הדרך הנכונה בפירוש התפילה

[מי שאמר]

כאחד המתעסק בכתיבת פירוש לתפלה אבקש להיות כנה ואשיחה את אשר עם לבבי. – רוב רובם של התפלה ואיני מדבר על קטעים שנמצא בתהלים חומש וכדומה אין להם פשט כוונת המלות וכל מחבר עושה מה שבא לו. כוונתי למחברים האחרונים.
מניין לקחו מפרשי הסידורים את הפירושים שלהם!!!!!!!!!
אני מתבלט אם להזכיר שמות של מחברים אך הגיעו מים עד נפש.

ישנו מחבר מפורסם שטוען לכתר, מאידך יש תלמידי חכמים אחרים שטוענים ואומרים קשקוש ואביא כמה דוגמאות מתוך מאות.
מה הפשט ונרחיב פה ונמלאנה לשוננו לך רנה. האם זה כמו שפי' המפרש המפורסם או שמא הוא תוצאה של הפסוק הרחב פיך ואמלא כפי שכתוב בתהלים.
מה הפשט כי בא אורך בלכה דודי האם זה אור ישועתך כפי שכותב פלוני או שמא הכוונה למשיח וכפי שפירש רש"י בתהלים שלח אורך ואמיתך. אורך זה המשיח.
מה הפשט ואז אלם בשיר ירון האם זה כמו שפירש אחד המפרשים שגם השותק מרוב צרות יתחיל לשיר או שמא מקורו בתהלים ואני כחרש וכאלם וכו' וכתב שם רש"י והאב"ע שישראל נקראים חרש ואלם יעו"ש ועוד מאות אם לא אלפים דברים כאלו.
האם מישהו עובד עלינו בעיניים ואני כותב באמת מתוך כאב כי עוד מעט קט ואני מרים ידים. אני מתחיל להתרשם שכל אחד עושה שבת לעצמו. - אני לא מסוגל לעשות שקר בנפשי.

אבקש מכם נא ונא, הגיבו לגופם של דברים מבלי להזכיר שמות של מחברים. אנא מכם.

[תוכן]

מה האפשרות השניה, שאין לתפילות פירוש שהתפילות נכתבו על ידי מחברם ללא שום הבנה, סתם גיבובי מילים?

[איש רגיל]

מה הפשט כי בא אורך בלכה דודי האם זה אור ישועתך כפי שכותב פלוני או שמא הכוונה למשיח וכפי שפירש רש"י בתהלים שלח אורך ואמיתך. אורך זה המשיח.

אין מה להקשות מהפסוק 'שלח אורך ואמיתך', כיון שלשון הפיוט 'כי בא אורך קומי אורי' מבוסס על הפסוק בישעיה (ס א) "קומי אורי כי בא אורך".
עיי"ש במפרשים, שהרד"ק והמלב"ים אכן פירשו כי בא אורך - ישועתך. והמצודות פירש שהכוונה על רוב שמחה וטובה. והאלשיך פירש שהכוונה אליו ית', ובא הפסוק לומר קומי אורי - עשי תשובה, כי בא אורך - כי הוא ית' יעזרך, ע"ד הבא ליטהר מסייעים בידו.
אך אני מסכים לעצם טענתך שהרבה מחברי פירושי תפילה בני זמננו המציאו פירושים שהם בגדר דברים בטלים. במקום שיסתכלו באבודרהם וכד' על איזה פסוק מתבסס הלשון, ולפי זה יפרשו. ובפיוטים מאוחרים יותר, יעשו לבד את העבודה ויחפשו.
וזה חלק מהטענה הרווחת על ירידה ברמת העריכה התורנית.

[מי שאמר]

להרב תוכן.
אין דבר כזה לפרש ללא מקור.
כל מלה ותיבה חייבת מקור. ולצערי אין אתנו היודע פירוש המלות כפשוטם גם לא בתפלת י"ח - אני לכשלעצמי מנסה לכוון בתפילת י"ח לפי המבואר בסידור רש"י ומחזור ויטרי אך לא לכוון לפי מה שכתבו מחברים שונים אשר מכשילים את הרבים, כן מכשילים את הרבים.
וכתבו סברות בטן לפרש מהו למען שמו באהבה.
לדעתי עדיף שלא לכוון כלל מאשר לכוון שטויות.
לכתוב פירוש המלות על סדור וסליחות ויוצרות בסברות בטן גרוע מאשר כתיבת פירוש על החומש וגרוע יותר משפינוזה רח"ל שהרי יש בזה משום חשש ברכה לבטלה לדעתו של המ"ב שפירש שצריך לכוון כוונת המלות.

להרב איש רגיל.
אכן ידעתי גם את הפירוש הזה אצל כי בא אורך. אך משמעות הלכה דודי משמע כאילו כבר הגיע המשיח על איש בן פרצי ועל כן איני בטוח מהו כי בא אורך.
ובכל אופן בלי נדר אמשיך להביא עוד ועוד מקומות כאלו שאני תקוע ואיני בטוח בזה.
מה עלי לעשות כאשר אין לנו פירוש רש"י על הסידור הסליחות והיוצרות.
אדרבא אולי ייצא איזה תועלת מן האשכול הזה לדעת מה לעשות האמנם כולנו עדרים - ומדוע לא היה מי שיעורר על זה.

[איש רגיל]

ובכל אופן בלי נדר אמשיך להביא עוד ועוד מקומות כאלו שאני תקוע ואיני בטוח בזה.
מה עלי לעשות כאשר אין לנו פירוש רש"י על הסידור הסליחות והיוצרות.
אדרבא אולי ייצא איזה תועלת מן האשכול הזה לדעת מה לעשות האמנם כולנו עדרים - ומדוע לא היה מי שיעורר על זה.

