פורום אוצר החכמה

דרוש לי כמה צילומים של קטעים מגניזת קהיר, אודה בכל לב למי שיסייע.

1. קטע מתפילת גשם שנשתמרה בגניזת קהיר: "באתי להתוודות בשער חצרותיו. ביטויי יאזין כצלצלי חצוצרותיו. מים ברוכים לותר מעבי צרורותיו".

2. "וגם אדוננו ראש ישיבת ארץ הצבי תכון משרתו לנצח בא אחריו, ומלא את דבריו וסעד באומץ משרתו – משרתי, והכיננו על כסא נגידי". (נרשם: גנזי מצרים עמ' 50).

3. על ר' יוסף בן שמריה מתושבי פוסטאט שבמצרים, שמקבל על עצמו: "שלא אפצה פי בזכרון יושבי ירושלים וזולתם ואת כלל הישיבה הקדושה וחבורתם בשום זלזול לעיקר, ושאהיה מכאן ועד לעולם אוהב את אוהבי אדוננו דניאל הנשיא הגדול ראש ישיבת גאון יעקב ואת אוהבי רבינו אליהו הכהן, אב"ד של כל ישראל, ושונא לשונאים ושלא אתקבץ עם חולק עלימו בשום איבה ושנאה".

בפרוייקט הגניזה של פרידברג (http://gravitas.princeton.edu/tg/tt/) בדקת? צריך הרשמה, אבל זה די בקלות.
הקטע מתפילת גשם מופיע כנראה במאגרים.

תפילת הגשם שביקשת מופיע ב'מאגרים'. הנה היא:

אחלה לאל מודד,גשם <שו' 1> / מסירה: 20
<ש-1> אחלה לאל מודד מים., <ש-2> אמרתי צפה כניסוך המ'., <ש-3> גשמי ארץ לשובע יפתח להריק מ'., <ש-4> ''את אוצ' הטוב מן הש'''.
9 אחלה לאל מודד,גשם <שו' 5> / מסירה: 20
<ש-5> באתי להת[ו]דות בשער חצרותיו., <ש-6> ביטויי יאזין (בצל ב) בצלצלי חצוצרותיו., <ש-7> מים ברוכים לותר מעבי צרו[ר]תיו., <ש-8> "ברקים למ' עשה מ' ר' מ'".
10 אחלה לאל מודד,גשם <שו' 9> / מסירה: 20
<ש-9> גדלו אביעה ואחזיק מעוזו., <ש-10> גבורתו <...> [ותקפו] אגיד בנוראות עוזו., <ש-11> גשם גאיות לחלח בגשמי חזיזו., <ש-12> "גשם מטר וגשם מ' ע'".
11 אחלה לאל מודד,גשם <שו' 13> / מסירה: 20
<ש-13> דירו במקום רחוק ורחמיו קרובים., <ש-14> דתו מנהג חסד וחסדיו מרובים., <ש-15> מ' דלוים לציות וערבים., <ש-16> "בים ד' ו' במים ר'".
12 אחלה לאל מודד,גשם <שו' 17> / מסירה: 20
<ש-17> המקרה במים עליות מחוצות., <ש-18> השם עבים רכ' ברוחות ובמחיצות., <ש-19> גשם ?הנבע? למוגג ארץ וחוצות., <ש-20> "הנותן מטר על פ' א' ו' מ' על פ' ח'".
13 אחלה לאל מודד,גשם <שו' 21> / מסירה: 20
<ש-21> ונשיאים מקצה הארץ בהעלם., <ש-22> וידוי זמירות ישמיעו במפעלם., <ש-23> מטר וענן לנטוף מרום עולם., <ש-24> "והוא מסי' מתהפך בת[ח]ב' לפעלם".
14 אחלה לאל מודד,גשם <שו' 25> / מסירה: 20
<ש-25> זרזיפים רבו ארצות שוקקים., <ש-26> זרעונות יתברכו ברחובות וב'., <ש-27> זרם מים קרות החשוקים., <ש-28> "זורמו מים עב' ק' נ' ש'".
15 אחלה לאל מודד,גשם <שו' 29> / מסירה: 20
<ש-29> חק ברום ותחת חצי המים., <ש-30> חילק לכל ארץ כדי להספיק מים., <ש-31> מטר חישורים לזנק מאוצרות מים., <ש-32> "!בחוקו חוג! על פני המים".
16 אחלה לאל מודד,גשם <שו' 33> / מסירה: 20
<ש-33> טל תחיה להקיץ מערבות דירו., <ש-34> טיף מטר להצמיח תחת ר?ק?יע סתרו., <ש-35> גשם טוען מים נצח יחשירו., <ש-36> "אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו".
17 אחלה לאל מודד,גשם <שו' 37> / מסירה: 20
<ש-37> יושב בסתר חמדת סכייתו., <ש-38> יחס[י]ו שר מטר להסתורר בנסיכתו., <ש-39> מ' יצוקים להמטיר מענן מסוכתו{י}., <ש-40> "יבי(ל)[ן] מפ' עב תש' סו'".
18 אחלה לאל מודד,גשם <שו' 41> / מסירה: 20
<ש-41> כאחד בעלותו מט(ם)[ר] זרם לנפיצה., <ש-42> כאחת יעמדו צרורים עד יורשו להפיצה., <ש-43> ג' כל צמיח יענו במרוצה., <ש-44> "כל אש' יצום ע' פ' ת' ארצה".
19 אחלה לאל מודד,גשם <שו' 45> / מסירה: 20
<ש-45> לחסד אם לשבט אם ימצא וידשא., <ש-46> ל(כ)[ת]ת לכל ארץ וארץ מצוה להדשא., <ש-47> מ' לכולם לחשור לפי זרע ודשא., <ש-48> "להשביע שואה ומ' ולה' מ' ד'".
20 אחלה לאל מודד,גשם <שו' 49> / מסירה: 20
<ש-49> מי?ם? מלוחים נשאבים מן הים., <ש-50> מים מתוקים יצליחו ממרום כל פרים., <ש-51> גשם מטר זינ?ק? ארצות בריווים., <ש-52> "מקולות מים ר' א' מש' ים".

