פורום אוצר החכמה

כתב ר"מ צינוביץ בספר עץ חיים - תולדות ישיבת ואלאז'ין (בשינוי לשון):

"מן הדברים אשר היה הגר"ח מואלאז'ין נוהג לספר לתלמידיו במיוחד בחג הסוכות, היה תוכנו של מכתב יקר ערך שהיה תחת ידו, היה זה כתב יד קדשו של הגאון הב"ח אב"ד קראקא באגרת ששיגר לחתנו הגאון בעל הט"ז רב דאוסטרהא זה לשונו:

"זיכני ה' יתברך לעשות בגד חדש של קייטי (קיץ) על יו"ט ונחסר לי לגמר מלאכתו איזה סך וידוע לך שיש לי אצלך ארבעה זהובים והמה נצרכים לי כעת לכך אבקשך שתשלחם לי
ומהארבעה זהובים תתן ששה גדולים לזוגתך היא בתי תי' לקנות אגוזים על יו"ט לשמח לבבה"

בכל עת שהיה הגר"ח קורא מכתב זה באזני התלמידים היו עיניו זולגות דמעות. ואמר כמה יש להתבונן ולראות איך למדו גאונים שלפנינו תורה מתוך עוני ודחקות והיו מסתפקים במועט ושמחים בחלקם".

למקור ידיעה זו צוין המודיע הפלוטבאי, תר"ע גל' 6, שם הובא כ"ז מכת"י הג"ר אלכסנדר הכהן אב"ד קופישוק מח"ס "שלמי נדרים" שהעתיק על שער "נפש החיים" שלו מפי המגיד דוילקומיר ששמע מהג"ר יוסף ביליצער אב"ד איישישוק תלמיד הגר"ח.

עובדה זו נעתקה מתוך אותו מקור בספרים רבים.

[על אודות דוחקו של הב"ח רגילים לצטט מכתבו הנדפס במצבת קדש, לחתנו הט"ז, בה כותב לו שמאד עגמה נפשו לראותו בדלותו עת ביקרו בביתו (של הט"ז), ומצטער שאין ביכלתו לעזור לו ומבטיח לו שכשירוח לו ישלח לו מתנה הגונה]

ועתה ראה ז"פ. במכתב של הגאון ר' נתן נטע רבינוביץ בעל דק"ס משנת תרל"ה שעתיד להתפרסם בישורון הקרוב - עם עוד מכתבים רבים ודברים יקרים מכתיבותיו - נמצא כתוב כך:

נהירנא כד הוינא ברוסלאנד למדתי בתשובה שכתב הב"ח להט"ז, "הנה מגיע לי מאתך ששה זהובים שנים מהם תתן לבתי היא זוגתך לקנות מנעלים ושנים תשלם בעדי... (שכחתי אנה) ושנים תשיבם לי, ותאמין לי כי אין לי על חג הפסח רק אותן השני זהובים שישנם בידך". והנה חפשתי בת' ב"ח השניות ולא מצאתיו, ואולי הוא בת' איתן האזרחי, אולי תדע מקומו

ברור לכל כי המדובר באותו מכתב עלום, שרננ"ר אולי שיבשו מזכרונו, אך הפלא הוא, היכן ראהו הרננ"ר ארבעים שנה קודם פרסומו בהמודיע, ואם כדבריו שראה כן בתשובה, הרי שהסיפור אינו מדויק, ור' חיים לא הקריאו מתוך מכתב כתב יד, אלא מתוך אותה תשובה נדפסת.

משונה מאד.

[וכמדומה שגם מוסרים על ד"ת שהיה ביניהם על אספקת בשר ועוף מהחותן לחתן, והנדון הוא האם בשר עוף חשיב בשר או לא, ופרח מזכרוני כעת].

ומענין לענין באותו ענין..סיפור ידוע זה:

http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?60 ... 2&page=137

מור..לא מדוייק..עיין בלינק שהבאתי.

רבותי, בתכלית היכן התעלומה? האם אין קורא לה?

טעות שלי, נשמט לי חצי הודעה. ערכתי כעת את הודעתי. ותודה למור.

הערה נקדנית: קליות מחלקים לילדים לא לנשים.

יש המביאים זאת מהגר"ח מבריסק..עיין לדוגמא:

http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?61 ... 6&page=464

http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?23 ... 6&page=312

וברור שטעות היא, ומובן מהיכן היא נובעת..במקור כתוב רק ר' חיים (שעיקר הספר עוסק בגר"ח וואלוז'ין)..