זה יהיה אשכול מעניין, רק תשנה את הכותרת.

[מי שאמר]

לא הבנתי מה בדיוק הבעיה בכותרת.
בכל אופן לאחר שכבר הגיבו אין לי אפשרות לשנות את הכותרת וכל אחד יכול לשנות בתגובה שלו הוא כפי שעשיתי זה עתה.
אין כל ספק שיש פירוש על מלות התפלה. השאלה היא אם אנו מסוגלים לדעת להחליט ולהבין. קח בחשבון שלא כל דבר מפורש באבודרהם וגם לא במחזור ויטרי וגם לא בסידור רש"י - בקיצור לא ניתן להבין פירוש המלות כפשוטם בתפילת י"ח.
וכמדומני שכבר עמד על כך היעב"ץ אך איני מוצא כעת מקומו בכתבים שלי.

[איש רגיל]

לא הבנתי מה בדיוק הבעיה בכותרת.
בכל אופן לאחר שכבר הגיבו אין לי אפשרות לשנות את הכותרת וכל אחד יכול לשנות בתגובה שלו הוא כפי שעשיתי זה עתה.

אין בעיה בכותרת, רק שאם אתה רוצה שאשכול זה ידון בפירושי התפילה, תשנה את הכותרת בהודעה הראשונה למשהו כעין 'אשכול עיון תפילה' וכד', וכך כולם ידעו על מה מדובר.

[מי שאמר]

נפשי חולת אהבתך ראיתי במפרשים האחרונים נפשי חולה מרוב אהבה אליך. שלא כפי שפירש רש"י בשיר השירים שהיא חולה ומבקשת תפוחים וכו' כי בעלה עזב אותה ואין לה כרגע אהבה וידידות כלומר, חולה מרוב געגועים ולא מרוב אהבה.
ככלל כל הידיד נפש הינה תמצות של כמה פרקים בשיר השירים וכל מעיין יכול בנקל להיווכח שהמחברים האחרונים לא הרגישו בזה.
על מנס כוסי ביום אקרא. בהמשך אי"ה.

[מי שאמר]

מה הפשט כי בא אורך בלכה דודי האם זה אור ישועתך כפי שכותב פלוני או שמא הכוונה למשיח וכפי שפירש רש"י בתהלים שלח אורך ואמיתך. אורך זה המשיח.

אין מה להקשות מהפסוק 'שלח אורך ואמיתך', כיון שלשון הפיוט 'כי בא אורך קומי אורי' מבוסס על הפסוק בישעיה (ס א) "קומי אורי כי בא אורך".
עיי"ש במפרשים, שהרד"ק והמלב"ים אכן פירשו כי בא אורך - ישועתך. והמצודות פירש שהכוונה על רוב שמחה וטובה. והאלשיך פירש שהכוונה אליו ית', ובא הפסוק לומר קומי אורי - עשי תשובה, כי בא אורך - כי הוא ית' יעזרך, ע"ד הבא ליטהר מסייעים בידו.
אך אני מסכים לעצם טענתך שהרבה מחברי פירושי תפילה בני זמננו המציאו פירושים שהם בגדר דברים בטלים. במקום שיסתכלו באבודרהם וכד' על איזה פסוק מתבסס הלשון, ולפי זה יפרשו. ובפיוטים מאוחרים יותר, יעשו לבד את העבודה ויחפשו.
וזה חלק מהטענה הרווחת על ירידה ברמת העריכה התורנית.

הרב איש רגיל.
בקשר לפירוש כי בא אורך ובעקבות מה שכתבת אתה בטוב טעם.
אני מבקש לצטט את אחד המחברים המפורסמים שכתב בזה"ל.
כי בא אור ישועתך קומי והאירי באור הגדול (באור הגנוז של ששת ימי המעשה) הסוגריים במקור. איני מצליח להבין איך ולפי איזה פסוק או מפרש הרכיב את פירושו. – צר לי.

[אוצר החכמה]

ולצערי אין אתנו היודע פירוש המלות כפשוטם גם לא בתפלת י"ח

מה הכוונה? אמנם יש לפעמים ספק אם עיקר הכוונה לצד אחד או אחר, אבל וודאי שניהם הם פשט. אולי תתן דוגמאות לקטעים מתפילת י"ח שאין אנו יודעים פשטם?

[מי שאמר]

השם שפתי תפתח מפרש רש"י בתהלים עזור לי כדי שיהא לי פתחון פה להלל אותך האם כבודו טוען שמותר לפרש כפי שכל אחד עולה לו בראש בניגוד למה שכותב רש"י.

ותיכף נגיע להמשך עד למען שמו באהבה. מי ביקש זאת מידם. ומדוע שלא נפרש כפי שפירשו הראשונים. – דיברתי עם תלמיד חכם מופלג שעשה את השחרית במחזור כל שהוא ושאלתי אותו מדוע לא פירוש קוה אל השם וכו' כפי שפירש רש"י חזור וקווה וכו'. והשיב לי לא נראה לי שרש"י כיוון לפשוטו של מקרא.

[חשבונות רבים]

השם שפתי תפתח מפרש רש"י בתהלים עזור לי כדי שיהא לי פתחון פה להלל אותך האם כבודו טוען שמותר לפרש כפי שכל אחד עולה לו בראש בניגוד למה שכותב רש"י.

