פורום אוצר החכמה

במנהג האשכנזי נקלט גוף היוצר 'את פני (ה)מלך אתיצבה' לשבת הפסקה שנייה (עי' סדר עבודת ישראל: נוסח פולין, עמ' 687-685).
מחבר היוצר הוא, כך לפי האקרוסטיכון, הוא ר' משה בן חבוב.
חשוב לי מאוד לדעת מיהו אותו פייטן, היכן בדיוק הוא פעל ומהי תקופתו.
חיפשתי הרבה ולא מצאתי מאומה (גם באוצר לא, ואת העמוד הזה http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 1052224015 - לא הצלחתי לקרוא, ואודה למי שיעלה אותו לכאן, אך כנראה אין שם כל חדש).
מי יוכל להושיעני?

אכן, אין בעמוד ההוא כלום.
אפשרות שיש לבדוק - בן חבוב הוא בן למשפחה הנודעת ן' חביב, והי' השתנתה לו' בהשפעת הערבית (בה אומרים مَحْبُوب, היינו מחבוב).

אבל אז איך נקלט גוף יוצר שלו במנהג האשכנזי? הרי כל הפיוטים הספרדיים שנקלטו במנהגי אשכנז הם מהפייטנים הספרדים הקדמונים.
יתר על כן, איני זוכר מתי הפסיקו לכתוב פיוטי יוצר בין הספרדים, אבל כמדומני שבדורות של משפחת 'ן חביב כבר חדלו מזה.

הרב ח"ב שליט"א- אפשר אולי להעלות לכאן את הפיוט, ואז ניתן יהיה לסייע יותר.

תודה לכם, הוגה ומעיין ובברכה המשולשת,
קשה להאמין שהוא ממשפחת בן חביב הספרדית, אע"פ שמצאנו משורר מאוחר (בן הגירוש כנראה!) בשם 'משה בן חביב' (http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... base=MBI01), כטענתו הצודקת של הרב 'בברכה'.
בקיצור, התעלומה עדיין עומדת בעינה.
והנה הפיוט. הלוואי שזה יעזור.

חכם באשי כתב:מחבר היוצר הוא, כך לפי האקרוסטיכון, הוא ר' משה בן חבוב.

אמנם כך בספרים, אבל זה כל כך ברור לך?
לענ"ד רק החתימה משה די ברורה וגם מופיעה בתחילת הפיוט ובסופו אבל בן חבוב בהחלט יתכן שיצא במקרה (זה לא ראשי תיבות מושלמים וגם לא חוזר על עצמו בסוף הפיוט).

נכון. אבל לפעמים הפייטנים נקטו שיטות סבוכות לאקרוסטיכון, ולדוגמא בעלמא, הרוקח (עי' לקט פיוטי סליחות, בנספח שבסופו).
אבל אולי תצליח לפענח צירוף אחר מהאקרוסטיכון?
הנה כמה פייטנים אשכנזים-צרפתיים בשם משה (ע"פ מחזור שבועות, מהדורת פרנקל, בסופו; הספר מצוי באוצר):
משה בר חסדאי,
משה בר יצחק,
משה בר קלונימוס,
משה בר שבתי,
משה בר שמואל,
משה הכהן,

אולי תצליח לכוון את האקרוסטיכון אל אחד מהם?

חכם באשי כתב:אולי תצליח לכוון את האקרוסטיכון אל אחד מהם?

אבל פעמים רבות פייטנים חתמו בשמם הפרטי, ותו לא. מה לעשות?
אין שום דרך לנחש ע"פ מבנה הפיוט?

נכון. יש כמה 'משה'ים אנונימים במחזור האשכנזי-צרפתי.
אבל כאן זה נראה שהוא התכוון לחתימת שמו, כי מיד אחרי חתימת שמו מופיע בטור שלאחריו "בני...". וזה מאוד מצוי שה"בני" הזה משמש לחתימת השם.
הבעייה היא, שעדיין לא הצלחתי לאתר את הפיוט באיזה כת"י! אולי בכת"י קיימים שינויים בטור החותם את שם האב.
חיפשתי כמידת יכולתי בקטלוג מתכ"י ולא מצאתי אפילו כת"י אחד (אם כי, שהרבה מאוד מהרשומות שם עדיין לא הושלמו).

אינני בקי בצורות ובתבניות הפיוט.
אך כאן זה לא יעזור, כי תבניות השירה הספרדיות חדרו לצרפת במאה השתים-עשרה (בפיוטי רבינו תם, לדוגמא) וגם לאשכנז (אולי קצת יותר מאוחר).

הפיוט כתוב בסגנון אשכנזי מובהק.
האם שאלת את כב' ידידי הרב אברהם יוסף מרדכי שמידמן?

תודה לך. אעשה כעצתך ואפנה לידידי ר' אברהם שמידמן.

א. אם החכם מתעקש אפשר למצוא אקרוסטיכון משה בן מר חייה
ב. יש בכלל שם כזה חבוב?

אין בדיוק הגעת ל"בר מר חייה"? אשמח מאוד לשמוע על אפשרות כזו.
זו הבעייה, שלא ידוע השם 'חבוב', ובגלל זה יש המניחים סימן שאלה אחרי שם האב.

ועתה ר' אברהם שמידמן ענני בטובו:

על פי מה שכתב פליישר בספרו היוצרות, עמ' 658, הערה 8, נראה שמדובר בפייטן אשכנזי (שכן הוא הושפע ממנחם בן מכיר).
העתקה יפה (וצבעונית) של הפיוט במחזור אשכנזי, ראה כאן:
http://gallica.bnf.fr/ark:/12148/btv1b8 ... reu.langEN

ותודתי העמוקה נתונה לו גם כאן.