מור כתב:[וכמדומה שגם מוסרים על ד"ת שהיה ביניהם על אספקת בשר ועוף מהחותן לחתן, והנדון הוא האם בשר עוף חשיב בשר או לא, ופרח מזכרוני כעת].

.

ראה בהרחבה בספרן של ישראל שפיגל: שאל אביך ויגדך/מאוצרו של רבי שלום מ. הכהן שבדרון זצ"ל, חלק א עמ' קמ.

איש_ספר כתב:הערה נקדנית: קליות מחלקים לילדים לא לנשים.

בהמשך לכך: אין זו מלה מתאימה.
או נוקדנית (מתוך אבן שושן): פֵּדַנְט, דַּיְקָן קִיצוֹנִי, מְדַקְדֵּק עַד פְּרָטֵי הַפְּרָטִים: "אֵין מְדַקְדְּקִין בְּקָטָן, בֵּין שֶׁאָמַר 'נְבָרֵךְ' בֵּין שֶׁאָמַר 'בָּרְכוּ', אֵין תּוֹפְסִין אוֹתוֹ עַל כָּךְ, וְהַנּוֹקְדָנִין תּוֹפְשִׂין אוֹתוֹ עַל כָּךְ" (תוספתא ברכות ה יט). "צַיְקָנִים וְנוֹקְדָנִים אוֹהֲבִים לָצוּד סְתִירוֹת" (שטיינמן, צרור 203). "הִנֵּהוּ דַּיְקָן וְנוֹקְדָן בְּזִכְרוֹנוֹתָיו" (הוא, במעגל 165).
או נקרנית (מתוך אבן שושן): 1. מִי שֶׁמְּנַקֵּר תָּמִיד: תַּרְנְגֹלֶת נַקְרָנִית.
2. [בהשאלה] חַטְטָן, מִי שֶׁאוֹהֵב לְחַטֵּט וּלְנַקֵּר הַרְבֵּה בְּדָבָר, פַּלְפְּלָן: "נַקְרָנִין הַמְּדַקְדְּקִין עַל דִּבְרֵי תֹּהוּ" (תשואת הגאונים, הרכבי שח). "וְהַמְהַדְּרִים וְהַנַּקְרָנִין מַרְבִּים בְּהַקְדָּמוֹת וּבְאַזְכָּרוֹת שֵׁמוֹת חֳמָרִים-חֳמָרִים" (מנדלי מו"ס, שט). "בִּקֵּשׁ לְזַעֲזֵעַ אֶת הָרוּחוֹת, הִתְרָאָה כְּעַמְקָן וּכְנַקְרָן" (ברקוביץ, הראשונים שי) [ראו גם ערך נוֹקְרָןת].

חזרה לתעלומה

תמוה מאחר ודוקא ידוע על הב"ח שכראש ישיבה היה אחד מעשירי קראקא [וכן איתא בויקיפדיה.

וכבר תמהו בזה על הסיפור דלהלן [מספר גדולת הצדיקים עמ' כ"ג]

נויירא כתב:חזרה לתעלומה

תמוה מאחר ודוקא ידוע על הב"ח שכראש ישיבה היה אחד מעשירי קראקא [וכן איתא בויקיפדיה.

דרוש מקור* וסותר לפחות לעוד סיפור אחד שהובא לעיל..

בהקדמת בן הב"ח לספר הב"ח על הטור [נדפ' ברי' או"ח] כתב שבנערותו למד תורה מעוני, משמ' שאח"כ לא היה עני, וכפי שהמשיך שם שהאכיל תלמידיו על שולחנו [אולי הוא התרושש מכך].

שו"ר שעמד בתמיהתי בס' 'בין שקיעה לזריחה' עמ' 335 [מצוי באוצר]

איש_ספר כתב:ועתה ראה ז"פ. במכתב של הגאון ר' נתן נטע רבינוביץ בעל דק"ס משנת תרל"ה שעתיד להתפרסם בישורון הקרוב - עם עוד מכתבים רבים ודברים יקרים מכתיבותיו...

הכרך החדש של ישורון הגיע לחנויות הספרים, והמכתבים המובטחים אכן פורסמו, וכדי לא למנוע טוב מבעליו יש לציין שבהקדמה למכתבים מודה המערכת לר' בצלאל דבליצקי על עזרתו.
ואגב אעיר על כרך זה, שהנה משונה הוא מכמה צדדים.
ראשון, שוב אינו משוטט בין רעיו כאשר כרסו הולך לפניו והוא משמין מנחת, אלא שווה הוא עם שאר הספרים שאין בהם כדי להמית.
שני, רוב רובו מחקרים ונושאים הנוגעים לתורה, ולא תורה עצמה. שינוי ערכין של ממש בסגנון המאמרים.
שלישי, והוא התמוה ביותר: נראה שההתמקדות הפעם היא בעיקר בחכמי אשכנז.