ותיכף נגיע להמשך עד למען שמו באהבה. מי ביקש זאת מידם. ומדוע שלא נפרש כפי שפירשו הראשונים. – דיברתי עם תלמיד חכם מופלג שעשה את השחרית במחזור כל שהוא ושאלתי אותו מדוע לא פירוש קוה אל השם וכו' כפי שפירש רש"י חזור וקווה וכו'. והשיב לי לא נראה לי שרש"י כיוון לפשוטו של מקרא.

אכן, במקומות רבים רש"י על התנ"ך הביא מדרשי חז"ל ולא פירש ע"פ פשט. וזו עובדה.
לעצם הטענה הנני מסכים שמי שמוציא פירוש על סידור או מחזור ראוי מאד שיעבוד לפי מקורות ולא לפי בטנו הרחבה.

נפשי חולת אהבתך ראיתי במפרשים האחרונים נפשי חולה מרוב אהבה אליך. שלא כפי שפירש רש"י בשיר השירים שהיא חולה ומבקשת תפוחים וכו' כי בעלה עזב אותה ואין לה כרגע אהבה וידידות כלומר, חולה מרוב געגועים ולא מרוב אהבה.

לא ירדתי לעומק ההבדל...

[מי שאמר]

אם אתה לא מבין את ההבדל בין חולה מרוב אהבתך לבין חולה מרוב געגועים יבושם לך.
ונניח שניתן לדחוק כן בדבריו אמור נא לי.
מדוע אין אפשר לפרש חולת אהבתך חולה מרוב געגעוים. – מדוע שלא נאמר שלא בדקו ולא טרחו לדעת פירוש רש"י בשיר השירים.
בקשר למה שכתבת שרש"י אינו כותב פשוטו. גם אם נניח כדבריך שאני הק' בניגוד לחכמי דעת מקרא וכך גם נמנו וגמרו בין חכמי ורבני הפורום שדבריך הינם בגדר כפירה. – שלא לדבר על כך שאתה הוא זה שיחליט מהו פשוטו ומהו לא פשוטו. - וראה בצוואת הח"ס שפירוש רש"י הוא ראש אמנה וכו'. עדיין איני יורד לסוף דעתך.
וכי אנו הקטנים מסוגלים להבין את הכוונה הפשוטה בשמונה עשרה. וראה מה שאמרו ועמד שמואל הקטן ויסד את הברכה ולמלשינים, וקבלוה ר"ג ובית דינו וצוו לקבעה בתוך י"ח ברכות ועוד הרבה. וכי כל תופס עט יכתוב כוונת הברכות בשמונה עשרה. – ללא כל מקור רק משום שכך בא לו.
תגיד לי אתה רציני?!

[איש רגיל]

הרב מי שאמר, נשמח לעזור, אך זה לא שייך בכזו צורת דיון.
הבה נוריד את הטונים, כיון שאף אחד לא התווכח אתך על עצם הבעיה שיש בכך שממציאים פירושים.
תביא את מה שראית, ונדון יחד אם זהו הפשט האמיתי, ומה יותר מתקרב לפשוטטו של מקרא.

[מי שאמר]

שים לב שאני משתדל להתנסח מאוד בעדינות. המטרה שלי היא להתקדם ולא להתנצח.
לעיל התחלתי להביא דוגמאות מתחילת הסידור כמו ידיד נפש וראה מה שכתבתי שם.
לבקשתו של הרב אוצר החכמה קפצתי לשמונה עשרה והתחלתי מן ההתחלה.
השם שפתי תפתח רש"י מפרש תן לי פתחון פה, כלומר, עילה וסיבה, מדוע להללך. מדוע לא מצאתי כן במפרשים השונים שפירשו כמו רש"י.

אגב, טרם השבת לי על מה שכתבתי לצטט מאחד מפירושי האחרונים את מה שכתב אצל לכה דודי קומי אורי כי בא אורך וכו'.
איני בטוח שיש לי את הזמן לעבור כאן על מלה מלה אך לעת עתה אולי ללמד על הכלל כולו יצא. מה גם שאני שם לב שיש כאן ניקים שונים שלוקחים את זה אישית.
אז אנא מכם ממש לא. לא התכוונתי למחבר כל שהוא. ואל לכם ניקים שונים לדאוג. הדיון כאן הוא לגופו של עניין.
אגב, פתחתי את האשכול לאחר שדיברתי עם רוב רובם של מחברי הסידורים הסליחות וכו' והם ב"ה כולם מכירים אותי ומתחשבים במה שאני אומר.

[איש רגיל]

שים לב שאני משתדל להתנסח מאוד בעדינות. המטרה שלי היא להתקדם ולא להתנצח.
לעיל התחלתי להביא דוגמאות מתחילת הסידור כמו ידיד נפש וראה מה שכתבתי שם.
לבקשתו של הרב אוצר החכמה קפצתי לשמונה עשרה והתחלתי מן ההתחלה.
השם שפתי תפתח רש"י מפרש תן לי פתחון פה, כלומר, עילה וסיבה, מדוע להללך. מדוע לא מצאתי כן במפרשים השונים שפירשו כמו רש"י.

אגב, טרם השבת לי על מה שכתבתי לצטט מאחד מפירושי האחרונים את מה שכתב אצל לכה דודי קומי אורי כי בא אורך וכו'.
איני בטוח שיש לי את הזמן לעבור כאן על מלה מלה אך לעת עתה אולי ללמד על הכלל כולו יצא. מה גם שאני שם לב שיש כאן ניקים שונים שלוקחים את זה אישית.
אז אנא מכם ממש לא. לא התכוונתי למחבר כל שהוא. ואל לכם ניקים שונים לדאוג. הדיון כאן הוא לגופו של עניין.
אגב, פתחתי את האשכול לאחר שדיברתי עם רוב רובם של מחברי הסידורים הסליחות וכו' והם ב"ה כולם מכירים אותי ומתחשבים במה שאני אומר.

