש_ספר כתב:גם בפולין כמובן.

והיכן התגורר הרמ"א שכתב בסימן קכז סעיף ב: "ונהגו לומר בשחרית שים שלום וכן כל זמן שאומר אלהינו כו', אבל בלאו הכי מתחילין שלום רב; ויש מתחילין שים שלום במנחה של שבת, הואיל וכתיב ביה באור פניך נתת לנו, שהיא התורה שקורין במנחה בשבת (הגהות מיימוני פ"ח מהלכות תפלה)"?

הרמ"א מציין כאן מנהג שהיה נהוג (אולי באשכנז המערבי ודלא כמו שנכתב לפני), אבל עכ"פ ברור שמנהג פולין היה לומר שלום רב במנחה של שבת וד"ז א"צ לפנים.

תשובה בענין זה משו"ת ריב"ם שנייטוך. ויש לציין שבספר אשי ישראל מביא שמועות סותרות בענין זה מהחזו"א.

יש מקור כתוב למודפס בסידורי נוסח ספרד לומר שלום רב במעריב? הרי נוסח ספרד אמור להיות נוסח האר"י וע"פ האר"י אומרים שים שלום גם במעריב.

גם מנהג העולם כן הוא, למרות שמכיון שאין חזרת הש"ץ במעריב, קשה לעמוד על מנהג העולם. (וקצת ראי' יש לי (למנהג העולם) מסידור 'מקור הברכה' החדש של אשכול, שכתב: "יש נוהגים לומר שלום רב במעריב", בניגוד לסידור הוותיק 'תפילת כל פה', שבו ניתנת הנחיה פשוטה שבמעריב אומרים שלום רב.)

האם מנהג הגר"א בזה היה כמנהג אשכנז?

מדשתקו רושמי מנהגי הגר"א בזה משמע שלא שינה בזה מנהג פולין לומר שלום רב במנחת שבת, ומנהג פרושים שבאר"י הוא כנראה השפעה ספרדית.

בעניין, ואלי יבאר תמיהת כמה כאן.

אמירת "שים שלום" אצל האשכנזים נאמרת או כשיש ברכת כהנים (כבשחרית) או כשיש ברכת התורה (כבמנחה בשבת, ובב' וה' ותענית ציבור איכא תרוויהו)..וכמו שהביא אימייג' במקור..

מש"כ איש ספר שמנהג הפרושים הוא השפעה ספרדית, כ"כ בסידור איזור אליהו, אבל אין לזה הכרח משתיקת המעשה רב היות וגם בפולין היו שני מנהגים וכמו שהביאו הם עצמם שם. אמנם יתכן כי היות והיו בפולין שני מנהגים נטו כאן לומר שים שלום כהספרדים.