להיכן 'נעלם' לוט - מה היה בסופו

[מחולת המחנים]

אנו 'מלוים' בתורה את לוט בן אחי אברהם מסוף פרשת נח ועד לפרשת וירא, לאחר הפיכת סדום והסיפור עם שתי בנותיו 'נעלם' הוא לגמרי, בהמשך התורה אנו פוגשים את בני בניו עמון ומואב, וכן בנביאים לרוב, ואילו סופו של אותו לוט לא הוזכר כלל, ואין אנו יודעים מה היו מעשיו והיכן מת.
האם התבאר בחז"ל או בקבלת רבותינו מה היה עלה בסופו של לוט?

[הכהן]

כיון שהתורה אינה ספר הסטוריה, אלא ספר המלמדנו ארחות חיים, "לא מעניין אותנו" סוף הסיפור

[ישבב הסופר]

כדברי הכהן ודאי נכון, אבל חשבתי בפרשת דברים, שלכאורה מציווי התורה בעמון ומואב אל תתגר בם מלחמה, כי ירושה לבני לוט נתתי וכו' משמע שארץ זה היה נחלה שלהם, ולכאורה זה מפני שבחר לו לוט את ככר הירדן, וי"ל שהכוונה בזה הוא שלוט בחר את ככר הירדן וממנו הלאה מזרחה שמש, ואברהם בחר את ארץ כנען מים הגדול עד הככר ואין הככר בכלל. ולכן היה ארץ עמון ומואב נכלל בבחירתו של לוט. ולכן כשעלה מצוער, ישב "בהר", ובאמת יש לפרש שהכוונה אינו להר הפונהמערבה אלא ל'הר' הפונה קדמה מזרחה, שהיתה חלק מארצו שבחר, ושם באמת נחלו בניו, וזהו ארץ עמון ומואב שהתורה העידה שהיא נחלתם וירושתם, חוץ מהחלק שנטהר בסיחון כדאיתא בקידושין.

[עתניאל בן קנז]

אנו 'מלוים' בתורה את לוט בן אחי אברהם מסוף פרשת נח ועד לפרשת וירא, לאחר הפיכת סדום והסיפור עם שתי בנותיו 'נעלם' הוא לגמרי, בהמשך התורה אנו פוגשים את בני בניו עמון ומואב, וכן בנביאים לרוב, ואילו סופו של אותו לוט לא הוזכר כלל, ואין אנו יודעים מה היו מעשיו והיכן מת.
האם התבאר בחז"ל או בקבלת רבותינו מה היה עלה בסופו של לוט?

לפי נוסח החוקרים.
יש סבירות גבוהה, שבסוף ימיו, הזדקן ונפטר. בניו קברו אותו בחלקה המשפחתית, בעבר הירדן המזרחי.
אחותו הגדולה, שרה אמנו, ישבה אחריו שבעה בחברון, אולם לא הגיעה ללויה. וכו' וכו' וכו'.


לגופו של ענין. הלא רש"י מפרש שאברהם עבר ממקומו מחמת הבושות שעשה לו לוט במעשה בנותיו. מן הדין שהתורה תכסה על כל המשך ימי חייו שאינו קשורים לאאע"ה.

[בכור שטן]

פנים יפות פרשת לך לך

טז) וגם את לוט אחיו ורכושו השיב וגו'. קשה הא עיקר מלחמתו של אברהם היה בשביל לוט, כענין שנאמר וישמע אברהם כי נשבה אחיו [יד, יד], א"כ מאי גם, ונראה לפמ"ש לעיל דהמלכים שהכו את הרפאים והזוזים והאימים, הם ארץ עמון ומואב, כמבואר בפ' דברים, והם מכלל עשר עממין שנתן לאברהם. ומבואר בפ' אם השמאל ואימינה, ואם הימין ואשמאילה שהזהיר אברהם את לוט שלא ילך דרך ככר הירדן לסדום, אלא שלא שמע לו, כמשאחז"ל [הוריות י ב] וירא לוט את כל ככר הירדן כל הפסוק כולו על שם עבירה נאמר, וכן אחר שהכה אברהם את המלכים וירש את ארץ הרפאים והזוזים והאימים שהם ארץ עמון ומואב, רצה אברהם שישב לוט בהן, וכ"ש לדעת התוס' בברכות דף ז' ע"ב [ד"ה לא היה] דברית בין הבתרים היה קודם מלחמות המלכים, כבר הבטיח לו השי"ת ואח"כ נכבש תחת ידו ולא רצה אברהם להשיב את לוט לככר הירדן, אלא שלוט לא רצה לשכון שם שחשקה נפשו לשוב לסדום, והיינו דאמר וגם את לוט וגו'. השיב, כי דעתו היה שלא להשיבו, אלא רצה שישב בארצו שהוא עמון ומואב. ובעל כרחו השיב, ואפשר שלאחר שנחרב סדום הלך לו לוט להחזיק בארצות אלו כמ"ש אברהם, והיינו דכתיב [דברים ב, ט] כי לבני לוט נתתי את ער ירושה וגו'.

[ישבב הסופר]

תודה! ברוך שכיוונתי לדבריו הק'.