איכשר,
כנראה שהכרכים הקודמים של 'ישורון' לא רשמו הצלחה מסחררת, ומשום כך שינו את הסגנון להדמות ליורשו הצעיר, וד"ל.
אכן, איכשר דרא!

אכשר דרא כתב:ראשון, שוב אינו משוטט בין רעיו כאשר כרסו הולך לפניו והוא משמין מנחת, אלא שווה הוא עם שאר הספרים שאין בהם כדי להמית.
שני, רוב רובו מחקרים ונושאים הנוגעים לתורה, ולא תורה עצמה. שינוי ערכין של ממש בסגנון המאמרים.

שים לב שהכרכים האחרונים יצאו בהפרש של שנה תמימה זה מזה, ואילו הכרך החדש יצא חצי שנה בלבד אחרי קודמו. מכאן תבין את השינוי בעובי הספר (ובמידה מסויימת גם בתכנים).

חכם באשי כתב:כנראה שהכרכים הקודמים של 'ישורון' לא רשמו הצלחה מסחררת, ומשום כך שינו את הסגנון להדמות ליורשו הצעיר, וד"ל.

אפשר לחשוב ש"היורש הצעיר" כלשונך רשם איזו הצלחה מסחררת מי יודע מה, עד שכדאי להידמות לו...

תוך כדי דיבור כתב: חכם באשי כתב:כנראה שהכרכים הקודמים של 'ישורון' לא רשמו הצלחה מסחררת, ומשום כך שינו את הסגנון להדמות ליורשו הצעיר, וד"ל.

אפשר לחשוב ש"היורש הצעיר" כלשונך רשם איזו הצלחה מסחררת מי יודע מה, עד שכדאי להידמות לו...

אכן, היורש הצעיר עדיין אינו 'רב מכר' אך נמכרו ממנו עותקים רבים יותר. מידיעה.

מצטרף לכל דברי תוכ"ד.
באשי אני מבין שיש לך ידיעות מדויקות על נתוני המכירה של שני המאספים. מילא.
תכני ירושתינו הם מסוג התכנים המופיעם בחלקים האחרונים של ישורון, רק שבישורון הם באים בסגנון מכובד יותר ופחות מתיפיף.
אולי לאור המכירות המוגברות של ירושתנו, יאותו בעלי הזכויות לזכות את באי האוצר בפרסומיהם כשם שנוהגים קהל עדת ישורון?
רצ"ב תוכן הענינים של ישורון החדש.

איש_ספר כתב:תכני ירושתנו הם מסוג התכנים המופיעם בחלקים האחרונים של ישורון, רק שבישרון הם באים בסגנון מכובד יותר ופחות מתיפיף.
אולי לאור המכירות המוגברות של ירושתנו, יאותו בעלי הזכויות לזכות את באי האוצר בפרסומיהם כשם שנוהגים קהל עדת ישורון?

אם תכני החלקים האחרונים של ישורון היו זהים לחלק הנוכחי, כל ההשוואה בינו ובין המתחרה לא היה מתקיים. סביר להניח שאילו היית ממיין בחלקים הקודמים את החלק התורני ומבדילו מן החלק המחקרי, וסופר את עמודיהם ומחשב את אחוזיהם, היית מגיע למסקנות שונות.
ולעצם הענין. מה הכוונה "מכובד יותר"? מה בין מאמרו של רד"צ הילמן אודות הגניזה החרסונית לבין מאמרו על אינציקלופדיע אוצר ישראל? ולא ארפה עד שתשיב לי: מה בדיוק מתייפייף בירושתנו? ואיך התייפייפות היא אנטי-תזה של מכובדות?

איש_ספר כתב:אולי לאור המכירות המוגברות של ירושתנו, יאותו בעלי הזכויות לזכות את באי האוצר בפרסומיהם כשם שנוהגים קהל עדת ישורון?

תוכן ישורון כג.pdf

מאחורי הפרגוד שמעתי, שזה יכנס לאוצר (בקרוב?).

אכשר. קח לידך את תוכן הענינים של ירושתנו האחרון, אם הסגנון וצורת ההגשה נושאים חן בעינך, אני מרפה.
התיפיפות וקריצה לחוגים שמחוץ לבית המדרש, היא תוצר של נחיתות, שבעיני הם ההפך הגמור מנכבדות.

