פורום אוצר החכמה

חבר יקר לי, זוג שלא זכה להיפקד זה שנים רבות, עלה פתאום בדעתם שאולי בגלל שלא עשו לה קידוש- לא נפקדו, וכמו שמדובר בפי העם, במצב כזה כמו שלהם גם לזה יש מקום, ושאלתם בפיהם אם באמת יש מקור לדבר כזה או משהו יותר מבוסס משמועות בעלמא, או מ"מ שמדברים בענין.
תזכו למצוות.

השמועה היא מהצדיק הקהילות יעקב זי''ע שאמר כן לאבי בת מעוכבת שידוך, ואין לנו אלא חידושו, ועוד שחובת הקידוש הינה על האב ואינה עוברת לבת כחובת מילה.

שמועת שווא ותליה באילן גדול.
כמדומה שרח"ק העיד ע"ע שלא עשה 'קידוש' לאף אחת מבנותיו.

יש עובדא כעי"ז לגבי שלום זכר שהמהר"א מבעלזא ציוה לעשות למבוגר

סיפור זה על השלום זכר - חפשתיו ומצאתיו כאן באוצר - ראה 'עלים לתרופה' תשס"ו (פרשת ראה, עמוד 171), ומשם ל'בקדושתו של אהרן (א. פרלוב, עמוד שנא - 371 באוצר), היה בילד בן שש שלא רצה לפתוח פיו ולומר שום דבר שבקדושה, עיי"ש.

איש_ספר כתב:שמועת שווא ותליה באילן גדול.
כמדומה שרח"ק העיד ע"ע שלא עשה 'קידוש' לאף אחת מבנותיו.

כן איתא ב'דרך שיחה', מפי הגרח"ק, שביטל ענין זה, והוסיף שהוא לא נהג לעשות קידוש במשפחתו, "ואם אבא היה אוחז שצריך לעשות, ודאי היינו יודעים ועושים" (בערך הלשון שם).

איש_ספר כתב:שמועת שווא ותליה באילן גדול.
כמדומה שרח"ק העיד ע"ע שלא עשה 'קידוש' לאף אחת מבנותיו.

מדוע זכרוני טוען כי ראה זאת בספר בשם בעל הקה"י? אולי בספר 'פניני הקה"י'?

חכם באשי עיין בתגובת מור מעליך..

שמעתי מידידי שליט"א, שמרן הגרי"מ פיינשטיין זצלה"ה עודדו מאוד לעשות קידוש בלידת בתו, ואמר, מי יודע, אם אני הייתי עושה קידוש...וד"ל.

סענדער כתב:השמועה היא מהצדיק הקהילות יעקב זי''ע שאמר כן לאבי בת מעוכבת שידוך, ואין לנו אלא חידושו, ועוד שחובת הקידוש הינה על האב ואינה עוברת לבת כחובת מילה.

ואני שמעתי מעד נאמן ששאל את הגרח"ק ואמר לו שחבל על הביטול תורה של האברכים שירגישו מחויבים לבא, [כמדומה לי שזו היתה הסיבה], ושוב שאל והלא המעשה עם הסטייפלער וכו', וענה לו הגרח"ק, 'אבא אמר כך לפלוני' , והמבין יבין.

בבית אבי נוהגים שלא לעשות קידוש לבנות.

שמואל ברמה כתב:בבית אבי נוהגים שלא לעשות קידוש לבנות.

נהגו שלא לעשות, או שמא לא נהגו לעשות?

זקן ששכח כתב:

שמואל ברמה כתב:בבית אבי נוהגים שלא לעשות קידוש לבנות.

נהגו שלא לעשות, או שמא לא נהגו לעשות?

דא עקא, שהסתתרות בצל לינק, אינה מלמדת אם אביו חכם או דלמא
כאבוה ד'שמואל ברמה' מנוח שעם הארץ היה...

ואדאתינך לעניין לידת בת, יש בפי כמה בירורים. שעלו בעת 'ביטול תורה' בקידושא רבא להולדת בת לידיד.

1. האם נמצא מקור חז"לי לשמחה בעת לידת הבת. (יש מי שהביא כך בשם הגרח"ק שמצא כן בדברי רבינו גרשום?!).

2. הכיצד ניתן לשלול שמחה או סעודת הודיה על חסד שכזה?.

3. האם עובר ללידת הבת, דלוק נר על ראשה והמלאך מלמדה דברי התורה. או לכה"פ את החוקים הנוהגים לנשים?!

הרב ? בן הרב ששת.

כבר הרחיב בכך הפלא יועץ נגד אלו המתביישים בלידת בת.

הרב משה אברמוביץ כתב:הרב ? בן הרב ששת.

כבר הרחיב בכך הפלא יועץ נגד אלו המתביישים בלידת בת.

לא הרי רבנותי כרבנותו הברורה של הרב משה אברומוביץ. אל לו לכנותי רב, ובכלל אין לי נפקותא כיצד יכנה לכינויי...

את דברי ה'פלא יועץ' בערך בת ראיתי, ואולם אין בהם מזור אף לא לאחת משאלותיי.

אגב - ידידי הרב היקר!

מרגלא בפומיה דהני בדחיא, דמכני שמא דקידושא דא: "קידוש השם"!

וכל כך למה?
על שום עיקרו של קידוש זה הבאה אחר נתינת השם לבת הנולדה במז"ט.

בר ששת כתב:האם עובר ללידת הבת, דלוק נר על ראשה והמלאך מלמדה דברי התורה. או לכה"פ את החוקים הנוהגים לנשים?!

אומרים שבזמנינו, שהבנות לומדות יותר מהבנים, אז וודאי המלאך מתעכב יותר אצל הבנות.

