פורום אוצר החכמה

בסידורים במנחה לשבת, כתוב ומנוקד כך: יום מנוחה וקדשה לעמך נָתָתָּ.
האם זה אכן הניקוד הנכון, ולא נָתַתָּ?

לכאורה זה כמו כל אתה שבתפילה שאומרים בקמ"ץ האל"ף (יש שמדקדקים לומר בפת"ח, לכאו' כאן הם יאמרו בפת"ח התי"ו הראשונה)

מי אומר 'ברוך אָתָּה'?

כוונתי לאתה שבסןף ברכה דוג' 'רופא נאמן ורחמן אתה'.

מצאתי:

כ

האם אומרים נתָתַ

כנראה פלטה קולמוסך. שתי האפשרויות הן שהתיו הראשון בפתח והשני בקמץ כמו שראויה המילה להיאמר תמיד כמשפט הקל בכל מקום. או שניהם בקמץ כמו שעושים במקום הפסק דוגמת סוף פסוק. והבנת המחלוקת הוא אם זה נחשב הפסק.

בסידור אזור אליהו כתבו בזה הלשון

נתת בפתח - כ"ה בכל ס"י, והקמץ מופיע לראשונה בסידור עבו"י. ועי' לקמן במוסף לר"ח, וכנראה שכאן שכחו רז"ה וסאטאנוב לתקן. עד כאן דברי המהדירים