תוך כדי דיבור כתב:

אכשר דרא כתב:ראשון, שוב אינו משוטט בין רעיו כאשר כרסו הולך לפניו והוא משמין מנחת, אלא שווה הוא עם שאר הספרים שאין בהם כדי להמית.
שני, רוב רובו מחקרים ונושאים הנוגעים לתורה, ולא תורה עצמה. שינוי ערכין של ממש בסגנון המאמרים.

שים לב שהכרכים האחרונים יצאו בהפרש של שנה תמימה זה מזה, ואילו הכרך החדש יצא חצי שנה בלבד אחרי קודמו. מכאן תבין את השינוי בעובי הספר (ובמידה מסויימת גם בתכנים).

חכם באשי כתב:כנראה שהכרכים הקודמים של 'ישורון' לא רשמו הצלחה מסחררת, ומשום כך שינו את הסגנון להדמות ליורשו הצעיר, וד"ל.

אפשר לחשוב ש"היורש הצעיר" כלשונך רשם איזו הצלחה מסחררת מי יודע מה, עד שכדאי להידמות לו...

יש מעט צדק בטענות. בהקדמה לחלק הראשון של ישורון, אם אינני טועה, הוכרז על הוצאה ג' פעמים בשנה. אחר כך במשך תקופה של כמה שנים הוציאו כל מחצית השנה. בשנים האחרונות נתרפו ידיהם ומדי פעם דילגו על העת ויצא שיצא רק פעם אחת בשנה. ועכשיו שחזרו לסורם והוציאו כדין אחרי חצי שנה, אין הוא מן הענין להתעלם מכך שבשנים עברו יצא כל חצי שנה כרך עבה, ולטעון שההוצאה פעמיים בשנה מתקזזת בחשבון העמודים.
הדיון על העובי הוא שולי ושטותי. ובדוחק אפשר לתרצו שאין הוא בא אלא להצביע על מתח מסוים במערכת ולחץ מצידם להראות נוכחות. דיון זה לא היה עומד לבדו בלעדי השינוי בתכנים, שאף תכ"ד מודה בו, ואין לו לכאורה כל הסבר. על דיוננו להתמקד אפוא בשינוי בתכנים. מה פשר הדבר? ואם אכן אין הסבר מניח את הדעת, אין לנו אלא לקבל את סברת חכם באשי.
ומכאן לסוף דברי תכ"ד. עצם הנסיון לחקות את ירושתנו ואת סגנונו, היא הנותנת שישנם הסבורים שכדאי להידמות לו. לא דברי חכם באשי הם, אלא מעשיהם של עורכי ישורון הם המעידים כאלף עדים שהתקנאו בירך חברתם.
אמנם אני חייב להסכים עם טענת תכ"ד, שאי אפשר לומר על כתב עת שאינו קיים אלא אחד בעיר ושניים במשפחה, שהוא בגדר "הצלחה מסחררת".

לי נראה שבגלל המיתון בארה"ב אין לממנים כסף ומקוים שזה יימכר וכך ההוצאות העצומות יתמעטו. וכיצד מוכרים? השטיקלך תורה הרי לא מעניינים רבות, ולכן הדפיסו רק את החלק הפיקטני המחקרי יותר עם תוספות "מחלוקות" של פולמוס גניזה החרסונית (שקשה לי לדעת מה אפשר לחדש עוד בנושא זה מלבד לעורר מחלוקות) וממילא זה יימכר היטב וכך יישא בעול ההוצאות. וכבר אמרו חכמי החניות: מחלוקת מוכרת...

לא הבנתי למה אין בישורון קריצה לעולם החיצון, איני מכיר שום במה תורנית שנהוג לצטט של כל חוקר וכל אקדמי אפילו צוררי ועוכרי ישראל ללא הגבלה כמו ישורון

איש_ספר כתב:אכשר. קח לידך את תוכן הענינים של ירושתנו האחרון, אם הסגנון וצורת ההגשה נושאים חן בעינך, אני מרפה.
התיפיפות וקריצה לחוגים שמחוץ לבית המדרש, היא תוצר של נחיתות, שבעיני הם ההפך הגמור מנכבדות.

הטענות על דבר סגנון תוכן העניינים הועלו מכבר בפורום המתועב http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topi ... =19616#R_8
אני עצמי לא מצליח לרדת לעומקן של הטענות. גם אם נניח שמדובר בסגנון מודרני, מה רע בכך?

