יום הולדת את פרעה? - הרי לעמו הוא הציג את עצמו כאלוה??

[קלונימוס הזקן]

הערה: יום הולדת את פרעה ויעש משתה, וברש"י יום גנוסיא שלו יום שנולד בו המלך.
ויש להפליא הפלא ופלא על פרעה שהזכיר יום זה ועשה בו משתה אף שהחזיק עצמו באלוה ואמר לי יאורי ואני עשיתיני. וצ"ע.
[הקושיא הציקתני, ולכן לא ערכתי הדברים כיאות, ועמכם הסליחה. אולי בהמשך אשוב לערוך הדברים]

[איטשע]

מה הבעי׳, תשאל נוצרי ויסביר לך תשובה.

[הכהן]

ומי אמר שאלוה חייב להיות קדמון? אלוה הוא בעל הכוחות, וזה יכול להיות אף אם הוא נולד.
'לי עשיתיני', לכאורה אין הכוונה שהוא טען שהוא ברא את עצמו, שזה מוכחש השכל, אלא שהוא בעל הכוח לברוא הכל ואף את עצמו וק"ל.

[קלונימוס הזקן]

איטשע: במטותא, איני יודע מה סיפרו לך על אמונת הנוצרים, אבל זה לא ממש שייך
הכהן: האם יידע כבודו את הקדמות הרמב"ם בענין? האם 'בעל הכוחות' הוא בעל חלק מן הכוחות? האם החזיק עצמו לאלילון מקומי בורא הנילוס, ברמה של חופר תעלת סואץ??
'אני עשיתיני' הוא מוכחש השכל. אכן. אבל אותו מהלך לוגי שאתה 'מצטט', מכריח גם שהיה אחד כזה בתחילת השרשרת (אף שאין להחיל עליו את מושג ה'התחלה' עצמו), כך שאין מן הנמנע שזה מה שאמר פרעה

[עשוי לנחת]

הערה: יום הולדת את פרעה ויעש משתה, וברש"י יום גנוסיא שלו יום שנולד בו המלך.
ויש להפליא הפלא ופלא על פרעה שהזכיר יום זה ועשה בו משתה אף שהחזיק עצמו באלוה ואמר לי יאורי ואני עשיתיני. וצ"ע.
[הקושיא הציקתני, ולכן לא ערכתי הדברים כיאות, ועמכם הסליחה. אולי בהמשך אשוב לערוך הדברים]

שאלה חזקה! חפשתי ומצאתי בספר הברית (ח"א מאמר יט פרק ז) שמדבריו אפשר גם לענות על שאלתך, עיי"ש שמאריך בסוגיא זו, ותמצית הדברים הנוגע לענייננו אעתיק וז"ל:
"ובזה תבין מה שאמר פרעה לי יאורי ואני עשיתיני (יחזקאל כ"ט) כי לא שוטה היה פרעה לאמר כן, אף לא שוטים היו חרטומי מצרים להאמין לו בדבר הזה עם היות זקני הדור יודעים שמימות עולם היה נילוס נהר כבר במצרים קודם יום הולדת את פרעה, אבל אמר שע"ז שלהם הוא מזל טלה שברא היאור ומשפיע עליו הוא מלובש בו והוא הוא כאשר אמרנו" וכו'.

[מ.ל.]

אפש"ל כמ"ש רבנו בחיי והרד"ק (בראשית מ), שיום הולדת את פרעה, הכוונה היא שבאותו יום נולד בן למלך, וקראו את שמו פרעה כשם אביו.

ואפש"ל כמ"ש רש"י והרד"ק (יחזקאל כט), שלי יאורי ואני עשיתני, היינו שבגבורתי ובחכמתי הגדלתי גדולתי וממשלתי.

ועוד אפש"ל כמ"ש הבית הלוי (שמות פרק יב):

אם רואה היצה"ר שאינו יכול לפתות את האדם בזה האופן והאדם מתחזק בשכלו לנגדו יתהפך היצה"ר להיפוכו ממש להתלבש בלבוש חכם ופילוסוף למעט בלב האדם האמונה המחוייבת ולהטיל לו בה ספיקות עד שיביאנו חלילה לידי כפירה גמורה ושלא להאמין כלל ולומר עזב ה' את הארץ ועולם כמנהגו נוהג וכפי הטבע אשר הוטבע בו בעת הבריאה. וכמו שאמר הכתוב על פרעה שאמר (יחזקאל כח) לי יאורי ואני עשיתני דפרעה אמר שהוא עשה את עצמו. ודברים אלו הרי הם בדרך מליצה ומשל דכפשוטו הרי אי אפשר להאמר שהוא בעצמו יעשה את עצמו והרי קודם שנולד בעולם לא היה נמצא כלל והיאך יעשה את עצמו דפשיטא דלא אמר על עצמו שהוא נצחי מקודם דהרי ידוע זמן התחלת מציאתו, רק הכוונה שהוא נעשה ונולד מעצמו ולא זולתו עשאו רק נעשה בטבע הקבוע בהעולם בעת נברא העולם.

