פורום אוצר החכמה

ישנם כמה ביטויים שיש בהם שיבוש דקדוקי, כגון:
'זכותו יגן עלינו' [זי"ע] - לכאו' לפי הדקדוק צריך לומר 'זכותו תגן עלינו'
'בלי עין הרע' [בלעה"ר]- לכאו' לפי הדקדוק היה צריך לומר בלי עין רעה
ואמנם ראיתי שיש מדקדקים שמקפידים לומר בלי עין רעה או לכתוב זת"ע (ואיני יודע למה זה צורם לי...), אך עכ"פ אין להכחיש שברוב ככל הספרים והמקורות מופיע 'זי"ע' ולא זת"ע, וכן 'בלי עין הרע' [בלעה"ר] ולא עין רעה.
מן הסתם יש עוד כאלו, אך זה מה שהעליתי בזכרוני ברגע זה.

תמהני, מהיכן חדרו שיבושים אלו? האם אי מי עמד בזה?

עשוי לנחת כתב:'זכותו יגן עלינו' [זי"ע]

כ"ה למשל במשנה באבות (ה יח) זכות הרבים תלוי בו.

עשוי לנחת כתב:עין הרע

אף הוא לשון חז"ל, במשנת אבות ב יא, ובגמרא בכמה מקומות.

על זכותו יגן עלינו, ישנם הרבה דיונים.
עשה חיפוש ב"אוצר" כדלקמן: זכותו-יגן-עלינו תגן ותמצא נחת.

למען האמת את הביטוי 'בלי עין הרע' אפשר לפרש ש'הרע' קאי על בעל ה'עין' והיינו 'בלי עין' - של - 'הרע'.

מעניין לעניין.
האם מישהו יודע מהו המקור לאמירת בלי עין הרע - וראיתי רבים וטובים שמונים את מספר ילדיהם ומוסיפים לומר בלי עין הרע ולא מצאתי כל מקור לזה.
בשלמא בן פורת יוסף.
כוונתם כנראה לגמ' שאמרו אנא מזרעא דיוסף וכו' אך מה זה הדבר הזה בלי עין הרע.

לגבי 'זכותו יגן עלינו' ראה כאן נידון שלם
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 28&hilite=
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 45&hilite=

הביטוי 'בלי עין הרע', הייתי אומר שבא מאידיש בה אומרים 'קיין עין הרע'.

כנמדומני שהרמח"ל מרבה זכות כזכותים וס"ל שהוא זכר.
(כמו שמקובל בלשון הדיבור הישיבתית וכמדומני שהבאתי פה פעם כבר את מה ששמעתי מנכדו של ר' יעקב קמינצקי שאמר שלפעמים דווקא בלשון הדיבור נשאר הדקדוק הנכון והוכיח מזה לגבי ושבחך)

מחולת המחנים כתב:הביטוי 'בלי עין הרע', הייתי אומר שבא מאידיש בה אומרים 'קיין עין הרע'.

זה לא משנה אם מקורו באידיש וכדומה, ביקשתי להדגיש שאמירת בלי עין הרע לאלו החוששים מעין הרע אינו מעלה ואינו מוריד. וזה בסך הכול שטויות.
ואם יאמר בלי עין הרע אז מה?!.
בגלל זה לא יהיה שם עין הרע - אין כל מקור לזה.
ומי שחושש מעין הרע שישתוק - או יאמר אנא מזרעא דיוסף וכו' כמבואר בגמ' אבל הפטרת המלים בלי עין הרע אינו מעלה ואינו מוריד.

אוצר החכמה כתב:כנמדומני שהרמח"ל מרבה זכות כזכותים וס"ל שהוא זכר.
(כמו שמקובל בלשון הדיבור הישיבתית וכמדומני שהבאתי פה פעם כבר את מה ששמעתי מנכדו של ר' יעקב קמינצקי שאמר שלפעמים דווקא בלשון הדיבור נשאר הדקדוק הנכון והוכיח מזה לגבי ושבחך)

אכן, בפשטות דעת הרמח"ל, שהמשקלים Xוּת Xת Xית, אינם נקביים, כפי שנקטו מדקדקים אחרים.
כך דביקות, שלימות, זכות, תועלת, תכלית. וכל כדומה.

עשוי לנחת כתב:למען האמת את הביטוי 'בלי עין הרע' אפשר לפרש ש'הרע' קאי על בעל ה'עין' והיינו 'בלי עין' - של - 'הרע'.

מצאתי מעין סייעתא לדברי כאן - http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 9&pgnum=40

בענין 'זי"ע' מצאתי כאן התייחסות נוספת - http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=194

עין רע יתכן גם הכוונה לשונאי כמו שוררי.
ועיין תהלים פרק ה פסוק ט: שוררי עויני המצפים שאבגוד בך ותעזבני, שוררי כמו (במדבר כד) אשורנו ולא קרוב:
וזה לשון המלבי"ם.
שוררי, בא תמיד על המביט מרחוק על דרכי חברו ומצפה רעתו, וכמליצה זו לקמן (כ''ז) הורני ה' דרכך ונחני בארח מישור למען שוררי

לשון הרבים אינו מוכיח על זכרות או נקבות, כגון נשים ועוד.
והעולה על כולנה "מלכות ופילגשים ויהללוה".