בצלאל כתב:אמנם אני חייב להסכים עם טענת תכ"ד, שאי אפשר לומר על כתב עת שאינו קיים אלא אחד בעיר ושניים במשפחה, שהוא בגדר "הצלחה מסחררת".

במחמכ"ת, מדובר בהבלים.

אכשר דרא כתב:הטענות על דבר סגנון תוכן העניינים הועלו מכבר בפורום המתועב http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topic_id=2758224&whichpage=&forum_id=19616#R_8

בבקשה אל נא אחי תרעו, ואל תעמידו צלם בהיכל...
וראה עוד כאן

איני רגיל לכתוב בפורום ובימים אלו ודאי ראוי להוסיף משמרת למשמרתי. אך היות ומו"ס יקר השאיל לי לזמן קצוב את הכרך החדש של ישורון (זכרה לו אלוקיו לטובה!) לא אתאפק מלכתוב כמה מילים ולאחמ"כ אשוב לגלותי.
ראשית יש לידע שבראש הכרך כתבה המערכת על השינוי שנעשה לכרך ובלשונם "כרך זה שונה מהמתכונת הרגילה של ספרי 'ישורון' בנושאים הנידונים בו. עיקר הדגש הושם על המדורים אור הגנוז והקולמוס והספר, ואילו המדורים שפתי ישנים ומחשבה ומוסר הובאו בו בקצרה יחסית לכרכים אחרים" (למעשה, כמו שהם מפרשים בהמשך, במדור מחשבה ומוסר לא נוסף דבר וכולו ליקוט ממה שנכתב בכרכים הקודמים בעניני חודש האיתנים)
הסיבה לשינוי לדבריהם היא להאיר את זכרם של כמה חכמים שאבד שמם וכן הצטברות מאמרים שלא נכנסו לכרכים הקודמים. הרוצים לבדות מלבם טעמים נסתרים הרשות בידם כמובן.

מפני עמל הימים איני מופנה כ"כ לעיין בספר אבל יותר מכל הנושאים הפולמוסים שם תפס את לבי המדור על רננ"ר המלא בידיעות נכבדות ומצוינות. (גם כאן לא התאפקו מלהתעסק בעניין חסו"מ. עי"ש עמ' רעג הערה 118 ובא זה ולימד על הסתומות שבעמ' תקא תקב הערה 2 ואין הזמן גורם ואין המקום ראוי להאריך)

מה שטרחו להשוות כאן ולהרבות במחלוקת עם הספר ירושתנו. ת"ל צרות עין זו מצויה רק אצל יושבי פורומים, אבל בספר גופו נהגו כבוד זה בזה. ובעמ' צט קא שם נדפס ע"י הרב גוטסמן מכתב של ריוט"ל מולהוזון שכבר נדפס בירושתנו האחרון. והכותב ציין לזה ואף נעזר בהערות שם. (ובאמת מקופיא לא ראיתי מה התחדש בהדפסה חוזרת זו ובפרט שלפי דבריו הם הדפיסו מכת"י והוא מהנדפס מכבר. בהערות לפו"ר לא מצאתי חדש וצ"ע. ואולי עניינו של יום, השופר, גורם)


ואחרון. ביחס ל"פורום המתועב" "צלם בהיכל". נראה שהכותבים בישורון לא חשו כ"כ לזה וציינו שם (עמ' תקמג הערה 79) לאותו פורום בשמו המלא תוך ציון מדוקדק להודעה פלונית. (לדעתי היה כבר יותר קל לכתוב באותיות לע"ז את הלינק המלא. אולי יש בזה לתא דמודרניות והתייפיפות)

ואם הכותב מעלי סקר כמה מענייני הספר,
לא אתאפק ואכתוב אשר על לבבי ובקצרה:
אחרי שראיתי בתוכן הענינים של הכרך הזה שצירף איש ספר כי נדפס בו פירושו של בעל ה'רוקח' לספר משלי, וחיבוריהם של חסידי אשכנז חביבים עלי ביותר,
נזדרזתי לגשת לחנות הספרים הקרוב ולרכוש את הכרך החדש (בתחילה הייתי קונה את כרכי ישורון מיד בצאתם, אולם משנוכחתי לראות כי דברי הראשונים ומדור 'קולמוס והספר' בטלים בששים ויותר, פסקתי לקנות; אין בידי ממון מיותר וודאי לא מקום מיותר בארונות הספרים).
והנה עיינתי מקופיא במבואו של מהדיר הפירוש הנ"ל, וראיתי כי דבריו בטלים ומבוטלים, במחילה מכבודו.
איני אומר שהפירוש לא יצא מבית מדרשם של חסידי אשכנז ונכתב בסגונם, רק אומר, שאין ה'רוקח' חתום על הספר!
ונפקא מינה גדולה יש בכך.