אין לי תשובה על מה שכתב אותו מפרש. צר לי.

[אוהב אוצר]

צריך לשים לב ולהבדיל בין נוסח התפילה הקבוע שנהוג אצל כולם [וזה ניתן למצוא פירושים מדוייקים בקדמונים]
לבין פיוטים וכד' שחוברו ב200 השנה האחרונים שיהיה באמת קשה לכוון לדעת אותו מחבר וזאת מכמה וכמה טעמים.

[אדג]

מכיוון שבוודאי שתוכן התפלה הוא בקשת צרכיו וריצוי קמיה מריה, הרי מצד הסברא אין הכרח כי יש פירוש אחד למילות התפלה. ואדרבה.

כמובן, שההשלכה מפירוש רש"י על התורה לפירושו בנ"ך היא טעות, ובעוד שעל התורה העיד הוא על עצמו ש"אני לא באתי אלא לפרש פשוטו של מקרא", הרי בנ"ך נקט דרך הדרש לפעמים. אם כן, בתפלה שהאדם מתפלל לפי הבנתו ודבריו, מה פסול יש לפרש בדרך אחרת את המקראות?! ובייחוד שאין בכך שום נפקותא לדינא, שנאמר שאם כיוון כוונה אחרת לא יצא, חוץ מג' ראשונות דשמ"ע, שכוונת לשון חכמים שם ברורה וצחה וברה כשמלה המחוורה.

[מי שאמר]

אף אחד לא אמר שיש רק פירוש אחד, הנידון הוא, אם יש לנו להמציא לבד פירושים שונים ומשונים בשעה שהראשונים פירושו באופן אחר. – והראשונים פירושו את תפילת י"ח ראה מחזור ויטרי סידור רש"י ועוד הרבה.
ומה שכתבת שרש"י בנ"ך הלך אחר המדרש איני בטוח שכך הוא פני הדברים. וראה למשל ברש"י תהלים סוף פרק ס"ח ואין זה לשון המקרא.
ראה גם רש"י שיר השירים פרק א א' וסוף דבר אין לך מקרא יוצא מידי פשוטו.

[אוצר החכמה]

ידידי מי שאמר.
איני מבין בעצם את טענתך. התפילה היא כמו כל התורה כולה ששבעים פנים לה. וכשם שבספר מלכים יש את פשט הכתובים שהוא פירוש המילות כדרך המצודת דוד למשל. ומי שמבין את זה מבין את כוונת הדברים. הוא הדין בתפילה מי שמבין את פשט העניין (וכביאורו של תלמיד הגר"א ר' מנשה מאיליא שזו הבנת כללות הכוונה של הדברים) קיים בזה מצוות כוונה של ביאור המילות.

וכשם שבתנ"ך יכולים לפרש את הדברים בדרכים שונות ובפנים שונות כך בלשון התפילה אפשר לפרש בשבעים פנים וכמו שביאר בזה רבינו הגר"ח בנפש החיים שאנשי כנה"ג הכניסו עומק כוונות רבות בתפילה.

כך שאם טענתך היא למה מחברים פירוש עם פשטים וחידושים במקום פשט הדברים הפשוט, (במקום שזה נחוץ כי ברוב המקומות הפשט ברור מאליו) זו טענה מובנת. אבל אם אתה שואל איך אנשים מחדשים פשטים בתפילה, התשובה היא כשם שהם מחדשים בחומש.

אבי זצ"ל היה שואל את נכדיו מה הפשט והיא שעמדה לאבותינו ולנו, וכשאמרו מה שלימדו אותם שזה התורה וכולי. היה אומר שמלמדים כל דבר חוץ מהפשט הפשוט, שהרי הפשט הוא שהיינו ההבטחה שדבר ממנה לעיל ברוך שומר הבטחתו לישראל.

[היימישער]

השם שפתי תפתח רש"י מפרש תן לי פתחון פה, כלומר, עילה וסיבה, מדוע להללך.

אתה בטוח שבדקת ברש"י לפני שצטטת?


ז"ל רש"י בתהילים פרק נא פסוק יז:
אדני שפתי תפתח - מחול לי ויהי לי פתחון פה להגיד תהלתך:
לכאו' כוונת רש"י שכל עוד ועוונותי אינם מחולים איני יכול לפתוח את פי להגיד תהלתך (מחמת הטינוף או הבושה), ע"כ אני מבקש שתמחול לי כדאי שאוכל לפתוח את פי להגיד תהלתך.

[אדג]

אף אחד לא אמר שיש רק פירוש אחד, הנידון הוא, אם יש לנו להמציא לבד פירושים שונים ומשונים בשעה שהראשונים פירושו באופן אחר. – והראשונים פירושו את תפילת י"ח ראה מחזור ויטרי סידור רש"י ועוד הרבה.
ומה שכתבת שרש"י בנ"ך הלך אחר המדרש איני בטוח שכך הוא פני הדברים. וראה למשל ברש"י תהלים סוף פרק ס"ח ואין זה לשון המקרא.
ראה גם רש"י שיר השירים פרק א א' וסוף דבר אין לך מקרא יוצא מידי פשוטו.

ראיה לסתור: אחר שפירש בדרך הדרוש, מעיר רש"י שאין זה לשון המקרא, אך פשוטו של מקרא בוודאי שאין כאן, אף לפירושו. וכן הוא בשה"ש שפירש רש"י בשני פנים.