חכם באשי כתב:אין בדיוק הגעת ל"בר מר חייה"? אשמח מאוד לשמוע על אפשרות כזו.

כשתראה איך הגעתי אולי לא כ"כ תשמח:)
בני נותן בן
הבית הבא שיוצא מן האלף בית מתחיל מרפא תחילת החרוז הבא של אותו בית חיי נצח החרוז הבא מתחיל יעשה והבית הבא שיוצא מן הסדר מתחיל בה"א התחזקו והזהרו.

[בלוח הפייטנים של שד"ל רשמו כמשה סתם]

דחוק ביותר. לטעמי.

חכם באשי כתב:דחוק ביותר. לטעמי.

גם לטעמי ונראה עיקר כשד"ל

עכשיו אני רואה שבקישור שהבאת הרב ח"ב החרוז השלישי מתחיל אשר יעשה אותם וכו' ודלא כמו בנוסח שהיה לנגד עיני באצוה"ח. ואם כך הבית הזה הוא ממש ר"ת מר חייא
מרפא ושקוי עצם למחזיקיהם ומימיניהם. חיי נצח הנחיל יש למוצאיהם. אשר יעשה אותם האדם וחי בהם.

מדהים!!
אבל 'רק' צריך למצוא איזה "משה בן חייא" המוכר מהמרחב האשכנזי-צרפתי....
ובכלל, השם 'חייא' היה מוכר שם? (כנראה לא יותר מהשם 'חבוב'..)

'משה בר חייא' נזכר ברשימת הרוגי קולוניא בגזירות תתנ"ו (עי' בספרו של זאלפלד, עמ' 9), אך לא נראה שהוא היה פייטן, כי לא ניתן לו כל תואר רבני פרט ל'מר'.

ועכשיו מצאתי, שאכן היה פייטן בשם 'משה בן חייה', אך מדובר בפייטן ביזנטי (מאיזור יוון) בן המאה הי"ב, ולמיטב ידיעתי, כל פיוטיו נשתמרו במנהג רומניא-איטליה ולא היו מוכרים במנהג הצרפתי-אשכנזי.
זאת ועוד, פייטן זה רגיל לחתום 'חייה', בה"א, ולא באל"ף.
(פיוטיו של הנ"ל נדפסו מחדש ע"י י"ל וינברגר).

במקורות ארץ ישראל רגיל הכתיב 'חייה' בה"א (וכן עקיבה ועוד). מקובל שיהדות איטליה וביזנט היו כרוכים אחר א"י (למשל: הכרזת קידוש החודש ע"י חכמי א"י שמופיעה במחזור רומניא)

חכם באשי כתב:ועכשיו מצאתי, שאכן היה פייטן בשם 'משה בן חייה', אך מדובר בפייטן ביזנטי (מאיזור יוון) בן המאה הי"ב, ולמיטב ידיעתי, כל פיוטיו נשתמרו במנהג רומניא-איטליה ולא היו מוכרים במנהג הצרפתי-אשכנזי.
זאת ועוד, פייטן זה רגיל לחתום 'חייה', בה"א, ולא באל"ף.

אליו נתכוונתי מתחילה אבל לא העזתי להעלות עלי הפורום מהטעמים שכתבת.

חכם באשי כתב:'משה בר חייא' נזכר ברשימת הרוגי קולוניא בגזירות תתנ"ו (עי' בספרו של זאלפלד, עמ' 9), אך לא נראה שהוא היה פייטן, כי לא ניתן לו כל תואר רבני פרט ל'מר'.

מ"מ נמצינו למדים שהיו אנשים בשם זה (בניגוד לחבוב)

פיענוחך נראה לי ביותר. אך ברצוני לבדוק את שיטות החתימה שהיו רגילות באשכנז. כלומר, היו כללים מסויימים היכן הפייטן חותם את שמו, וברצוני לבדוק אם הצעתך אינה נוגדת את הכללים.

חכם באשי כתב:ועכשיו מצאתי, שאכן היה פייטן בשם 'משה בן חייה', אך מדובר בפייטן ביזנטי (מאיזור יוון) בן המאה הי"ב, ולמיטב ידיעתי, כל פיוטיו נשתמרו במנהג רומניא-איטליה ולא היו מוכרים במנהג הצרפתי-אשכנזי.
זאת ועוד, פייטן זה רגיל לחתום 'חייה', בה"א, ולא באל"ף.
(פיוטיו של הנ"ל נדפסו מחדש ע"י י"ל וינברגר).

וינברגר הדפיס 17 פיוטים של פייטן זה מתוכם שנים חתומים חייא בא' ולא בה', (מס' 4 אצל וינברגר 'משה ברב חייא חזק' ומס' 5 'משה ברב חייא זש"ל חזק'). נראה קרוב לוודאי שפייטן ביזנטי זה הוא המחבר של היוצר 'את פני מלך אתיצבה', צורת החתימה הזאת אופיינית לו (כמו למשל מס' 3 שם 'בחר בנו מכל לשון / ובעדותיו הדריכנו, חמל עלינו מראשון / יומם שמש לא הכנו) וגם הסגנון נראה מתאים.
עד עתה היה ידוע רק יוצר אחד של פייטן זה (יוצר לשבת חתנים, מס' 1 שם) ועתה נתגלה יוצר שני, איך וכיצד נתגלגל יוצר זה למחזור האשכנזי אמנם חידה היא אך אין די בכך כדי לשלול את בעלותו מן הפיוט ובוודאי אין די בכך כדי להמציא פייטן חדש בעל שם זהה במרחב האשכנזי.