המהדיר סומך את זיהוי מחבר הפירוש על כמה יסודות:
1. בכת"י נסמך הפירוש לפירוש שיה"ש הנדפס מכבר ע"ש הרוקח.
2. הדרשה "ארחת גימטריא חזרת" המצויה בפירוש, מצויה גם בספר הרוקח.
3. לשונו של המהדיר: "חיזוק נוסף להשערתנו שכתב יד זה הוא של הרוקח, שכן הרוקח מתייחס בספרוו לערמומיות כאל מעלה... ובפירוש זה לספר משלי, נמצא כן מספר פעמים".
4. זהות ניסוח "תילי תלים של הלכות" בין הפירוש לפירוש הרוקח לחמש מגילות.
5. מקבילה בין הפירוש לפיסקא המופיעה בפירוש הרוקח לחומש דברים.
6. איזכור מעלת המיתה על קידוש השם, והרוקח הרי סבל מנושאי הצלב וכו'.
7. לשון המהדיר: "עם סיום כתיבת מבוא זה נודע לי שהרב יוסף אביבי (מומחה לכתבי יד של רבותינו חכמי אשכנז) זיהה כתב יד זה, והעיד עליו שאלו הם דברי הרוקח".

ושובר הוכחותיו בצידם:
1. אין מהסמיכות ללמדנו דבר (פרט לכך, ששני החיבורים יצאו מאותו חוג). לכל היותר הוא יכול להוות 'סניף' וסיוע, ולא ראייה מרכזית.
2. שבריר מקבילה אין לה כל תוקף!
3. דברים בטלים. והדברים פשוטים.
4. מקור הנוסח הוא בשיר השירים רבה, ואם אפשרי לייחס באמצעותו את הפירוש לרוקח, ניתן בדרך זו לייחס לו ספרייה שלימה...
5. פירוש הרוקח לתורה אינו לרוקח, אלא לאחד מתלמידיו או תלמידי תלמידיו. הדברים מוכחים מהפירוש גופו, וכתב על זה י' דן, ב'קרית ספר'.
6. כמעט ואין לך ספר מחסידי אשכנז (וכך גם בשאר חכמי אשכנז) שפעל באותם ימים, שאין מזכיר את חשיבות המיתה על קידוש השם!
7. לא היו דברים מעולם! (והרב אביב"י אינו מומחה לכת"י של "רבותינו חכמי אשכנז" [הראשונים, כמובן מהֶקשר דברי המהדיר], אלא המומחה (בה"א הידיעה) של כתבי קבלה שמבית מדרשו של האריז"ל, וספרו הענק שיצא לאחרונה 'קבלת הארי' - יוכיח).


אין לי שום דבר נגד המהדיר, אלא רק נגד מסקנות נחפזות ה'מכורות' מראש. וחבל.
[לענ"ד, אצל ה'יורש הצעיר' זה לא היה קורה]

באשי. היינו שפירוש הרוקח למשלי הוא כפירוש הרוקח לתורה.

היה כבר כרך ליקוט על פסח עם מפתח לי' כרכים.
מש"כ על איזכור לסו"ס אי"ז ראיה על אי תועבתו, שהרי לדברי אתנחתא מזכירים את צוררי ועוכרי ישראל ומאי שנא.
מ"מ הצורה להלחם בתועבה איננה בהתעלמות ועצימת עיניים והאפשרות לכל מאן דהוא מכל הגלילות להגיב ולהשיב מנה אחת אפיים לכל התועבות.

[אני חש חובה להבהיר את סלידתי מהפורום המתועב (עם או בלי מרכאות), ועל אף שאין כאן המקום לכאורה, ישנו בנותן טעם. האשכולות הפוריים ביותר באותו פורום היו, בקירוב, לפי סדר זה: על משה בלוי (כחמש מאות הודעות, כולל הנמחקות), על רד"צ הילמן, על ר"ד קמנצקי (בכמה אשכולות על מאמריו בישורון ובירושתנו, ובעיקר בפרשת הצמח צדק). ברוב ימות השנה אינה מורגשת בו פעילות כלל, מלבד כאשר מתעוררת פרשיה - מוטב בענייני חב"ד - או אז מתעוררים מרבצם האריות הזקנים שמרוב זקנה ושיבה לועסים את קיאם ושואגים מלוא אונם עד שהריר מנטף להם על גבי המקלדת, ושוב נרגעים הם עד לפרשיה הבאה. אני מצטרף לביקורת על ישורון, וגם לדעתי יש חוסר טעם מובהק בציון לאותו פורום. עד כאן במאמר המוסגר.]