[קלונימוס הזקן]

הערה: יום הולדת את פרעה ויעש משתה, וברש"י יום גנוסיא שלו יום שנולד בו המלך.
ויש להפליא הפלא ופלא על פרעה שהזכיר יום זה ועשה בו משתה אף שהחזיק עצמו באלוה ואמר לי יאורי ואני עשיתיני. וצ"ע.
[הקושיא הציקתני, ולכן לא ערכתי הדברים כיאות, ועמכם הסליחה. אולי בהמשך אשוב לערוך הדברים]

שאלה חזקה! חפשתי ומצאתי בספר הברית (ח"א מאמר יט פרק ז) שמדבריו אפשר גם לענות על שאלתך, עיי"ש שמאריך בסוגיא זו, ותמצית הדברים הנוגע לענייננו אעתיק וז"ל:
"ובזה תבין מה שאמר פרעה לי יאורי ואני עשיתיני (יחזקאל כ"ט) כי לא שוטה היה פרעה לאמר כן, אף לא שוטים היו חרטומי מצרים להאמין לו בדבר הזה עם היות זקני הדור יודעים שמימות עולם היה נילוס נהר כבר במצרים קודם יום הולדת את פרעה, אבל אמר שע"ז שלהם הוא מזל טלה שברא היאור ומשפיע עליו הוא מלובש בו והוא הוא כאשר אמרנו" וכו'.

יישר כח. דיברתי היום עם גאון וצדיק אחד ושאלתי מפיהו מענה לשון בזה, ואמר לי ג"כ ברוח טענת ס' הברית כי לא שוטה היה פרעה וכו' ולא שוטים היו החרטומים כו'
אבל ברור בזה שאמר להם שנתלבש בגוף וכדו', וממילא אין כאן טענה, וזה ברוח דברי ס' הנ"ל.

אך אני בעניי עדיין מתקשה דמ"מ לא מובן למה יראה לציין יום זה בפרטות.
ועוד קשה מה שהדגיש רש"י על אתר, שהמילה הולדת, משמעה לידה ע"י אחר שאמו מולידתו. זה ודאי לא מה שרצה ה'אלוה' לשדר לקהל מרעיתו..

[מחולת המחנים]

לפי פשוטו של מקרא ש'וימת מלך מת מצרים' היינו ממש, ודאי לא קשה כלום, שפרעה שבזמן יוסף שעליו נאמר 'יום הולדת את פרעה', לא הוא פרעה ששיעבד את ישראל ושהחזיק עצמו לאלוה.
אך גם לדרשת חז"ל אפשר לומר יום הולדת לאלוה, כי רק באמונתו אנו יודעים שיש אלוק קדמון, אך להבדיל אא"ה בהבלי הע"ז מאן יימר שזה גם כן כך, ועוד אפ"ל שלנו עם בנ"י יש א-ל אחד, אך לאומות העולם יש כמה וכמה ע"ז, ויתכן שלפי אמונתם הטפלה יצר אחד את השני וכו'.

[דניאל]

ויש להפליא הפלא ופלא על פרעה שהזכיר יום זה ועשה בו משתה אף שהחזיק עצמו באלוה ואמר לי יאורי ואני עשיתיני. וצ"ע.

אני חושש שהבנת אנשי תקופתינו בכלל והכותבים כאן בפורום בפרט את דרך החשיבה של המצרים הקדמונים היא מוגבלת מכדי שניתן יהיה לשאול שאלה כזו.
[אגב, אאל"ט קיסר יפן החזיק את עצמו לאלוה עד לפני כמאה שנה מעניין אם הוא חגג ימי הולדת]

[היא שיחתי]

[quote="מ.ל."]אפש"ל כמ"ש רבנו בחיי והרד"ק (בראשית מ), שיום הולדת את פרעה, הכוונה היא שבאותו יום נולד בן למלך, וקראו את שמו פרעה כשם אביו.

quote]]
כ"ה בספר הישר

[קומי_אורי]

מחניים, כל הפרעונים החזיקו עצמם לאלוה. ואין בכך שום סתירה שנולד מאמו, כי גם על האלים עצמם סיפרו איך נולדו ואיך מתו. וגם אין סתירה ל'ואני עשיתיני' כי האמין שהוא כח גדול שרק נתלבש בגוף

[איש-אחד]

רמב"ן (שמות כ, ג) "וממין העבודה הזאת היו מהם עובדים לאנשים, כי בראותם לאחד מבני האדם ממשלה גדולה ומזלו עולה מאד כנבוכדנצר, היו אנשי ארצו חושבים כי בקבלם עליהם עבודתו וכוונתם אליו יעלה מזלם עם מזלו, והוא ג''כ יחשוב כי בהדבק מחשבתם בו תוסיף לו הצלחה בכח נפשותיהם המכוונות אליו. וזה היה דעת פרעה כדברי רבותינו (שמו''ר ט ז), ודעת סנחריב שאמר הכתוב במחשבתו אעלה על במתי עב אדמה לעליון (ישעיה יד יד), וחירם וחביריו שעשו עצמם אלוהות, כי היו רשעים לא שוטים גמורים".

[דניאל]

כל הפרעונים החזיקו עצמם לאלוה

הערה שלא לעניין האשכול: כמדומני שהנתון הזה לא מדוייק.