הרב 'באשי', תודה רבה!!

דרך אגב, האם אפשר לראות את הקטע דלהלן משויך למעמדי התפילות שנערכו על הר הזיתים בתקופת הגאונים?

<ש-5> באתי להת[ו]דות בשער חצרותיו., <ש-6> ביטויי יאזין (בצל ב) בצלצלי חצוצרותיו., <ש-7> מים ברוכים לותר מעבי צרו[ר]תיו., <ש-8> "ברקים למ' עשה מ' ר' מ'".

מספר 2 נמצא כאן http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 893_38.pdf

על דניאל בן עזריה הנשיא (3) ראה כאן
http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2792

דניאל בן עזריה

נשיא וגאון בא"י 1051-1062. מזרע ראשי גולה בבבל ויליד בגדאד.

אחרי מות הגאון שלמה בן יהודה, עמדו בראש הישיבה יוסף הכוהן, אב בית דינו של שלמה בן יהודה, ואליהו הכהן, בנו של שלמה הכוהן שקדם לשלמה בן יהודה. למרות זאת השתלט דניאל על תפקיד ראש הישיבה.

על השתלטותו של דניאל בן עזריה מספר אביתר הכוהן, בן אחיו של יוסף הכוהן ב"מגילתו":
"בימי יוסף הכוהן ואליהו הכוהן, שני גאונים, עלה עליהם דניאל בן עזריה מבבל ויתחזק בכת צלע (כינוי לקראים שבירושלים) ואחרים עמהם ויד הרשות, וירע להם רעה גדולה ויצב עליהם מצור, ובכל מקרא קודש ושבת וחודש יביאו עליהם גוליירים מלפני הרשות לאחוז (=לסגור) בתי מדרשות מבלי יוצא ובא, וכמה פעמים הריצם אל הבור בריציון גדול אשר אינם יכולין לעמוד בו. וימת יוסף הכוהן הצדיק בחנוכה בשנת אשס"ה (1054) פתאום, ובעת מותו נשא עיניו אל השמים וכפיו ואמר: ירא ה' וישפוט".
לאחר מות יוסף הכוהן השלים אחיו אליהו הכוהן, אביו של אביתר, עם דניאל בן עזריה: דניאל נשאר נשיא וראש ישיבה, ואליהו נתמנה אב בית דין.