הבאתי לעיל לפרש מהו הכוונה מעין רעה בעקבות מה שכתב עשוי לנחת לפרש בלי עין הרע עין של אדם רע ועיין בקישור שהביא שאכן כתב שם.
בזה"ל.

יש חילוק בין עין רעה ועין הרע דעין רעה ר"ל שהעין רעה ועין הרע ר"ל עין של מי שהוא רע וכן לשון רע ר"ל שהלשון רע משא"כ לשון הרע ר"ל לשון של מי שהוא רע ודו"ק.

ועל זה כתבתי להוסיף שעין הרע יש גם לפרש שהכוונה בזה שונאי כמו שוררי. וזהו הפשט מעין הרע מעין של איש שהוא רע ואפשר שלזה התכוון המחבר שם.

עין רע יתכן גם הכוונה לשונאי כמו שוררי.
ועיין תהלים פרק ה פסוק ט: שוררי עויני המצפים שאבגוד בך ותעזבני, שוררי כמו (במדבר כד) אשורנו ולא קרוב:
וזה לשון המלבי"ם.
שוררי, בא תמיד על המביט מרחוק על דרכי חברו ומצפה רעתו, וכמליצה זו לקמן (כ''ז) הורני ה' דרכך ונחני בארח מישור למען שוררי

עוד אבקש להוסיף כי פעמים שעין רעה הכוונה לאיש צר עין, כמו שאמרו.
עין יפה אחד מארבעים, עין רעה אחד מששים ועיין גם אבות ה,י"ט עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו עין רעה ורוח גבוה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע

כך שאין זה ברור מהו הכוונה מעין הרעה כפי שיש מוסיפים ואומרים כן בברכות השחר. ובלי עין הרע יתכן בהחלט שהכוונה בזה כפי שכתב עשוי לנחת.

מן הראוי לציין לד' הגה"ק בעל הבני יששכר באחד מספריו שתמה למה בין היימישע יודן לא לומדים כללי הדקדוק ומסיק דאמנם ישראל קדושים שפיר עבדי שאין לומדים דקדוק יען שהמסכילים דאז עשו בו קורדום לחפור בו וכידוע,
ויצויין עוד [קצת סודות מהחדר...] דבק"ק בעלזא דימינו [מאחר שחשש ההסכלה ב"ה איננו - ר"ל כהמצב של פעם] החזירו עטרה ליושנה ומשימים דג"ש חזק על דקדוק, ואמנם יעויין [למי שמעונין] בכמה מכתבים מכבוד האדמו"ר מבעלזא נ"י שאכן כותב "זכותו תגן עלינו" - אינני זוכר כעת באיזה מכתבים/הסכמות ראיתי את זה.

אוצר החכמה כתב:כנמדומני שהרמח"ל מרבה זכות כזכותים וס"ל שהוא זכר.

הוא גורס ב"אבינו מלכנו" - "כתבנו בספר זכותים"?

מי שאמר כתב:מעניין לעניין.
האם מישהו יודע מהו המקור לאמירת בלי עין הרע - וראיתי רבים וטובים שמונים את מספר ילדיהם ומוסיפים לומר בלי עין הרע ולא מצאתי כל מקור לזה.
בשלמא בן פורת יוסף.
כוונתם כנראה לגמ' שאמרו אנא מזרעא דיוסף וכו' אך מה זה הדבר הזה בלי עין הרע.

כפי הנראה מקור הדברים שאומרים בלי עין הרע הוא בפלא יועץ שכתב בזה הלשון.
עין הרע הוא מהדברים שמוצאים את האדם מן העולם וכו' וכבר יש בספרים כמה סגולות מעין הרע ובסוף דבריו שם בזה"ל ולא יתן עיניו בה ולא ידבר עליה כדי שאם יארע לו שום נזק לא יתלה בו הקללה ואם יתגלגו הדברים שיזכיר שבח וטובות חברו תכף יברכהו שלא ישלוט בו עין הרע.

מי שאמר כתב:

מי שאמר כתב: ואם יתגלגו הדברים שיזכיר שבח וטובות חברו תכף יברכהו .

מקורו בזוהר פר' במדבר.

יישר כוחך הרב ספרא
--
אגב, ברוב הפוסקים כותבים שבזמן הזה אין לחשוש מעין הרע - וראיתי לאחד מן הפוסקים שהביא ראיה מזה שאומרים בברכת השחר מעין הרע אך כבר כתבנו שזה לא בהכרח עין הרע אלא שונאי או צרי עיין. וכבר הבאתי לעיל שעין הרע יכולה להתפרש שונאי או אנשים צרי עין.

דרך אגב, בנדון שהזכיר הרב מי שאמר, הפירוש ברור - אף שמניתי ושבחתי א"ע (או את אחרים) אין אני מתכוון חלילה להכניס עה"ר. וק"ל.