[אוצר החכמה]

השם שפתי תפתח רש"י מפרש תן לי פתחון פה, כלומר, עילה וסיבה, מדוע להללך.

אתה בטוח שבדקת ברש"י לפני שצטטת?


ז"ל רש"י בתהילים פרק נא פסוק יז:
אדני שפתי תפתח - מחול לי ויהי לי פתחון פה להגיד תהלתך:
לכאו' כוונת רש"י שכל עוד ועוונותי אינם מחולים איני יכול לפתוח את פי להגיד תהלתך (מחמת הטינוף או הבושה), ע"כ אני מבקש שתמחול לי כדאי שאוכל לפתוח את פי להגיד תהלתך.

למעלה מזאת. לכאורה רש"י פירש כך בגלל עניין המזמור שמדבר על המחילה על חטאו בבא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע. כך שאני מסופק אם כשאנחנו אומרים את זה בלא אותו הקשר זה פשט הכוונה (וודאי שנכלל גם עניין זה) אבל איני יודע אם זה עיקר הפשט.

[מי שאמר]

הרב היימישער.
מדוע כבודו מתעקש לפרש פתחון פה באופן מוזר שכזה, בשעה שכל בר בי רב יודע שפתחון פה כוונתה, עילה וסיבה, וראה מש"כ רש"י
בפרק ט"ו ג'
על קרובו. אם עבר קרובו עבירה שיש בה עונש ענשו במשפט ולא נשא עליו חרפתו שיהא פתחון פה למחרף לומר כך עבר פלוני קרובך וחפית עליו.

הרב אד"ג.
ראה היטב בדברי רש"י בשיר השירים.
אחת דיבר אלוקים, שתים זו שמעתי – מקרא אחד יוצא לכמה טעמים, וסוף דבר אין לך מקרא יוצא מידי פשוטו ומשמעו. ואף על פי שדיברו הנביאים דבריהם בדוגמא, צריך ליישב הדוגמא על אופניה ועל סדרה, כמו שהמקראות סדורים זה אחר זה.
וראיתי לספר הזה כמה מדרשי אגדה: יש סודרים כל הספר הזה במדרש אחד; ויש מפוזרים בכמה מדרשי אגדה מקראות לבדם, ואינם מתיישבים על לשון המקרא וסדר המקראות. ואמרתי בלבי לתפוש משמעות המקרא ליישב ביאורם על סדרם, והמדרשות מרבותינו אקבעם מדרש ומדרש, איש איש במקומו.

כוונתו לומר שגם כאשר דיברו בדוגמאות, כלומר, במשל עדיין אין מקרא יוצא מידי פשוטו וצריך ליישב את המקרא. ועברתי על כל הרש"י בשיר השירים ולא מצאתי שם שתי פירושים.

הרב אוצר החכמה מכובדי שליט"א - הדברים שכתבתי אינם ערוכים דיים ותגובתי בא תבוא.

[היימישער]

בכל מקום מתפרש 'פתחון פה' לפי ההקשר שלו.
דומני שהפירוש שכתבתי הוא הפשוט והמובן בדברי רש"י,
ואדרבה יבואו החברים ויכתבו את דעתם.

[מי שאמר]

למעלה מזאת. לכאורה רש"י פירש כך בגלל עניין המזמור שמדבר על המחילה על חטאו בבא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע. כך שאני מסופק אם כשאנחנו אומרים את זה בלא אותו הקשר זה פשט הכוונה (וודאי שנכלל גם עניין זה) אבל איני יודע אם זה עיקר הפשט.

הרב אוצה"ח העלה כאן בעצם טענה מעניינת שלא כתבתי מזה לאורך כל האשכול.
ואפרש דבריו.
כוונתו לומר, ויותר נכון להקשות, שאין לפרש בסידור על פי מה שפירש רש"י בתהלים, וכי הדברים יוצאים מהקשרם, לדעתו גם אם כתב רש"י שם לפרש שפתי תפתח, פתחון פה, אין להשליך מזה על כוונת הפסוק בשמונה עשרה, ורש"י פירש כן שם לפי הקשר הדברים שם אך אין מזה כל ראיה שכך הוא גם הפירוש כאשר אנו אמורים לומר את הפסוק כדבר בפני עצמו.
דבר זה הקשיתי מזמן והסברתי את זה שוב ושוב לכל העוסקים בפירושי הסידורים והסליחות וכדו'.
איך הם משתמשים בדברי רש"י בתהלים כאשר הדברים יוצאים מהקשרם.
כמו אצל אשרי יושבי ביתך. שתחילתו מורכב מכמה וכמה פסוקים שונים בתנ"ך.
אשרי יושבי (תהלים פד,ה) – אשרי העם (תהלים קמד,טז) – תהלה לדוד (תהלים קמה) ואנחנו נברך (תהלים קטו,יח).
וכן הוא בסליחות וכדלהלן.
שומע תפלה (תהלים סה,ג) יבוא כל בשר (ישעי' סו,כג) יבואו וישתחוו תהלים (פז,יח). וכן הלאה על זה הדרך. – וכן הוא בשמע קולנו ועוד הרבה.

וכשם שבתנ"ך יכולים לפרש את הדברים בדרכים שונות ובפנים שונות כך בלשון התפילה אפשר לפרש בשבעים פנים וכמו שביאר בזה רבינו הגר"ח בנפש החיים שאנשי כנה"ג הכניסו עומק כוונות רבות בתפילה.