מלא הערכה אנוכי למול ביקורתו המהירה של חכם באשי על מסקנותיו החפוזות, לכאורה, של הכותב בישורון. זהו כנראה מקרה קלאסי של 'הנחת המבוקש', או של קליעת החץ ואחריו סימון המטרה. הרי אם רמזים אלו היו מתפרסמים תחת שמו של ר' יעקב ב"ר שמשון מווירצבורג, או סתם בעילום שם (כמו ספר קושיות, למשל), לא היה כדאי להדפיסו. אמור מעתה: המהדיר משתמש בשמו של הרוקח כמקדם מכירות. הוי אומר: כיוון שאין הרוקח מסוגל להתנגד למעשיו, שהרי איננו בין החיים, הוא כופה אותו על כרחו לשמש לפניו. מדובר אפוא בחוצפה ועזות רוח שאין כדוגמתן. שהרי לא כבודו של הרוקח הוא העומד לנגד עיניו, אלא תועלתו העצמית.
ואל תאמרו שמוקדם מדי להסיק מסקנות על סמך מסקנותיו של חכם באשי. שכן לא התעצלתי ושאלתי את ר' יוסף אביב"י אם כנה השמועה, והוא התפלא מאוד לשמוע את הדברים שהתפרסמו בשמו, ולהד"ם. ומכאן תלמד על שאר דברי אותו מהדיר.
ולחכם באשי ייאמר: הרי ברור שאין 'ספר חסידים' פרי עטו של ריה"ח, ואף שישנם עדויות שהוא כתב דפים שלמים בספר הנקרא ספר חסידים (ולא ברור באיזה ספר מדובר), ברי לכל מי שעיניו רואות נכוחה, שמדובר באוסף רחב מבית המדרש של חסידי אשכנז, מעין היצירה של בעלי התוספות על הש"ס. ואם כן, האם אתה תיאות לדקדק באמת ולהודות קבל עם ועדה על מקורו של הספר? [אינני משווה בין רמזי הרוקח למשלי ובין הדוגמא של ספר חסידים, אלא שאני אומר שכל אחד מעגל פינות...]

אני גם חייב להסכים עם סוף דבריו של חכם באשי, שניכר מבין בתרי ישורון שאין לה 'מערכת' ראויה לשמה. אין בדיקה וחקירה אחרי כל מאמר, אין עריכה לא מבחינה לשונית וק"ו לא מבחינת תוכן, ובמיוחד לא מתקיימים מיון וסלקציה בין החומרים. אין דעתי העניה קולטת מדוע שידפיסו פרקים שלמים מתוך ספר העומד לראות אור בקרוב? מה טעם יש בשני הפרקים הראשונים של רמזי הרוקח למשלי?

אליהוא כתב:באשי. היינו שפירוש הרוקח למשלי הוא כפירוש הרוקח לתורה.

אכן כן,
אך בעוד שהפירוש לתורה הנדפס ע"ש הרוקח, הוא לתלמידו או לתלמיד תלמידו (הדבר אינו ברור, וכנראה חלק לתלמידו וחלק לתלמיד תלמידו, שהמהדירים ערבבו שני כתבי יד שונים!), יתכן שהפירוש למשלי מאוחר עוד יותר. ויש עוד לעיין בתוכן הפירוש ולהכריע בענין.

אכשר דרא כתב:הרי אם רמזים אלו היו מתפרסמים תחת שמו של ר' יעקב ב"ר שמשון מווירצבורג

מי זה???

אכשר דרא כתב:ולחכם באשי ייאמר: הרי ברור שאין 'ספר חסידים' פרי עטו של ריה"ח, ואף שישנם עדויות שהוא כתב דפים שלמים בספר הנקרא ספר חסידים (ולא ברור באיזה ספר מדובר), ברי לכל מי שעיניו רואות נכוחה, שמדובר באוסף רחב מבית המדרש של חסידי אשכנז, מעין היצירה של בעלי התוספות על הש"ס. ואם כן, האם אתה תיאות לדקדק באמת ולהודות קבל עם ועדה על מקורו של הספר? [אינני משווה בין רמזי הרוקח למשלי ובין הדוגמא של ספר חסידים, אלא שאני אומר שכל אחד מעגל פינות...]