ממקורות אחרים ידוע שדניאל בן עזריה היה מכובד על בני דורו ושמעו הגיע עד מצרים. החליף מכתבים עם ר' אפרים בן שמריה, ראש קהילת הירושלמיים בפוסטאט, ואחד מבתי הכנסיות שבאותה עיר נקרא על שמו ("כניסת דניאל הנשיא").
בכתבי הגניזה נמצאה תעודה מעניינת של אחד מבני פוסטאט, יוסף בן שמריה איש ברקה (בקירינאיקה), שבה הוא מתחייב להיות "מהיום הזה ועד לעולם מתהלך ביושר וכושר ונוצר לשונו מרע ושפתותיו מדבר מרמה" ושלא יספר "בגנות אדם מישראל ושלא יפצה פיו בזיכרון יושבי ירושלם וזולתם את כלל הישיבה הקדושה וחבורתם בשום זילזול" ושיהיה "מכאן ועד לעולם אוהב את אוהבי אדוננו דניאל הנשיא הגדול ראש ישיבת גאון יעקב ואת אוהבי רבנו אליהו הכוהן אב בית דין של כל ישראל ושונא לשונאם". ואולי יש כאן הד לדברי "מגילת אביתר".
בשנת 1060 חלה דניאל בן עזריה במחלה קשה. אביתר כותב על מחלה זו דברים אלה:
"נפל דניאל בן עזריה בחלאים רעים, אחד שבהם שהיה נכפה בכל שנה שישה חודשים והיה אומר בכל יום: צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי, אני אסרתי את רבי יוסף הכוהן בכיבולים ועתה כזה תבע הקב"ה עלבונו והנני נאסר בכבל ייסורי שמים".
דניאל מת בחודש אלול ד"א תתכ"ב (1062). את מקומו ירש אליהו הכוהן. על פעולתו התורנית והספרותית של דניאל בן עזריה אין אנו יודעים כלום. נשתיירו בידינו כמה מעשי בית דין, שהוא חתום בהם.


מקור הערך: על פי מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים

ויעויין בהרחבה בספרו של מ' גיל

מ.ל. כתב:דרך אגב, האם אפשר לראות את הקטע דלהלן משויך למעמדי התפילות שנערכו על הר הזיתים בתקופת הגאונים?

<ש-5> באתי להת[ו]דות בשער חצרותיו., <ש-6> ביטויי יאזין (בצל ב) בצלצלי חצוצרותיו., <ש-7> מים ברוכים לותר מעבי צרו[ר]תיו., <ש-8> "ברקים למ' עשה מ' ר' מ'".

"בשער חצרותיו" מתאים יותר להר הבית!
וכבר ידוע, שבשלהי התקופה הביזנטית ובתקופה הערבית הראשונה עלו יהודים להתפלל בהר הבית, והיה שם בית כנסת קבוע וכו'.
הראשון שחשף את הדבר הוא מנחם זולאי, במאמרו המפורסם 'פייטן הבונה סוכתו בהר הבית'.
ואח"כ נוספו עוד ועוד פרטים.

תודה רבה ויש"כ 'חכם באשי' על ההבהרה. - - פשוט ראיתי מי ששייך את זה למעמד הנ"ל בחג הסוכות, ולא הבנתי מי הכריחו לומר ששער חצרותיו היינו הר הזיתים. ברור שמסתבר יותר כדבריך שהכוונה היא לביהכ"נ הנ"ל.

'בכור שטן',
תודה רבה על הקישור. - לגבי מספר 2, לא הבנתי מה המקור.

אני זקוק לצילום מספר "היהודים במצרים מסמכים מהגניזה", ח"ב עמ' קיא. אודה בכל לב למי שיוכל לעזור ולסייע, ויזכה לשנים טובות ונעימות.

אתה מתכוון לספרו של מאן?

לזה כוונתך?

לא מצאתי את שאהבה נפשי.
או שזה לא הספר המצוין אצלי, או שזה לא העמוד המתאים, (אולי תוכל להעלות לי עוד קצת עמ' מלפני ואחרי, או תוכן עניינים). בכל אופן תודה.

האם מישהו יודע איפה אפשר למצוא ברשת צילומים של קטעי הגניזה של אוסף לנינגרד ?

עד כמה שאני יודע אין ברשת קט"ג מלנינגרד.

אצרף לכאן:
פרויקט פרידברג לחקר הגניזה שמח לבשר לקהל המשתמשים כי בעקבות הסכם עם ספריית הבודליאנה באוקספרד, יוצגו מעתה באתר הגניזה של הפרויקט תמונות דיגיטאליות איכותיות שצולמו על ידי מעבדות הדיגיטציה של אוקספורד לכל כתבי היד והקטעים שבאוסף הגניזה שם (כ 25,000 תמונות).


פרויקט פרידברג מודה לספריית הבודליאנה ולעומדים בראשה על הרצון הטוב ושיתוף הפעולה המבורך שאפשרו הסכם זה.