בנוגע למה שכתב הרב אוצה"ח כאן – למעשה אין בינינו כל מחלוקת וגם הוא כמוני סובר שאין לחדש פירושים במקום אשר כבר פירשוה הראשונים. – אבקש רק להעיר במה שכתב שמותר לחדש חידושים ופשטים חדשים בתפלה כמו שמותר לחדש בחומש.
לדעתי גם אם מותר לחדש פשטים חדשים עדיין אין זה אומר שאם מישהו יכוון על פי פירושיו שלו הוא, יוצא ידי חובתו במה שחייבו חז"ל לכוון פירוש המלות. ולדעתי כמו שלא ניתן להעביר את הסדרה שניים מקרא ואחד דעת מקרא, וצריך פירוש רש"י או תרגום דווקא ה"ה כאשר אמרו חז"ל שצריך לכוון פירוש המלות בתפלה, כוונתם, לכוון פירוש המלות כפי שפירשו הם ולא לפירושים שאנו ממצאים. – לשיטתו של הרב אוצה"ח אין הדבר דומה, ולדעתו, תיקנו חז"ל אמירת שניים מקרא ואחד תרגום או אחד רש"י, כאשר רש"י הוא תחליף לתרגום ופירוש דעת מקרא אינו פירוש רש"י ואינו מהווה תחליף לתרגום אלא מפרש את המקרא ותו לא. – אך כבר עמדתי במקום אחר בעניין זה וכתבתי להביא משמו של הגר"א ז"ל שאין עניין באמירת תרגום ולא התרגום ולא רש"י אינם מטרה כשלעצמם ולדעתו של הגר"א כל מה שאמרו ואחד תרגום או רש"י כוונתם כדי להבין את כוונת המקרא אך אין אמירת התרגום מטרה כשלעצמה. וכיון שכך, שפיר יש למילף ולהשליך מזה שאם אמרו כוונת המלות, כוונתם הייתה לפי איך שפירשו הם ולא כפי שאנו ממציאים פירושים. – שאם לא כן מדוע אין יוצאים בשניים מקרא ואחד דעת מקרא.

[מי שאמר]

יסלחו הרבנים אך אבקש להוסיף דבר מה להשלמת העניין.
א. חיפשתי בכל המאגרים שרק ניתן ובכל מקום שכתוב פתחון פה הכוונה עילה וסיבה משהו כעין זה כמו ליתן פתחון פה לאפיקורסין ועוד כהנה.
ב. בכל הסידורים של המפרשים האחרונים כולם העתיקו את פירושו של רש"י אצל השם שפתי תפתח אך לא הבינו כל כך כוונת רש"י וכתבו "השם מחול לי ואפתח פי וכו' משהו דומה לזה.
ג. לא מצאתי כל הסבר מהו השם שפתי תפתח מלבד פירושו של רש"י. אמנם מצאתי על דרך הדרוש אך לא פשט.
ד. מש"כ לעיל מזה שלא אמרו ואחד תרגום אלא כדי שיבינו כוונת המקרא ואין התרגום מטרה בפני עצמה. כך כותב גם הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א ולדעתו מטעם זה יש להעדיף פירש"י על התרגום שאין הכל מבינים תרגום.

[אדג]

מכיוון שהבאת דוגמא זו בפירוש הפסוק "ה' שפתי תפתח וגו'", אציין למש"כ מהרש"א (חדא"ג ברכות ד, רע"ב) בפירוש הפסוק. עיי"ש שפירש שלא כ(הבנתך ב)רש"י הנ"ל, וע"ד הפשט.

[מי שאמר]

אני מחזיק בידי את העין יעקב ואיני רואה שהמהרש"א מתייחס לפירושו של רש"י הוא אמנם מפרש כפי הנראה שלא כפי שפירש רש"י בתהלים אך בעיקר הוא מתמקד לפרש מהו ההבדל בין שפתי לבין פי ועל דרך זה ממשיך לפרש אמרי פי.
--
אגב, דבריו הם פלאי פלאים מדוע היה זה תחילת הדיבור וזה לשון המהרש"א פתיחת השפתיים הם תחילת הדיבור וביקש דוד עזר בתחילת הדיבור שהוא פתיחת שפתיים.
והרי הוא המשך מתוך בקשת דוד בפרק נ"א שם בתהלים.

[אדג]

אני רואה שלא די לך ברמיזא, והא לך פירושו דהמהרש"א. דקשיא ליה אמאי תיקנו חכמים לומר פסוק זה דייקא בתחילת כל הג' תפילות, ולא פסוק אחר.
ועל זה ביאר, שפירוש תוכן הפסוק כפי שנקבע בראש התפלה הוא כך: "פתיחת השפתים הם תחילת הדיבור, ואומר (האדם המתפלל) שביקש דוד עזר אלו-ה בתחילת הדיבור, שהוא פתיחת שפתים כו'".כלומר שמסביר שקבעו פסוק זה בתחילת כל תפלה כי תוכן בקשת דוד הוא עזר וסיוע בתחילת הדיבור, וכך האדם המתפלל צריך עזר וסיוע קודם שיפתח להתפלל.
ומה שהוקשה לך מהיכן שאמרו דוד, לא הבנתי קושייתך, כי בוודאי אין המהרש"א מפרש הפסוק כפי שהוא בתוך הפרק כולו, אלא מבאר את הפירוש שבגללו נקבע פסוק זה בראש התפלה, ומה שפירש רש"י פירש ליישב המקראות.

ואקווה שתמצא מנוח והצלחה בכל מעשיך.