טעות חמורה טעית בהשוותך את ספר חסידים ל"יצירה של בעלי התוספות על הש"ס",
הרי ברור, ואף חכמי האקדמיה ומהמחמירים שבהם (כמו סולובייציק ומרקוס) מסכימים, כי רובו של הספר כתבו ר' יהודה החסיד, אלא שאת עריכת וסידור הדברים ביצעו (חלקית, כנראה) תלמידיו. ואך למותר אריכות הדברים בענין זה, גש נא, לדוגמא, למבואו של מרקוס לספר חסידים.

היום פרסמו בפורום המתועב צילום של מכתב גלוי של יום טוב פורגס (בעל ההוצאה 'מישור' מחסידי בעלז לשעבר ותלמידו המובהק של מרן הרב שך ז"ל), בגנות כתב העת ישורון, ובמיוחד בשל הגליון האחרון. מכתב זה מצטיין בחריפות רבה, יתר על המכתב הארוך שכתב לפני חצי שנה על ירושתנו, שאף הוא זכה לקיתון של שופכין.
כיון שיש המתרעמים על קישורים לאותו פורום, אסתפק בקריאה להעלות לכאן את המכתב ההוא, שאין עליו זכויות יוצרים...

אכשר דרא כתב:כיון שיש המתרעמים על קישורים לאותו פורום, אסתפק בקריאה להעלות לכאן את המכתב ההוא, שאין עליו זכויות יוצרים...

קריינא דאיגרתא - להווי פרוונקא!

חכם באשי כתב:

אכשר דרא כתב:כיון שיש המתרעמים על קישורים לאותו פורום, אסתפק בקריאה להעלות לכאן את המכתב ההוא, שאין עליו זכויות יוצרים...

קריינא דאיגרתא - להווי פרוונקא!

אינני בקי במלאכה טכנית זו.

המכתב חתום: "י.ג. סופר", ומנין לך שהוא ר' יום טוב פורגס?

כבר נודע שזהו הפסבדונים שלו (חתם עליו גם במאמר נגד ירושתנו), הרומז את שמו בשיכול אותיות.

לא קראתי את דברי רי"ט פורגס, אך שמעתי ממנו בע"פ את ביקורתו. למרות שאני מחבב ומעריך את רד"ק,על כשרונו ונעימותו, מאמרו על האריז"ל והגר"א הסב לי צער רב, בעיקר משום שהוא נכתב ללא יחס של קדושה מתאים כשעוסקים בדברים מעין אלו. לבד מזה, אם רוצים לכתוב מאמר רציני על סוגית יחס הגר"א לכתבי האר"י, ראוי לברר מקודם איזה כתבים מכתבי האר"י היו לפניו, וע"י זה להבין על מה נסובים דבריו. וזה לא נעשה עד עצם היום הזה. בעיה נוספת במאמר הוא עירוב ביקורת הגר"א בדברים מושכלים, על עירוב שמועות הרח"ו עם שאר החברים (ביד בנו הרש"ו!), עם דברים בלתי מובנים שנאמרו ע"י צדיקים שיש תעורבת זיוף בכתבים וכו' וכו'. ומה ענין זה לזה. ואיך אפשר שלא להזכיר, כי כיום שיש בידנו את השמונה שערים בעכי"ק הרח"ו (וזה יצא לראשונה שער התפילה - מצוי באוצר) ששם אין את התערובת, הרי שעיקר הסתייגות הגר"א על קביעת הלכה מן כתבי האר"י אינה קיימת עוד !

איש_ספר כתב:אם רוצים לכתוב מאמר רציני על סוגית יחס הגר"א לכתבי האר"י, ראוי לברר מקודם איזה כתבים מכתבי האר"י היו לפניו, וע"י זה להבין על מה נסובים דבריו. וזה לא נעשה עד עצם היום הזה.

גם לא בספרו של מוהר"י אביב"י על קבלת הגר"א?

לאור זאת שאף אחד לא התעורר להעתיק משם את האגרת, אשים קישור: http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topi ... =19616#R_3

אכשר דרא כתב:

איש_ספר כתב:אם רוצים לכתוב מאמר רציני על סוגית יחס הגר"א לכתבי האר"י, ראוי לברר מקודם איזה כתבים מכתבי האר"י היו לפניו, וע"י זה להבין על מה נסובים דבריו. וזה לא נעשה עד עצם היום הזה.

גם לא בספרו של מוהר"י אביב"י על קבלת הגר"א?

לא.

תגובתו של פורגס לא קשורה כלל לענין האריז"ל והגר"א אלא לענינים אחרים לגמרי כמו שיראה המעיין, והיא רדודה מאוד בלשון המעטה כמו שהגבתי שם.