בר ששת כתב:3. האם עובר ללידת הבת, דלוק נר על ראשה והמלאך מלמדה דברי התורה. או לכה"פ את החוקים הנוהגים לנשים?!

שאלה מעניינת!
הענין שהמלאך מלמד את הוולד תורה, נזכר בנדה לא ע"ב, ומשם משמע, שלימוד המלאך נמשך כל עת ההריון,
והנה עד ארבעים יום לא נקבע מין הוולד (עי' ברכות סא ע"א, ועוד). משמע, שאף לנקבות מלמד. או יותר נכון, לאלו שעתידים להיות נקבות במלאות הארבעים יום.

בר ששת כתב:1. האם נמצא מקור חז"לי לשמחה בעת לידת הבת. (יש מי שהביא כך בשם הגרח"ק שמצא כן בדברי רבינו גרשום?!).

הגמ' נמצאת בבא בתרא צא.

ובא עליו פי' רבינו גרשום לבאר למה מאה ועשרים משתאות-

בר ששת כתב:כאבוה ד'שמואל ברמה' מנוח שעם הארץ היה...

שלום עליך רבי ומורי!
מה המקור שהוא אלקנה הוא מנוח?

מנחם כתב:

בר ששת כתב:כאבוה ד'שמואל ברמה' מנוח שעם הארץ היה...

שלום לך רבי ומורי1
מה המקור שהוא אלקנה הוא מנוח?

יש כאן בלבול של שמשון עם שמואל, אבל הרעיון ברור.

יש מקור לכך שגומה זו נוצרת מסטירת המלאך? ואולי יש להוכיח מכך שגם עוברי גויים לומדים תורה?

מנחם כתב:יש מקור לכך שגומה זו נוצרת מסטירת המלאך? ואולי יש להוכיח מכך שגם עוברי גויים לומדים תורה?

האגדה על ה'גומה', אינה אלא דברים בטלים!
והא ראיה, שאף בעכו"ם היא קיימת, למרות שאסורים בלימוד תורה (ואל נא תפלפלו ותאמרו, שהם לומדים את ההלכות של שבע מצוות בני נוח...)

באחותי הוה עובדא, שהיתה חולה בצעירותה, וא' מגדולי הרבנים הורה לעשות לה קידוש, וב"ה הבריאה.

המקור של הסיפור על קידוש כסגולה שמעתי פעם על האדמו"ר מהורנסטייפל, וכנראה שהמספר ששמע הורנסטייפל חשב שהכוונה על הקה"י.

מתוך הספר סגולות מלכים ובו יותר ממאה סגולות מקוריות למציאת זיווג

מטו משמיה דהסטייפלער דיש ענין רב להקפיד על כך, עדי כדי שכשנכנס אליו אדם שביתו מתבגרת ואינה מוצאת את זיווגה נשאל הלה אם עשה קידוש בזמן לידתה ,
שאלתי האם יש לכך אזכור במקור קדום או שזה מסברא פשוטה, וכן האם יש עניין דווקא בשבת?

הגרח"ק אומר שלא יודע מדבר כזה.. ואם כך מסתמא גם הוא לא עשה לבנותיו. וכל היה רווח בכל חוגי הליטאים עד הגדור האחרון

-

קו ירוק כתב:הגרח"ק אומר שלא יודע מדבר כזה.. ואם כך מסתמא גם הוא לא עשה לבנותיו. וכל היה רווח בכל חוגי הליטאים עד הגדור האחרון

דווקא שמעתי שהגר"ח כן עשה קידוש לבנותיו ושילב זאת בסיום מסכת

בקרו טלה כתב:'קידוש' בגיל מבוגר כסגולה

יישר כח על הקישור, מצאתי בו את שחפשתי
ולכאו' הרבינו גרשום גבי בועז הוי ראיה לענין בקידוש

זכריה כתב:

בקרו טלה כתב:'קידוש' בגיל מבוגר כסגולה

ולכאו' הרבינו גרשום גבי בועז הוי ראיה לענין בקידוש

כן כתב הפני מנחם בשולי הגליון

בקרו טלה כתב:

זכריה כתב:

בקרו טלה כתב:'קידוש' בגיל מבוגר כסגולה

ולכאו' הרבינו גרשום גבי בועז הוי ראיה לענין בקידוש

כן כתב הפני מנחם בשולי הגליון

שכויח גדול על העלאת דברי הפני מנחם, כי בדיוק ביו"ט שבועות דברנו על כך, ות"ח אמר את זאת מפי השמועה, ונהניתי לראות מפי הכתב.

מה שכתב בשולי הגליון "בשבת" הוי בדווקא?

זכריה כתב:מה שכתב בשולי הגליון "בשבת" הוי בדווקא?

הוא כותב שכך המנהג, הוא לא מורה מה לעשות.
ראיתי במקומי כוללים שעורכים "קידוש" בימות החול, אך ודאי שלא היה מנהג כזה במקומו של הפנ"מ ובזמנו.

במוסף שבת קודש של יתד האחרון (נשא תשע"ח) הביאו שהגר"ח דחה מכל וכל את השמועה שאביו הסטייפלער הצריך קידוש בלידת בת ותלה בזה כל מיני עיכובים וצרות, ואמר שאצלם בבית רק לאחותו הגדולה עשו קידוש...!
ולמעשה הביאו שהמקור לכך נמצא בדברי הגה"ק ר' מרדכי דב מהורנוסטייפל (עיר מכורתו של הסטייפלער) שהיה רבו של אביו של הסטייפלער, וכנראה משם השתלשלה השמועה בשמו של הסטייפלער.

עריכה: שוב ראיתי שכבר קדמו לכתוב כן בספר המובא כאן:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 60#p451949