[מי שאמר]

יישר כוחך הרב אדג.
ולהשלמת העניין אעתיק מספר אבודרהם
וכתוב בחדושי רב"ש שלכך קבעו רז"ל ה' שפתי תפתח בתחלת התפלה מפני שהתפלות כנגד תמידין תקנום כמו שפירשנו למעלה ופסוק זה הוא כתוב קודם זבח שנא' אחריו (תהלים נא,יח) כי לא תחפוץ זבח ואתנה. ואח"כ הוא מקשה על זה הפירוש ואומר שאינו טעם נכון שאם כן זה שמקשה בפ"ק דברכות אמאי לא תקנו יהיו לרצון בתחלה היה מתרץ שזה עדיף מפני שכתוב קודם זבח. ומצאתי כתוב הגהה בספר של אלו החדושים ויש לומר שטעם נכון הוא. וזה שמקשה בגמרא למה לא תקנו יהיו לרצון בתחלה מפני שכן עדיף לפי שהוא לשון גאולה שנאמר וגואלי ויהיה סמוך גאולה לתפלה ולמה תקנוהו לבסוף ותימה הוא למה לא היה מתרץ לו שזה עדיף מפני שהוא כתוב בסוף המזמור דאלמא על מה שהזכיר תחלה קאי ע"כ.
---
ומה שכתבתי לעיל שלא מצאתי פי' אחר מלבד פירושו של רש"י אין זה נכון ועיין רד"ק ועוד.

[מי שאמר]

ביקשנו דרשנו חיפשנו ויגענו לדעת מהו הגדר לכוון כוונת פירוש המלות בתפלה ולא מצאנו.

ואכתוב בתמצית הקיצור. בספר יסוד ושורש העבודה אכן משמע כפי שכתב הרב אוצה"ח שגם כוונה פשוטה ביותר נחשבת לכוונת פירוש המלות. מאידך מדברי הראשונים ה"ה רש"י בספרו סדור רש"י סימן ל"א שהאריך לפרש פשט באבות - ובסוף דבריו שם בזה הלשון - דיוקין הללו וכיוצא בהן שים בלבך ונמצאת שלם בכוונה תמיד - וכן מדברי האבודרהם שכתב ברוך אתה השם אלוקינו כבר פירשנו בהקדמת הספר הזה שיש בברכה זו מלכות. ואמר ואלוקי אבותינו וחזר ואמר אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב ע"ש שכן אמר הקב"ה למשה (שמות ג,טז) כה תאמר אל בני ישראל אלוקי אבותיכם אלוקי אברהם וגו'. וכו' יעו"ש – עולה להדיא שכוונת המלות אינם פשט פשוט.
--
אין במה שכתבתי זה עתה כדי להצדיק ולו במקצת את המפרשים האחרונים שעשו כפי העולה על רוחם, פעמים שפירשו על פי רש"י אם זה ממה שכתב בנ"ך אם זה ממה שכתוב בשאר ספריו, פעמים שפירשו כפי האבודרהם ופעמים על דעת עצמם. - ועשו בתפילה כחומר ביד היוצר כאשר אינם טורחים להבין כוונת רש"י וגם אינם טורחים לדעת על איזה פסוק מיוסד התפלה. וכפי שהבאתי דוגמאות לרוב.

[אוצר החכמה]

כבר עמדתי במקום אחר בעניין זה וכתבתי להביא משמו של הגר"א ז"ל שאין עניין באמירת תרגום ולא התרגום ולא רש"י אינם מטרה כשלעצמם ולדעתו של הגר"א כל מה שאמרו ואחד תרגום או רש"י כוונתם כדי להבין את כוונת המקרא אך אין אמירת התרגום מטרה כשלעצמה.

איני יודע מה המקור בדברי הגר"א כך שאיני יכול לדון אם הראייה מדבריו צודקת, אבל לענ"ד הגמרא באפילו עטרות ודיבון בפרט לפי פירוש רש"י היא ראייה ברורה להיפך.

[בברכה המשולשת]

וידוע שאמירת התרגום עניינה מיוחד על-פי הסוד בעצם אמירתה.
וגם בתפילה, ידועים דברי רבינו הגר"ח מוולוז'ין שעצם אמירת המילים פועלת בעליונים וכל הכוונה היא לתוספת.

[מי שאמר]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?8139&page=19

[אורחות חיים]

אם מדובר בפירושים של גדולי תורה או שמקובלים על גדולי תורה (כלומר שיש הסכמות מגדולי תורה שעברו על החיבור), אז בוודאי שאין בזה שטויות אלא ביאור אמתי. כך הפירושים ב"אוצר התפילות" (שני כרכים כשהראשון לחול והשני לשבת ומועדים), "הסידור המפורש" של וינגרטן, "סידור המבואר" של גדליה סגל ועוד חיבורים על התפילות לגדולי ישראל. ויש לציין כאן את הסדרה רבת הכרכים של "סידור הגאונים והמקובלים והחסידים" של המקובל הגרמ"י וינשטוק זצוק"ל.

[מי שאמר]

אני אישית ישבתי הרבה אצל הרב שיינברג ז"ל ושאלתי אותו פעם מדוע הוא נותן הסכמות מבלי לבדוק כמו על סליחות מחזורים וסידורים ועוד הרבה ספרים שהזכרתי לו וענה לי בזה הלשון. - מעולם כל ההסכמות שנתתי הם כדי לעודד את המחבר ושאינו יכול לצאת מהם כל מכשול. אך על ספרים רציניים איני נותן הסכמות.
והיה עד לכך ר' גואלמן.
אבוי לנו אם נתחיל להביא ראיות מן ההסכמות וכידוע שהרב מטשובין ז"ל היה נותן לכולם הסכמות ועוד הרבה.
להסתתר מאחורי הסכמות זה לא חוכמה גדולה. דנים כאן לגופו של עניין והבאנו דוגמאות לרוב ויש לי עוד המון דוגמאות שאין טעם להרחיב.
אם אין לי טעות כך עולה מתוכן האשכול כל הפירושים שכתבו על התפילות והפיוטים אינם משנים כל כך הבעיה היא בעיקר על תפלת י"ח ובאמת בזה איני יודע אם צריך לכוון דווקא כפי שפירשו הראשונים או ניתן להמציא פירושים ולכוון בהם פירוש המלות.
על שיר הכבוד כל אחד יכול לקשקש כמה שהוא רוצה וזה לא מעניין את אף אחד. ואתן לך דוגמה

רק מהימים האחרונים - דיברתי עם אחד מן המחברים בנוגע למה שנאמר קוצותיו רסיסי לילה. מתברר שהמחבר פשוט לא ידע שהוא מופיע בשיר השירים גם בפרק ה' פסוק ב קווצותי רסיסי לילה וטעה לחשוב שהוא מיוסד על מה שנאמר שם בפסוק י"א קוצותיו תלתלים.
אין מי שיודע לפרש את הסליחות שאומרים אחרי אשרי שהוא אוסף של פסוקים מתהלים וכמה שניסתי להבין את הקשר וחקרתי ושאלתי ואין פותר אותם. כולם ללא יוצא מן הכלל מעתיקים מרש"י בתהלים כאשר הדברים יוצאים מהקשרם.

[מי שאמר]

חלילה איני מזלזל כלל בעבודה של ר' גדליה סגל אך מה לעשות שהרבה דברים לא הצליח להבין. שלא לדבר על דברים כמו השם שפתי תפתח, שכוונת רש"י לומר תן לי פתחון פה, הוא גם לא ירד לעומק מהו כי גז חיש ונעופה.
ועוד הרבה דברים כאלה.

אך האמת חייב להיאמר שהוא אכן עשה עבודה הכי טובה על התהלים מכל התהלים האחרונים שמצאתי. ובדקתי את כל סוגי הסידורים וכל סוגי התהלים והסליחות ואני מכיר את העבודה של כל אחד מהם.

[אורחות חיים]

העברה לתגובה הבאה.

[אורחות חיים]

חלילה איני מזלזל כלל בעבודה של ר' גדליה סגל אך מה לעשות שהרבה דברים לא הצליח להבין. שלא לדבר על דברים כמו השם שפתי תפתח, שכוונת רש"י לומר תן לי פתחון פה, הוא גם לא ירד לעומק מהו כי גז חיש ונעופה.
ועוד הרבה דברים כאלה.

אך האמת חייב להיאמר שהוא אכן עשה עבודה הכי טובה על התהלים מכל התהלים האחרונים שמצאתי. ובדקתי את כל סוגי הסידורים וכל סוגי התהלים והסליחות ואני מכיר את העבודה של כל אחד מהם.

והעבודה של וינגרטן?

אני אישית ישבתי הרבה אצל הרב שיינברג ז"ל ושאלתי אותו פעם מדוע הוא נותן הסכמות מבלי לבדוק כמו על סליחות מחזורים וסידורים ועוד הרבה ספרים שהזכרתי לו וענה לי בזה הלשון. - מעולם כל ההסכמות שנתתי הם כדי לעודד את המחבר ושאינו יכול לצאת מהם כל מכשול. אך על ספרים רציניים איני נותן הסכמות.
והיה עד לכך ר' גואלמן.
אבוי לנו אם נתחיל להביא ראיות מן ההסכמות וכידוע שהרב מטשובין ז"ל היה נותן לכולם הסכמות ועוד הרבה.
להסתתר מאחורי הסכמות זה לא חוכמה גדולה. דנים כאן לגופו של עניין והבאנו דוגמאות לרוב ויש לי עוד המון דוגמאות שאין טעם להרחיב.
אם אין לי טעות כך עולה מתוכן האשכול כל הפירושים שכתבו על התפילות והפיוטים אינם משנים כל כך הבעיה היא בעיקר על תפלת י"ח ובאמת בזה איני יודע אם צריך לכוון דווקא כפי שפירשו הראשונים או ניתן להמציא פירושים ולכוון בהם פירוש המלות.
על שיר הכבוד כל אחד יכול לקשקש כמה שהוא רוצה וזה לא מעניין את אף אחד. ואתן לך דוגמה

רק מהימים האחרונים - דיברתי עם אחד מן המחברים בנוגע למה שנאמר קוצותיו רסיסי לילה. מתברר שהמחבר פשוט לא ידע שהוא מופיע בשיר השירים גם בפרק ה' פסוק ב קווצותי רסיסי לילה וטעה לחשוב שהוא מיוסד על מה שנאמר שם בפסוק י"א קוצותיו תלתלים.
אין מי שיודע לפרש את הסליחות שאומרים אחרי אשרי שהוא אוסף של פסוקים מתהלים וכמה שניסתי להבין את הקשר וחקרתי ושאלתי ואין פותר אותם. כולם ללא יוצא מן הכלל מעתיקים מרש"י בתהלים כאשר הדברים יוצאים מהקשרם.

בכל מקרה, פירושים של גדולי תורה עצמם כמו ב"אוצר התפילות" וחיבורי גדולים אחרים על התפילות, הם בוודאי ביאורים משובחים ללא כל הבעיות שהזכרת.